סטודנט לשעבר וגם עזרה נפשית

[xtream2]

סטודנט לשעבר וגם עזרה נפשית

הבעייה שלי היא פשוטה ולא כל כך ...זה ידוע ש 25% מהמתחילים ללמוד יפרשו בשנה הראשונה ,אז אני אחד מהם. אז אני אספר בקצרה ,בביה"ס הצלחתי היו לי ציונים גבוהים (אבל חיים לא היו לי ) הלכתי לצבא ...חזרתי ,ובזמן הצבא עשיתי סיבוב 180 מעלות .... התחלתי לבלות ולעשות שטויות ..... ......אחרי שהשתחררתי ,עבדתי,טיול.....והלכתי ללמוד ולא את המקצוע שרציתי (תאמת לא ידעתי מה רציתי)...אחרי כשנה פרשתי (מרצוני ,לא נכשלתי או משהו כזה) אבל לא הצלחתי להחזיר את כוח הרצון שהיה לי ללימודים לפני הצבא ........ לא עשיתי כלום במשך שנה ...... אני לא מצליח להתאפס....ולהתרכז.....ודוחה הכל ,אני יודע שאני לא רוצה לעבוד קשה (ולא להיות מתוגמל כראוי ,משכורת מינימום) וצריך ללמוד ..... אבל כשמתחיל ללמוד .....אז יש אינטרנט ,טלוויזיה,בחורות ולא בא לי יותר ללמוד וכך אני במשך שנה.... אני יודע שזאת תוצאה של פינוק יתר (אבל כאן הבעייה ....אני לא מפונק ) אני מבקש עצה או מאמר או השתתפות בדעות שלכם כאשר הגעתם למסקנה הנכונה.

 

[אiרית]

אולי יש לך

הפרעת קשב? אתה יכול לעשות אבחון עצמי כדי לראות איפה אתה עומד, או לבקר אותנו בפורום של מופרעי הקשב. הבהרה - הסימפטומים שאתה מתאר פשוט נשמעים לי מוכרים ואופייניים אבל ברור שאני לא אשת מקצוע ולא מוסמכת לאבחן שום דבר. סתם מעלה השערה.

 

[פיתה בבמבה]

לא שאני מבינה משהו...

אבל , אם הוא היה חרשן בתיכון ותלמיד מצטיין איך זה הגיוני שפתאום יש לו הפרעת קשב? נראה לי שיש לך הפרעת מו8טיבציה יותר הגיוני. מכאן אין לי מושג מה עושים כל כך אולי בעצם בתור התחלה תנסה להבין מה בעצם אתה רוצה ללמוד ומה מעניין אותך במאת ואז זה יתן לך יותר חשק ורצון ללמוד ולא תופרע כל הזמן על ידי דברים אחרים? זהו. מכאן באמת אין לי מושג. גם לי אין מוטיבציה אבל נראה לי שהפיתרון הראשון לדבר הזה זה לקחת משהו שבאמת מאתגר אותך ומרתק אותך. בהצלחה!

 

[אiרית]

יכול מאוד להיות

שזו בעיית מוטיבציה, אבל להצלחה בתיכון לא תמיד יש קשר. לפעמים יש תלמידים שמצליחים למצוא את דרכם במערכת החינוך למרות הקשיים כי הדרישות בתיכון הן לא כאלה גבוהות מבחינת המיומנויות האקדמיות, אבל באוניברסיטה, כשהשיעורים ארוכים יותר והדרישות גבוהות יותר, וצריך ללמוד לבד הרבה, אז הבעיות מתחילות לצוף...

 

[פיתה בבמבה]

בדרך כלל

לקראת הבגרויות וכל הלחץ הכרוך בהן נורא קשה להגיע להשגים נאים כשאתצה לקוי למידה ואין לך הקלות. נראה לי שאם הוא היה לקוי למידה הוא כבר היה עולה על זה. למרות שאולי.. לא יודעת. הגיוני שיכולה פתאום לצוץ לקות למידה?

 

[אiרית]

במקרה הספציפי

של הבחור הנחמד כאן למעלה יכול להיות שסתם קפצתי מהר מדי. זו באמת סתם היתה יריה באפלה, אני לא מכירה אותו ויכול להיות שלגביו זה לא נכון. אבל בלי קשר - לקות למידה לא צצה פתאום, אלא היא מתעוררת כשהדרישות גבוהות מדי ביחס ליכולת. לי היה קשה מאוד בבית הספר וידעתי שהרגלי הלמידה שלי שונים משל אחרים - אבל חשבתי שאני סתם עצלנית. לבגרויות בקושי למדתי (ברוב המקרים לילה לפני הבחינה) אבל הוצאתי ציונים די יפים. הקושי הגדול התחיל אצלי בצבא כשהייתי בקורסים שלומדים בהם מהבוקר עד הלילה ופשוט לא הצלחתי לעמוד בזה. אחרי הצבא הלכתי ללמוד תכנות והיה לי קשה עד בלתי אפשרי ולא סיימתי את הלימודים ולקח לי הרבה זמן להבין שזה קצת יותר מעצלנות ותודה לאלוהי הדברים הקטנים ששלח לי חברה שאז היתה סטודנטית להפרעות בתקשורת שגילתה לי שלקויות למידה אפשר לאבחן בבגרות ואולי יש לי אחת או כמה. אז שיגרתי את עצמי לאבחון וקיבלתי את החותמת. מקרים כאלה יש המווון, ויותר גרוע, יש כאלה שנשארים לא מאובחנים בבגרות ואז או שהם מוצאים את דרכם בעולם הלא אקדמי ומצליחים בתחומים אחרים שבהם הם טובים, או שהם סתם חיים שנים בתחושה שהם לא מוצלחים וממשיכים להכשל. בגלל זה חשוב כן לבדוק אם קיימת איזושהי בעיה כזו, גם אם היא לא אובחנה בילדות. ועכשיו אני מפסיקה לרפרש את הפורום הזה וחוזרת להיות סטודנטית. יש לי יותר מדי עבודות ומעט מדי זמן.

 

[oranger]

איתור הפרעת קשב יכול להתפספס שנים..

 

[שירת הים222]

דווקא במקרה של כישורים גבוהים

מהממוצע הפרעת קשב יכולה לחמוק בקלות נוכח הדרישות הנמוכות יחסית בתוך מערכת החינוך. אני מכירה אנשים שלא למדו רגע לבגרויות (או במהלך התיכון) והוציאו ממוצע 80+. פעמים רבות אינטליגנציה וכושר גבוהים מפצים על הפרעת הקשב (או על לקויות למידה אחרות) כל עוד הדרישות לא גבוהות במיוחד (כאשר דרישות גבוהות זהו פרמטר יחסי לכל אדם למול הכישורים שלו). יש כאלה עם הפרעת קשב שההלם מגיע להם במעבר בין היסודי לחטיבה, יש כאלה שבין החטיבה לתיכון, יש כאלה שזה הדרגתי ולעומתם יש כאלו שהבום מגיע באוניברסיטה, אז באמת צריך לשבת על הטוסיק וללמוד. אני מקווה שהפואנטה שלי הובהרה חרף שהארכתי במשפטים ומילים

שיהיה לילה טוב

נ.ב. אגב אני גיליתי דיסגרפיה וכנראה סוג של לקות קריאה רק עכשיו באוניברסיטה, עד היום הצלחתי להמנע בצורה מספיק שיטתית מקריאה. כך שמי שמצליח להסתדר בלי ולפצות מבין רק כשהוא נאלץ בצורה מחייבת להתעמת עם הדברים בלי דרך עוקפת.

 

[FlugTag]

אבל איך??!

יש שם 100 שאלות! נדרשו ממני מאמצי על לסיים אותם...

 

[אiרית]

מי שמצליח להגיע לסוף השאלון

כנראה שאין לו הפרעת קשב

 

[bakllawa]

למראית הדזה וו...

כאילו נכתב עליי - גם לי לא היו חיים בתיכון אבל ציונים גבוהים, גם אצלי היה שינוי עצום בצבא, לימודים של שנה באוניברסיטה, פרישה, מעבר לחוג אחר, שוב פרישה, שנה של פסק זמן ו"שטויות" וכוח הרצון שלי ללמוד למבחנים בתקופה הנוכחית שואף לאפס (מועדי ב' - איר איי קאם!). ההבדל הוא שכאמור, כן חזרתי ללמוד, מקצוע אחר כמובן. לא יודעת לגביך אבל המסקנה שלי לגבי עצמי היא שלפני התיכון פשוט הייתי בן אדם אחר לגמרי, וכוח הרצון שהביא לי אז מוטיבציה לשבת ולחרוש ולהוציא תעודת בגרות - פשוט לא יחזור, כי האופי שלי השתנה (תודה לאל...) ואיתו גם סדר העדיפויות ולצערי גם מדד הסבלנות לשבת על התחת ולהתרכז בחומרי לימוד. אני לא מכירה אותך אז אני לא אגיד לך ללכת לייעוץ מקצועי או לחילופין לקחת את הזמן ולהנות מהחיים בינתיים, כי "ממילא בסוף תדע מה אתה רוצה ללמוד ועם זה תבוא המוטיבציה". כל אחד שונה ורק אתה יודע מה חשוב לך לעשות עם החיים שלך. במקרה שלי אני פשוט עושה את התואר בכוח (בעניין אבל בחוסר חשק), משתדלת לא להיות אימפולסיבית ולפרוש בפעם השלישית ומכריחה את עצמי לשבת וללמוד (העיקר לעבור...) כי אם אני אחכה שתבוא לי המוטיבציה, כבר ישרור כאן שלום אזורי.