סיוי יש חדש עם הטריירים? נלכדו? אולי מצאו את
- פותח הנושא אלרן08
- פורסם בתאריך
הצלחתי ללטף אותו.....
{הדמעות זה מרוב התרגשות}
הבוקר נכנסתי,הוא רעד כולו,נהם,אבל אמרתי שזה חייב לקרות.
הבאתי פסטרמה שלא רצה,רק הצטנף באימה בפינה.....
בתחילה השתמשתי במקל דק,בעדינות דימיתי תנועות לטיפה עליו,וראיתי שזה מרגיע אותו,הוא מפסיק לרעוד,ונראה פחות מבוהל.
ואז בעדינות רבה מאד התחלתי ללטף מהראש,על הגב,את כולו....
פרווה רכה כמו משי...
עיניים יפייפיות,עם הריסים הארוכים האלו של הטריירים...
היה לו כל כך נעים,הוא הפסיק לחלוטין לרעוד,נתן לי ממש ממש ללטף אותו....
אין מילים לבטא את האושר והתיקווה שזה נתן לי.
הוא ממש גורון,השיניים יפות ולבנות,בערך בן 4-5 חודשים,כולו דובון מבוהל וטהור שכמוהו.
מי יודע מה עבר בחייו הקצרים שככה הוא מגיב.
אני מאושרת,כי אני מאמינה שזה יוכל להצליח איתו.התגובות שלו אינן של תוקפנות ואגרסיביות אלא של פחד עמוק ובהלה.אבל ההתמסרות הזאת למגע ולליטוף המסו אותי לגמרי.
את אחיו/אחיותיו עדיין לא לכדנו,ממשיכים לארוב להם,מקווה שביום שישי הקרוב ייקרה הנס.
הפינצ'רית הקטנטונת נעלמה.
האמא האומללה שלה ממשיכה להתרוצץ אבודה ומבוהלת בכל המתחם,עדיין אין חדש איתה,לא הצליחו לתפוס אותה ואין מושג עם יש שבב או לא.
זה ממש על יד מקום המחבוא של שני הטריירים המתחבאים ככה שאני שמה גם לה מים ואוכל כשהיא שם,אבל הלב ממש מתכווץ על האומללות הזאת,פשוט אנשים #$!6@34
הנחמה הענקית של הבוקר אחרי חודש שלם של מרדף אחרי הטריירים האלו זאת העובדה שלפחות אחד מהם נתן לי לגשת,ללטף,וכל מה שאני רוצה זה רק לראות אותו כבר שוב.
התמונה מלפני כמה ימים,אשים מעודכנת בהמשך.
{הדמעות זה מרוב התרגשות}
הבוקר נכנסתי,הוא רעד כולו,נהם,אבל אמרתי שזה חייב לקרות.
הבאתי פסטרמה שלא רצה,רק הצטנף באימה בפינה.....
בתחילה השתמשתי במקל דק,בעדינות דימיתי תנועות לטיפה עליו,וראיתי שזה מרגיע אותו,הוא מפסיק לרעוד,ונראה פחות מבוהל.
ואז בעדינות רבה מאד התחלתי ללטף מהראש,על הגב,את כולו....
פרווה רכה כמו משי...
עיניים יפייפיות,עם הריסים הארוכים האלו של הטריירים...
היה לו כל כך נעים,הוא הפסיק לחלוטין לרעוד,נתן לי ממש ממש ללטף אותו....
אין מילים לבטא את האושר והתיקווה שזה נתן לי.
הוא ממש גורון,השיניים יפות ולבנות,בערך בן 4-5 חודשים,כולו דובון מבוהל וטהור שכמוהו.
מי יודע מה עבר בחייו הקצרים שככה הוא מגיב.
אני מאושרת,כי אני מאמינה שזה יוכל להצליח איתו.התגובות שלו אינן של תוקפנות ואגרסיביות אלא של פחד עמוק ובהלה.אבל ההתמסרות הזאת למגע ולליטוף המסו אותי לגמרי.
את אחיו/אחיותיו עדיין לא לכדנו,ממשיכים לארוב להם,מקווה שביום שישי הקרוב ייקרה הנס.
הפינצ'רית הקטנטונת נעלמה.
האמא האומללה שלה ממשיכה להתרוצץ אבודה ומבוהלת בכל המתחם,עדיין אין חדש איתה,לא הצליחו לתפוס אותה ואין מושג עם יש שבב או לא.
זה ממש על יד מקום המחבוא של שני הטריירים המתחבאים ככה שאני שמה גם לה מים ואוכל כשהיא שם,אבל הלב ממש מתכווץ על האומללות הזאת,פשוט אנשים #$!6@34
הנחמה הענקית של הבוקר אחרי חודש שלם של מרדף אחרי הטריירים האלו זאת העובדה שלפחות אחד מהם נתן לי לגשת,ללטף,וכל מה שאני רוצה זה רק לראות אותו כבר שוב.
התמונה מלפני כמה ימים,אשים מעודכנת בהמשך.
אני לא בטוחה שההתנהגות שלו זה מהתעללות.
יש כלבים שנולדים לכלבי רחוב ולא רגילים למגע אדם ומפחדים מהם גם בלי לעבור התעללות. ייתכן שזה המצב אצלו.
באיזור חיפה יש מס' מקומות (גם בחיפה עצמה וגם בגבולות של חיפה) שיש בהם להקות של כלבים. הם יודעים היכן למצוא אוכל, ויש גם לפחות מישהי אחת שנוסעת להאכיל אותם. הם מאד פחדניים. נדמה לי שחלק מהנקבות הצליחו ללכוד אותן, לעקר, ולהחזיר ללהקה, אבל אני מניחה שעדיין יש שם כאלו לא מעוקרות. אם גור לאחת כזו נולד לחיי להקה, סביר שיפחד מאנשים.
יש כלבים שנולדים לכלבי רחוב ולא רגילים למגע אדם ומפחדים מהם גם בלי לעבור התעללות. ייתכן שזה המצב אצלו.
באיזור חיפה יש מס' מקומות (גם בחיפה עצמה וגם בגבולות של חיפה) שיש בהם להקות של כלבים. הם יודעים היכן למצוא אוכל, ויש גם לפחות מישהי אחת שנוסעת להאכיל אותם. הם מאד פחדניים. נדמה לי שחלק מהנקבות הצליחו ללכוד אותן, לעקר, ולהחזיר ללהקה, אבל אני מניחה שעדיין יש שם כאלו לא מעוקרות. אם גור לאחת כזו נולד לחיי להקה, סביר שיפחד מאנשים.
הם ניצפו מתחבאים בתוך צינור ליד הכלביה לפני
כמה שבועות טובים.....
מרגע הדיווח ועד שאיתרנו אותם במקום אחר (גם בתוך צינור...}אבל עדיין באותו אזור עברו עוד כמה שבועות.
אני בטוחה שניזרקו שם בשלב כזה או אחר,ייתכן ולא קיבלו חשיפה מוקדמת כגורים קטנים,ייתכן והיו מבודדים,הכל יכול להיות.
הם שרדו אכשהוא במשך כל התקופה הזאת,וכשראיתי אותם ממש פעם ראשונה היו שפופים וכפופים,רזים כמו שלד,מבועתים.
היום זה 3 שבועות בדיוק מאז שהתחלתי להאכיל מסודר פעמיים ביום,וכאמור 5 ימים מאז שהמתוק הראשון נלכד.
מה שברור שהאוכל בשבועות האחרונים סייע.
הגורון הזה ממש לא רזה עכשיו,והיום כשליטפתי אותו הייתי ממש מרוצה{מזה...
למרגו הוא דומה רק בצבע ובסוג הכללי
,למזלה היא מסיפור אחר לגמרי.....
כמה שבועות טובים.....
מרגע הדיווח ועד שאיתרנו אותם במקום אחר (גם בתוך צינור...}אבל עדיין באותו אזור עברו עוד כמה שבועות.
אני בטוחה שניזרקו שם בשלב כזה או אחר,ייתכן ולא קיבלו חשיפה מוקדמת כגורים קטנים,ייתכן והיו מבודדים,הכל יכול להיות.
הם שרדו אכשהוא במשך כל התקופה הזאת,וכשראיתי אותם ממש פעם ראשונה היו שפופים וכפופים,רזים כמו שלד,מבועתים.
היום זה 3 שבועות בדיוק מאז שהתחלתי להאכיל מסודר פעמיים ביום,וכאמור 5 ימים מאז שהמתוק הראשון נלכד.
מה שברור שהאוכל בשבועות האחרונים סייע.
הגורון הזה ממש לא רזה עכשיו,והיום כשליטפתי אותו הייתי ממש מרוצה{מזה...
למרגו הוא דומה רק בצבע ובסוג הכללי
לימון מוסיפה המון
New member
מרגש לראות כל פעם מחדש
את תהליכי החברות שאת עוברת ומעבירה לקטנים והיפים האלה..
את תהליכי החברות שאת עוברת ומעבירה לקטנים והיפים האלה..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.