סייף/סמוראים/אמירים נחמדים
איני יודע אם מותר לקרוא לכך חוש שישי או לראותו כמשהו טלפאתי.הדבר שברצוני להדגיש הוא שהפילוסופים של אומנות הסיוף מייחסים את החוש הזה,הנרכש על ידי הסייף לפעילותו של התת מודע שהתעורר לפעולה בהגיעה האיש למדרגה של היתלשות מהעצמיות האנוכית,היינו למצב של "אל-הכרה" אומרים הם,שבהגיע אדם על ידי אימונים למדרגה הגבוהה ביותר באומנות זו,אין הוא עוד בעל תודעה יחסית רגילה,כמו זו המאפשרתלו לחוש שמצוי הוא בקרב לחיים או למוות.יתר על כןכאשר באים אימוניו לידי מלוא ביטוים,נהיית הכרתו כמראה,המשקפת עליה כל מחשבה במוחו של היריב.(מתוך נסיון אומר שלי היה קורה שהייתי עוצם את עיני ומבקש מיריבי להמשיך בהתקפתו שתכנן,בעיניים עצומות הייתי מגיב והתוצאה היתה תגובה מושלמת ומתאימה למה שעלה במחשבתי,כאמור התקפת היריב שהשתקפה קודם לכן)וכן יודע הוא היכן והיאך להכותו.(ליתר דיוק, אין זו ידיעה אלא אינטואיציה הבוקעת מן הלא מודע)חרבו נעה כאילו באופן מכאני, כאילו מעצמה,ותןקפת היא יריב שאינו מסוגל להתגונן,שכן פוגעת היא בדיוק בנקודה עליה לא שמר.הלא מודע,המבטא עתה את היתלשותו של הסייף מעצמיותו האנוכית שרוי ברגעים אלו בהרמוניה עם תבונת שמים וארץ ועל כן יש בכוחו להכות כל דבר העומד בסתירה לאותו "שכל" הנצחון בקרב הסיוף אינו למהיר ביותר,לחזק ביותר או למיומן ביותר,אלא לזה שהכרתו טהורה וחסרת אנוכיות.על פי תשובתיך אמיר קרוב לודאי שעדיין לא הגעת לדרגה זו.מאחל שתגיע בברכה אביר
איני יודע אם מותר לקרוא לכך חוש שישי או לראותו כמשהו טלפאתי.הדבר שברצוני להדגיש הוא שהפילוסופים של אומנות הסיוף מייחסים את החוש הזה,הנרכש על ידי הסייף לפעילותו של התת מודע שהתעורר לפעולה בהגיעה האיש למדרגה של היתלשות מהעצמיות האנוכית,היינו למצב של "אל-הכרה" אומרים הם,שבהגיע אדם על ידי אימונים למדרגה הגבוהה ביותר באומנות זו,אין הוא עוד בעל תודעה יחסית רגילה,כמו זו המאפשרתלו לחוש שמצוי הוא בקרב לחיים או למוות.יתר על כןכאשר באים אימוניו לידי מלוא ביטוים,נהיית הכרתו כמראה,המשקפת עליה כל מחשבה במוחו של היריב.(מתוך נסיון אומר שלי היה קורה שהייתי עוצם את עיני ומבקש מיריבי להמשיך בהתקפתו שתכנן,בעיניים עצומות הייתי מגיב והתוצאה היתה תגובה מושלמת ומתאימה למה שעלה במחשבתי,כאמור התקפת היריב שהשתקפה קודם לכן)וכן יודע הוא היכן והיאך להכותו.(ליתר דיוק, אין זו ידיעה אלא אינטואיציה הבוקעת מן הלא מודע)חרבו נעה כאילו באופן מכאני, כאילו מעצמה,ותןקפת היא יריב שאינו מסוגל להתגונן,שכן פוגעת היא בדיוק בנקודה עליה לא שמר.הלא מודע,המבטא עתה את היתלשותו של הסייף מעצמיותו האנוכית שרוי ברגעים אלו בהרמוניה עם תבונת שמים וארץ ועל כן יש בכוחו להכות כל דבר העומד בסתירה לאותו "שכל" הנצחון בקרב הסיוף אינו למהיר ביותר,לחזק ביותר או למיומן ביותר,אלא לזה שהכרתו טהורה וחסרת אנוכיות.על פי תשובתיך אמיר קרוב לודאי שעדיין לא הגעת לדרגה זו.מאחל שתגיע בברכה אביר
