סיכום הסקר הקודם וסקר חדש

[מול פלנדרס]

סיכום הסקר הקודם וסקר חדש

הסקר הקודם כך עניתם על השאלה מהו ספר הילדות האמריקאי האהוב עליך: 17 נשים קטנות 10 האק פין (ששש... לא לספר לנוני, מזל שהוא עכשיו באמסטרדם

) 7 תום סויר, אבא ארך רגליים 6 ספרי דוקטור סוס, סוד הגן הנעלם 5 הקוסם מארץ עוץ 4 ספרי טרזן, הנסיכה הקטנה 1 ספרי בית קטן בערבה והסקר החדש- האיטלקים באים!

 

[Athaclena]

הפעם אני נמנעת...

מה לעשות, קראתי רק ספר אחד ויחיד של סופר אחד. לא ממש בסיס מספיק.

 

[siv30]

בחירה קשה

למעט פיטגרלי ומורביה קראתי משל כולם, ובחלק מהמקרים אפילו יותר מספר אחד. הבחירה היתה מאוד קשה ובסופו של דבר התמקדה בין גינצבורג למאורינסינג. למרות שאני באמת אוהבת את שנני הסופרים, בחרתי במאורינסינג, כי לטעמי הכתיבה שלו לעומת גינצבורג הרבה יותר מפתיעה, הרבה פחות מינורית.

 

[דוסטו]

מצטער, לא יכול

איך אפשר לבחור בין פיטיגרלי, לבין דה-לוקה, או פרימו לוי או קאלווינו. כל אחד כוכב. כל אחד כ"כ שונה.

 

[tamir ben]

אם עלי לבחור סופר איטלקי אהוב אחד

אני בוחר בנטליה גינצבורג. אם עלי לבחור ספר איטלקי אהוב אחד, אני בוחר ב'אלה תולדות' של אלזה מורנטה.

 

[מול פלנדרס]

אה, אני לא אמרתי

שאני אעשה לכם חיים קלים. גם לי היה לא קל לבחור. התלבטתי בין אומברטו אקו למורנטה. אקו נגע בי במישור די אינטלקטואלי, אבל מורנטה נגעה בי במקום הכי רגשי שיש. ואצלי, מה לעשות, הרגש מנצח...

 

[gordiwow]

גם אני בחרתי במורנטה. רק בגלל

"אלה תולדות". קאלווינו ממש לא אהוב עלי. גינזבורג היא בסדר ולא הרבה יותר מזה. לא קראתי שום דבר של אקו (כן, כן, אני מתבייש), ופרימו לוי משובח אבל איכשהו לא הצלחתי להתחבר. מורנטה עשתה ב"אלה תולדות" עבודה מרשימה מאד, למרות ששאר ספריה פחות טובים. אבל ספר אחד מצויין זה יותר ממה שסופר יכול לקוות לו. אז בחרתי בה.

 

[שרית הספרית האחת]

נטליה גינצבורג

 

[neta2]

טרם הספיקותי לקרוא את "הניסוי

של השופט פוט" אז לא אוכל לחוות דעתי על פיטיגרילי. לגבי אקו - קראתי ממש מזמן וחייבת לרענן את זכרוני. את ארי דה לוקה אני מעריכה עד מאד אך לא ממש התחברתי לספריו. בסופו של דבר, הצבעתי עבור גינצבורג. גם מורנטה נפלאה בעיני, אבל מאחר ויותר ספרים של גינצבורג מצאו חן בעיני, משל מורנטה (שאת "אלה תולדות" אהבתי במיוחד אבל לא את "ארצ'לי ולא ממש את "האי של ארתורו" ) הכף הוכרעה לטובת גינצבורג.

 

[דוסטו]

נטע שניים, אם תצליחי לשים יד על

'קוקאין' של פיטיגרלי- כדאי מאוד. שנון, סרקסטי, מצחיק. מציב סימני שאלה על כול המוסכמות שאנו שבויים בהן, ואם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

 

[דוסטו]

רק תראו את ההבדל בכריכה- מקור

אם זה יעבור. ולמה בתרגום של 'קוקאין' לפחות, אפילו את השם של פיטגרילי לא אייתו נכון בשפת המקור . Pitgrilli ולא Pitgrili

 

[דוסטו]

וכאן העברי

שימו לב לתות וגם לרגלים של הפרפרים. זה משמעותי

 

[neta2]

../images/Emo31.gif לעברי. אם היית מראה לי רק את

הכריכה הייתי משוכנעת שמדובר בספור אירוטי. סמין, סקס, סאדו וכו'. מאוד מצאה חן בעיני הכריכה המקורית. למה ירדנו ככ נמוך?

 

[Guy K]

כי זה באופנה

אני גם חושב שהכריכה המקורית היתה הרבה יותר מוצלחת. חבל שצריך להצהיב עטיפות של ספרים כדי למכור אותם.

 

[מול פלנדרס]

מסתבר שלא

אתמול קניתי את "לב לבן כל כך" (במבצע למנויי ידיעות ב19.90 פעם ראשונה שאני מנצלת את המבצעים האלה) וחלק מכם אולי יצטערו לשמוע, (או אולי ישמחו לשמוע), שבמעבר של הספר מ"בבל" ל"ידיעות אחרונות" תמונת הערום המפורסמת הוחלפה בתמונה שמרנית למדי (לא מצאתי ברשת, כנראה הכריכה חדשה מדי). אז אולי עירום דווקא לא מוכר טוב. הסיבה אגב, שרב הכריכות העבריות שונות מהכריכות המקוריות היא הרבה יותר פרוזאית- כסף. על כריכות יש זכויות יוצרים, ולכן רב הכריכות בתרגומים הן מקוריות.

 

[Guy K]

כסף מייקס דה וורלד גו ראונד

דווקא לא כל כך מפריע לי שהכריכות משתנות עם התרגומים. אני באמת לא חושב שהכריכה היא חלק כל כך מהותי בספר שחשוב "לתרגם" גם אותו. אבל לפעמים הניגוד בין הכריכה המקורית והכריכה בארץ הוא כל כך גדול שזה ממש מעצבן. לא זוכר דוגמאות כרגע, אבל נדמה לי שראיתי היכנשהוא השוואה של כריכות ישראליות ומקוריות, וההבדלים אכן עצומים. לגבי סקס וכריכות, כבר הבעתי את דעתי בעניין. אני בעד כשזה ראוי לספר ולא כשזו סתם סנסציה זולה.

 

[דוסטו]

כי תקראי את הספר ותביני

זה אכן ספור אירוטי עם סקס וסמים ובלי כל סאדו-מאזו למעט נפשי. וזה ספר מצוין שהשמוש בו בסמים וסקס לא רק משקף מציאות נכונה לזמן ולמקום אלא אמצעי אירוני, סרקסטי ומלא הומור ללעוג לדקדנטיות החברתית ובאותה מידה לעורר מחשבה על כל המוסכמות החברתיות שאנחנו נעולים בתוכן ועל המשמעות שלהן, כמה הן אמיתיות ונכונות ונחוצות ומה השפעתן על האושר האישי שלנו.

 

[מול פלנדרס]

אגב

לא שזה עקרוני, אבל אתה בטוח שזה המקור האיטלקי? קצת מוזר לי שמאייתים קוקאין עם k. עד כמה שאני יודעת האות הזאת לא קיימת באיטלקית. דווקא בגרמנית היא נפוצה מאוד.

 

[דוסטו]

מול, יתכן וטעיתי.

בכול אופן - ביקורת (לא מושקעת

) תגיע בקרוב גם לטובתה של נטע2, אבל אחרי שלאסי-פלורה תשוב הביתה, כדי שיהיה לי (אני מקווה) עם מי לשחק פינג-פונג.

 

[prizman]

ומה משמעות הסקר?

את אמיצ'יס אהבתי בילדותי. היום לא אוהב. אחרים מהם אהבתי ספרים ופחות אחרים. פרימו לוי לדוגמא. לא הסופר שלי והוא טוב. אקו כן הסופר שלי והוא מעצבן רבות. הסקר מלמד יותר עלי ברגע נתון מאשר על הסופר וזה אחד מחסרונותיו.