סיגריה

[הדרך העולה]

סיגריה

אני שואה מתקרבת עשן מאובך, שוב הצתתי בי את הצורך להיגמל משחררת אותה מכילאה מציתה בה כל שואפת אל קרבי נחמה פורתא היא צורבת במעמקי גרוני נותנת בי את אותותיה אחוזה בי בצבתות אני שבה לינוק בה את הכאב הבא עד בדל... טלי - תובנה

 

[אריה במדבר]

בתור אחד שדווקא לא מעשן - תאור יפה

ממש רומן שבכפייה. אני לא יודע איך מרגישים עם סיגריה, אבל הרגשתי צריבה בגרון כשקראתי את זה. מועבר טוב! נחמד הצורה בה את מתחילה את הבתים האחרונים: היא אני אולי תעשי את זה גם לראשונים? משהו כמו: אני שואה מתקרבת עשן מאובך, שוב הצתתי בי את הצורך להיגמל אני משחררת אותה מכילאה מציתה בה כל שואפת אל קרבי נחמה פורתא היא צורבת במעמקי גרוני נותנת בי את אותותיה אחוזה בי בצבתות אני שבה לינוק בה את הכאב הבא עד בדל... בהחלט מאד מאד מוחשי ואינטימי. אריה.

 

[הדרך העולה]

../images/Emo23.gifתודה אריה יקר

תודה על הצעתך, אכן בבית ראשון שלישי ורביעי התחלתי עם אני/היא בבית שני נמנעתי להוסיף אני מחשש שיהיה יותר מידי עומס עם המילה אני (3 פעמים אני לעומת פעם אחת היא) מה דעתך? האם זה לא יצור עומס יתר מבחינת המשקל? עוד אפשרות היא לשנות את הבית השני היא משוחררת מכילאה מציתה בי כל שאופה אל קירבי נחמה פורתא איך זה? בקשר לסיגריה...ולעישון גם אני אינני נוטה לעשן, אלא בהזדמנויות נדירות. או בתקופות מסוימות שעברו בחיי לכן הצריבה הזו בגרוני החיצוני..."והפנימי" בחיבה טלי

 

[קסנדרה*]

אחחח להיגמל, הלוואי

אני שואה מתקרבת עשן מאובך, שוב הצתתי בי את הצורך להיגמל משחררת אותה מכילאה * הצעה: הוסיפי גם בשורה זו אני מציתה בה כל שואפת אל קרבי נחמה פורתא היא * תוותרי על המילה היא צורבת במעמקי גרוני * הצעה: אני נצרבת במעמקי גרוני נותנת בי את אותותיה * וכאן תוסיפי את המילה היא אחוזה בי בצבתות אני שבה לינוק בה * תשבצי את המילה אני בשורה הראשונה את הכאב הבא עד בדל... לגבי ה- אני, שוב כמו אתמול, יש לך אנאפורה, אז אם תשבצי בתחילת כל בית, הרי שאין היא מהווה עומס. לאחר השיבוצים והשיפוצים, היצירה מובנת וטובה. קסנדרה

 

[הדרך העולה]

../images/Emo13.gifהיי קסנדרה

הנה 2 גירסאות אני שואה מתקרבת עשן מאובך, שוב הצתתי בי את הצורך להיגמל אני משחררת אותה מכילאה מציתה בה כל שואפת אל קירבי נחמה פורתא אני נצרבת במעמקי גרוני היא נותנת בי את אותותיה אחוזה בי בצבתות אני שבה לינוק בה את הכאב הבא עד בדל... או אני שואה מתקרבת עשן מאובך, שוב הצתתי בי את הצורך להיגמל היא משוחררת מכילאה מציתה בי כל שאופה אל קירבי נחמה פורתא היא צורבת במעמקי גרוני נותנת בי את אותותיה אחוזה בי בצבתות אני שבה לינוק בה את הכאב הבא עד בדל... מה נשמע יותר שמיע וקריא? טלי - תובנה

 

[אריה במדבר]

רעיון מצויין של קסנדרה.

טלי - זו ה-"דרך הנכונה". ואז זה יהיה טוב! שכל הבתים יתחילו ב - "אני" (איך לא חשבתי על זה "אני" ?) אריה.

 

[הדרך העולה]

אהבתי את כפל "אני"../images/Emo8.gif

כן, גם אני חושבת כך, כתבתי שתי גירסאות חדשות, עדיין חוככת בדעתי אם להשאיר את כל הבתים שיתחילו במילה אני או לעשות חלוקה שווה של שני בתים שמתחילים באני ושני בתים שמתחילים בהיא משום יחסי הגומלין הנהוגים כאן, כי הרי גם היא (הסיגריה) משחקת כאן תפקיד. אשמח לשמוע דעתכם בנושא טלי - תובנה

 

[קסנדרה*]

טלי, לפתוח שורה ב"אני" זה לא בדיוק

כוס התה שלי וגם לא עובר טוב בכלל בשירה. אבל כשאת פותחת בעקביות את ארבעת הבתים במילה אני זו כבר אנאפורה, ואז אין בעיה. אין יחסי גומלין בכתיבה, "יחסי הגומלין" לדברייך אמורים לבוא לידי ביטוי בהבעה ובהעברת הרעיון. קסנדרה

 

[אריה במדבר]

אני בכלל מעדיף קפה.

חשבתי שב-"יחסי גומלין" טלי התכוונה למערכת היחסים בין הסיגריה לזו שמעשנת אותה. לא ביחסי גומלין ספרותיים. ויש בניהן יחסי גומלין. הדוברת נזקקת לסיגריה, זו בתמורה צורבת את גרונה, ואם נחשוב על זה, אז זו שמעשנת את הסיגריה מביאה לאובדנה של הסיגריה (הופכת אותה לאפר) בדיוק כפי שהסיגריה מביאה את המעשנת אותה לאבדון. אז ברמה הזו בהחלט יש מערכת גומלין - הן "מחסלות זו את זו". (בעצם - כולכם המעשנים עושים כך - טפו טפו טפו

) אריה.

 

[הדרך העולה]

זוהי בדיוק ההתלבטות שלי קסנדרה

ריבוי האני... אז אולי ככה שואה מתקרבת עשן מאובך, שוב היצתתי בי את הצורך להיגמל משחררת אותה מכילאה מציתה בה כל שואפת אל קירבי נחמה פורתא היא נצרבת במעמקי גרוני נותנת בי את אותותיה אחוזה בי בצבתות אני שבה לינוק בה את הכאב הבא עד בדל... מתחיל להזכיר לי "יחסי גומלין" של סאדו/מאזו חחח אז איך זה? ועכשיו קסנדרה שנשתה קפה ונעשן סיגריה?

 

[אריה במדבר]

אם התחלת - אז עד הסוף.

שואה מתקרבת עשן מאובך, שוב היצתתי בי את הצורך להיגמל משחררת אותה מכילאה מציתה בה כל שואפת אל קירבי נחמה פורתא נצרבת במעמקי גרוני נותנת בי את אותותיה אחוזה בי בצבתות שבה לינוק בה את הכאב הבא עד בדל... ואז אין צורך לא בך ולא בה... שנאמר: "מי צריך עשן ומי צריך מעשנים"

אריה.

 

[הדרך העולה]

קיבלתי../images/Emo24.gif

שולחת להדפסה

טלי - תובנה

 

[קסנדרה*]

בעד סיגריה, קפה והגירסה של אריה ../images/Emo9.gif

 

[הדרך העולה]

גמני גמני../images/Emo99.gif

כבר תיקנתי בבלוג תודה מיוחדת לשניכם טלי - תובנה

 

[מר בד]

ואני בעד הזיגזג

מרכך את החזרה על המילה "אני" (שהיא מאד אגו צנטרית) עם המילה "היא" וכך נותן צוויון אחר לגמרי לשיר. אז, לוותר על האנא עארף (סליחה - אנאפורה) ולזגזג בין אני והיא. בכלל אני שונא סיגריות ועשן. אבל היצירה בהחלט טובה. מר בד (אוי אני עדיין חושב על המגרנה ההיא של קסנדרה...)

 

[deepbluesea1]

נפלא

מדהימה כמו תמיד .... שלוחה לך ברכתי להמשך...אדיר זה בשנה הבאה עלינו לטובה...

 

[הדרך העולה]

תודה מקרב לב DEEPBLUESEA1../images/Emo23.gif

 

[פרח תרבותי]

הזדהיתי!

ואהבתי - שבה לינוק בה את הכאב עד בדל. בתקווה להיגמל, שלך,

 

[הדרך העולה]

אמונתך אמונתי פרח../images/Emo39.gif

בתקווה להיגמל... הן מזה והן מזה