סיבסוד מערכת החינוך הגבוה בישראל

סיבסוד מערכת החינוך הגבוה בישראל

לפני זמן,קראתי קצת נתונים על מימון המוסדות להשכלה גבוהה. רק רבע מהעלות ממוממנת כיום ע"י הסטודנטים עצמם. ואינני מתכוון למוסדות הלימוד הפרטיים. שכר לימוד של 10,000 ש"ח לשנה-זו בדיחה של ממש. עובדה שמכללות שנותנות ללומד בהן פחות אמצעים-גובות בין פי שניים לשלושה. בתוארי יוקרה-גם פי ארבע. ועדיין הם בקושי מאוזנים-אגב. הבעיה הנה בעלויות השכר של המרצים-שבחלקם מרוויחים כ 40,000 ש"ח לחודש. המצב הזה הביא להעדר ממון למחקר שברובו כיום מגיע מתרומות. אונ' הנגב חשפה רק לפני יומיים תרומה של מיליארדר ע"ס 250 מיליון $ -למחקר כמובן.ללמדך-שבלי שנור אין קיום לאוניברסיטה. אוניברסיטה ללא מחקר פורח-גוועת. הטכניון באותה הבעיה. אז הסטודנטים צודקים ? מסופקני. אפילו בגוש הקומוניסטי לשעבר החגיגה נגמרה.זה שיש להוריד את כמות ושכר המרצים,ברור להנהלות עצמן יותר מאשר לסטודנטים.זה ששכר הלימוד יעלה בסופו של דבר ל 15,000 ש"ח שנתית עדיין מותיר את הלימודים הגבוים בישראל לא כלוקסוס אלא כאמצעי נפוץ ונגיש. הפתרון הטוב הוא בפיתוח אמצעי מימון בנקאיים של הלואות המוחזרות רק החל משנה מתום הלימודים.
 
למעלה