סטודנטיות ואמהות

[Alm0st Happy]

סטודנטיות ואמהות

התפרסמה היום כתבה על הקושי של סטודנטיות אמהות להיכנס לשיעורים בחלק מהמוסדות עם תינוק יונק. כסטודנטיות לתארים מתקדמים, סביר מאד להניח שרובנו הגדול נביא ילדים בזמן התואר ולכן זה נוגע לנו שבעתיים מאשר לסטודנטיות בתואר ראשון, שיכולות לעיתים לתכנן את מועד הלידה ללפני/אחרי התואר.
איך היחס לסטודנטיות אמהות במוסד שלכן? יצא לכן לחוות זאת כסטודנטיות? כמרצות?

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2708690

 

[d a p h n a]

מצד אחד...

אני חושבת שהבאת תינוק לכיתה באופן סדיר הוא לא פתרון טוב לסטודנטיות. אני חושבת שיותר מהכל, זה מפריע להן ללמוד, ועדיף שהן תקפנאה את הלימודים למשך כמה חודשים ואז תחזורנה כשיש להן סידור הולם לילד.
אני גם חושבת שרצוי מאוד לדאוג שיהיה סידור מתאים, דוגמאת תינוקיות במחיר סמלי, כדי לאפשר לסטודנטיות ומרצות לחזור לעבודה וללימודים זמן קצר לאחר הלידה.
&nbsp
מצד שני, אני מבינה שבהרבה סיטואציות המצב לא אידיאלי, ולכן כמרצה כן אפשרתי הכנסה של תינוקות להרצאות שלי כמה פעמים, כולל פעם אחת שבה זה התבצע באופן קבוע מדי שיעור - אבל אך ורק כשההורים ישבו בפינה קרוב לדלת, ויצאו עם התינוק החוצה ברגע שהוא צייץ.

 

[אור302]

זה נשמע כפתרון הולם, לשבת ליד הדלת

זה עבד, באופן כללי? ההנחה בדיון היא שתינוקות מפריעים, אבל אולי זה לא המצב.

 

[tulkin]

בסמסטר הקודם נתקלתי בכך לראשונה כמרצה

כשסטודנטית הסבירה לי שרק ילדה שבועיים לפני פתיחת הסמסטר.
הזמנתי אותה להביא איתה את התינוק לכיתה, כל עוד הוא לא מפריע לאחרים, ומבחינתי היא יכולה גם להניק (גילוי נאות - אני תומך הנקה מובהק וחושב שראוי להניק תינוקות הרבה מעבר למקובל בחברתנו).
כחבר לספסל הלימודים נתקלתי כמה פעמים באמהות לתינוקות קטנים, חלקן העדיפו להביא את התינוק עימן, וחלקן מצאו סידורים אחרים, אבל אינני יודע אם בחירתן נעשתה מאילוצים או לחצים חברתיים/מוסדיים או מהעדפה אישית.
&nbsp

 

[winterfell]

אני דווקא לא בטוחה כמה זה נוגע לסטודנטיות לתארים גבוהים

במהלך התואר השני/שלישי מספר הקורסים שלקחתי היה קטן משמעותית לעומת מספר הקורסים בתואר הראשון, והמהלך שלהם היה "חופשי" יותר.
מעולם לא נתקלתי בסטודנטיות שהביאו את התינוקות לשיעור לא כסטודנטית ולא כמתרגלת. מצד שני, תרגלתי מעבדה בכימיה, וכל סטודנט(ית) שהיתה חושבת להכניס לשם תינוק היתה נשלחת אחר כבוד הביתה.
אני לא חושבת שהיה מפריע לי בקורסים שאינם קורסי מעבדה, אבל כאמור מעולם לא נתקלתי.
אני למדתי קורס אחד כשהקטן שבבית היה בן שנה, וכבר היתה לו מטפלת.

 

[אור302]

האם זה משום שמעבדה כימית אינה מקום בטוח לילדים?

 

[winterfell]

בדיוק בגלל זה...

הייתי מקפידה החליף בגדים מיד כשאני נכנסת הביתה.

 

[C H 4]

גם לא ממש למבוגרים

 

[Philip Jr]

אני לא מגיב פה הרבה

אבל בתור אבא מאד מעורב (וגאה) שהוא גם סטודנט.. רציתי להזכיר שהקשיים האלו רלוונטיים גם לאנשים כמוני, משתי בחינות לפחות:
&nbsp
א. אשתי עובדת וגם סטודנטית (במשרה חלקית בערבים), והפתרון שלנו לגידול תינוקת במקביל ללימודים זה שאני נשאר עם הילדה שלנו בזמן שהיא לומדת (או עובדת), ואני עובד בערבים / סופ״ש / זמנים אחרים כשאשתי בבית וזמינה לטפל בבת שלנו. תיכף היא גם נכנסת ל - daycare באופן חלקי.
&nbsp
ב. גם אני עשוי להביא איתי את התינוקת לקמפוס (כבר עשיתי את זה למעשה), וכמובן לא להניק.. אבל לתת בקבוק ולטפל תוך כדי פגישות/שיעורים.
&nbsp
בכל מקרה, אני עם דפנה - אי אפשר ללמוד ולעבוד כמו שצריך אם מביאים את התינוק/ת. אני בהחלט חושב שזו צריכה להיות זכות של כל הורה להכניס תינוק לשיעור או להניק, אבל רק כל עוד זה לא מפריע למהלך התקין של השיעור הנ״ל.

 

[חייבתלהגיב]

בתור אם לשלוש, שמניקה כל אחת תקופה ארוכה

אני ממש לא מבינה איך מישהו שוקל אפילו להכניס תינוק לשיעור. פעם לקחתי את הבכורה לכנס מתמטי כשהיא הייתה בת חודשיים, והיא החליטה שזה רעיון טוב להתחיל לדבר כל פעם שהשתרר שקט באולם... כלומר, לדוגמא, בתחילת ההרצאה - ולכן נאלצתי לברוח מייד מכל הרצאה שניסיתי להיכנס אליה...
אני גם עובדת עם תינוקות במסגרת האקדמיה, ואני פשוט לא רואה איך זה אפשרי שהתינוק יישב וישתוק בזמן הרצאה (אלא אם הוא ישן). אולי תאירי את עיניי? על אילו גילאים חשבת?

 

[קוף מקליד]

זה יכול לעבוד עם תינוק שרק נולד וממילא ישן רוב היום

וגם לא זוחל או משחק בצעצועים.
אין לי מושג איך אפשרי עם תינוק מעל גיל 6 חודשים, וזה בשיא הנדיבות.
מצד שני, זה תלוי באופי השיעור. השנה לקחתי את בתי לשיעור כשהיתה חולה מכדי ללכת לבי"ס אבל לא באמת חולה. זה לא הפריע והיה די חמוד, אבל היא בת 7, זה משהו אחר.

 

[d a p h n a]

מצד שני, לילד בן 6 חודשים יש מסגרות

החל מהתינוקיה של הקמפוס וכלה בכל מיני פעוטונים, משפחתונים וגנים.
לילד בן חודשים בודדים, מלבד לשלם על מטפלת שזו עלות גבוהה מאוד, אין ממש פתרון.

 

[ניצת הגפן]

לא לגמרי בטוחה...

כמו שכתבו כאן, אפשר להבין את מי שרוצה להביא את ילדה עמה, ומי שאינה יכולה להשאירו בבית/במעון.
אני מצטרפת לדפנה שאומרת שלהביא ילד ללימודים - בעיקר מפריע לאימא.
אני יכולה להוסיף שמזווית של מרצה - זה בהחלט לא פתרון אידאלי.
זה היה יכול להיות אידאלי, אילו באמת, כל מי שמביאה את תינוקה יושבת אתו בקצה הכיתה, לא תופסת תשומת לב של התלמידים האחרים, ובעיקריוצאת מהכיתה ברגע שהוא מתחיל לבכות.
בשנה שעברה הייתה לי תלמידה שבאה עם תינוק שבועיים אחרי שילדה, ובאה אתו באופן קבוע לכל שיעור שבאה, ו.. אני מוכרחה לומר שזה היה נורא!
הילד היה בוכה דרך קבע, האימא הייתה עסוקה כל הזמן בלתת לו משהו לאכל או למצוץ כדי שיהיה שקט (מה שאומר שהתעסקה רוב הזמן בדרכים להתכסות כדי להיניק), התלמידים האחרים לא יכלו להתרכז כי הילד בכה, וכשלא בכה, היו עסוקים בלעזור לאמא שלו להחזיק את הסינר/חיתול/מגן הנקה...
המורה (אני) נאלצה להתאמץ לסדר לעצמה את המחשבות וגם לשמור שהכיתה לא תתפרק באותו הזמן, ולא, התלמידה לא חשבה שחובתה לצאת החוצה עם התיקונק, כי מבחינתה, אםלשיעור, הרי ברור שהיא צריכה להיות בתוכו....
אז.. שוב, אם לכל אחת מהיולדות היה סוג של בושה, אחריות לקבוצה, נימוס - אולי זה לא היה נורא. אבל בנתונים שתיארתי לעיל, והם לצערי הרוב בשיעורים שהעברתי בארץ, אני מעדיפה שלא יביאו תינוקות.
אגב, כשאני למדתי בתואר הראשון, וגם השני, מעולם לא עלה על דעתנו להביא ילדים לשיעור. זהו טרנד של השנים האחרונות, ועוד לא החלטתי למה לשייך אותו...

 

[tibia2014]

טרנד

להבנתי (המוטעית?) מקור הטרנד הוא בתהליך ארוך בעשור האחרון בו המוסדות החלו לאכוף נהלי משמעת, לו"ז, נוכחות, ציונים ועוד ביתר קפדנות.
שאני התחלתי ללמוד לתואר ראשון אי שם בתחילת המילניום (אני יודעת שיש ותיקות ממני כאן), ה"מחשב" לא שלט כל כך בחיי הסטודנטיות, המון דברים נסגרו בתקיעת כף או בהבנה בע"פ בין מרצות לסטודנטיות, תאריכי יעד לא כובדו והכל היה יותר חופשי וזורם.
היום הגישה היא הרבה, הרבה יותר קפדנית- יש לזה חסרונות ברור, אך היתרונות עולים עליהן לטעמי (כמו שאחד המורים שלי אמר שהתהליך החל להאיץ- עכשיו מי שבאמת לא יסיים בחיים את התואר ידע את זה פשוט מוקדם יותר מעמיתיו המבוגרים).
אחד מהנהלים המפגרים הוא ש'חופשת לידה' אקדמית (מבחינת החובות הפרונטליות) היא בת שבועיים בלבד. כך שהמערכת 'מכריחה' את הסטודנטית להגיע לשעור עם התינוק.

בהכללה גסה מאוד- וגם אני מכירה מקרים אחרים שחורגים ממה שאכתוב להלן- לרוב מדובר בסטודנטיות שמגיעות מרקע יותר מוחלש, ערביות, דתיות, עולות חדשות ממוצא מזרח אירופאי, שבמהלך התואר ראשון- תחילת שני יולדות את ילדן הראשון-שני. דווקא הנשים בעלות הרקע ה"פריבילגי": אשכנזיות, חילוניות ממעמד סוציו-אקונומי ביננוי-גבוה נוטות ללדת מאוחר יותר - וגם כך לרוב רשת התמיכה שלהן רחבה יותר, מה שלא קיים אצל בנות מגזרים אחרים. לצערי ממה שאני רואה מסביב המערכת יותר 'מותאמת' לפלח אוכלוסייה ה'פריבילגי', חבל שאין יותר קשב ומאמץ מערכתי היכן שהצרכים יותר נדרשים.

לפחות בחוויה המצוצמצת שלי במח"ר (מדעי רוח וחברה), בתארים מתקדמים, היכן שלא נדרשת הוראה פרונטלית, המערכת (לאחר מאבקים מרובים של נשים אחרות שסללו את הדרך) יותר קשובה לצרכי האם הקרייריסטית הצעירה.

 

[מ א י ה ועוד3]

אני חושבת שאם סטודיו סי פתרו חלק מהבעיה,

קטן על האוניברסיטה למצוא פתרון תורם ומתאים. בסטודיו סי יש שמרטפיה לתינוקות, כולל פצפונים, כשהאמא נמצאת בשיעור, למה אי אפשר לעשות את אותו הדבר באוניברסיטה? כמה כבר יעלה לאוניברסיטה להכשיר חדר מתאים לתינוקות קטנטנים, שלא צריכים מרחב גדול (רובם הרי עוד לא זוחלים). קצת רצון ותיאומים, כולל השתתפות סימלית מהסטודנטיות, וניתן לשכור שמרטפית לרוב השעות הנדרשות עם מעט מאד עזרה והשתתפות כספית של האוניברסיטה.
&nbsp
אני ממש לא חושבת שתינוקות וילדים צריכים להיות בשיעור, כל שיעור. לדעתי האישית, גם אשה ב"חופשת" לידה לא צריכה להיות בשיעור - היא אמנם יכולה לבחור אבל מגיע לה להתאושש בעצמה מן הלידה ולטפל בתינוק שלה. נשים יכולות להחליט אחרת, אבל אני לא חושבת שזה צריך לבוא על חשבון אחרים, ואנחנו צריכים לעזור להן ולא להטיל עליהן מטלות כפולות. אם המטרה לקדם אותן, לתת להן להכניס תינוק לשיעור זה לא בהכרח הפתרון הנכון.

 

[אור302]

זהו טרנד של ביריונות ליברלית

כיום המיעוט המוחלש זוכה לתמיכה ציבורית וחוקית רחבה כל כך עד שהוא שוכח או לא אכפת לו שמימוש הזכויות החדשות שלו מביא לרמיסה של אחרים. הילד המוכה הפך להורה מכה, פשוט מאוד. רואים את זה בכל זירה: החל מ"שילוב" ילדים בעייתיים בחינוך נורמלי שמרסק את השיעור התקין, דרך שמירה על זכויות המסתננים באירופה ובדרום תל אביב ועד הנקה בפומבי. פתאום כשיש זכויות, אנשים נופלים לתוך גישת ה"זכותי" הילדותית ועושים מה שבא להם. כל סדר חברתי מחייב רמיסה. השאלה של מי ומה התועלת החברתית.

 

[tibia2014]

הופה הופה- אבל במילה אחת, לא!

ממש לא!
מתודולוגית הבעיה בטיעון שלך הוא שמדובר ב'טיעון קש', יש תיזה (ליברלית), יש אנטיתזה (שמרנית? פוסט ליברלית? א-ליברלית?)
על מנת לבסס את האנטיתזה הליברלית מעלים דמות קש של אותה "ליברליות" פלקטית ואז תוקפים אותה (אין סינתזה הגליאנית).

אבל מה שאתה טוען כנגדי, לא נטען על ידי.

ואחרי הבבל"ת של הגל והמאה הי"ט, צריך קצת לקפוץ לרדיקליזם של המחצית השניה של המאה הכ' - ראשית המאה הכ"א ולראות איך אפשר לפרק את המבנה הקיים מהשורש ולבנות מערכת שקשובה לצרכים של הסטודנטים.

לא טענתי שיש לרמוס את זכויות שאר הכיתה כי האמהות הצעירות הן מוחלשות ומסכנות והשאר הם סטרייטים, לבנבנים, וואספים אחוסלים וכו'.

טענתי שכיום עם הנהלים קשה לאם צעירה להתמודד עם דרישות התואר הראשון- הפתרון לא חייב (ואסור לו) לבוא על חשבון הפרעה לשאר הכיתה, אלא על ידי הגמשה של הנהלים כלפי אמהות צעירות: בהתחשבות בהעדרות, באפשרויות להשלמת חומר בצורה פרטנית בשעות שיהיו נוחות להן, בפעוטונים או בייבי סיטר מסובסד במוסד ועוד.
הפתרונות לא חסרים, צריך להכיר את הצרכים ולא רק לצווח: "התחשבות היא רמיסת הרוב הדומם, כי התחשבות משמעה הפרעה לשאר הכיתה".

לדוגמא בעוד לנשים ישנן רק שבועיים של 'חופשת לידה' מלמידה פרונטלית, גברים, יהודים, שמשרתים במילואים יכולים להעידר חודש ויותר במהלך הסמסטר כי עגל הזהב הבטחוניסטי נותן את הטון.

הימור שלי (לא מבוסס על ידע או מחקר סתם על תחושת בטן), היחס בין מילואמיניקים להריון הולך להשתנות בשנים הקרובות כי מעמדן של נשים עולה באקדמיה ובמקביל האחוסלים משאירים את שירות המילואים לקבוצות אחרות באוכלוסייה עם יחס יותר אמביוולנטי לאקדמיה.

*******
למען הסר ספק ועל מנת לחסל כל נסיון לאד-הומינם עתידי בדיון, שתי נקודות:

הכותבת ובת זוגה/ בן זוגה שילמו במיטב מלגתן/ם על מספיק שעות שמרטפות, לאחר מיצוי הפעלת הוריים, גיסים, גיסות, חמים וחמיות, אחים ואחיות על מנת שיזכו לסיים את תאריהם ללא כל הפרעה ודריסת רגל של הפעוטות לבית טיביה-פיבולה במגדל השן האקדמי, אבל זה רק אנחנו הורות מזניחות ששמות יותר דגש על הקריירה מאשר על צאציאנו וצאצאי צאצאינו.

מצד שני אסור להגביל את הדיון רק למי שחזרה מכנס בחו"ל עם ליטרים של חלב אם שנשאב בהפסקות בין המושבים על חשבון מינגלינג ואי-שתיית אלכהול [חינמי!] בקבלות הפנים בכנסים.

כך שלמרות שאנחנו הצלחנו ל'הסתדר', אין זה אומר שאנחנו יכולות לדרוש את אותה 'הסתדרות' מאחרות שחיות בקונטקסט שונה עם רשת תמיכה שונה שאנחנו בורכנו בה.

 

[אור302]

אני מציע שתציצי שוב בהשתלשלות של הפוסטים

אני לא מגיב אלייך בכלל. מה שכתבת על טיעון קש בעצם תקף לעצמך.

 

[ayulli]

לא כל כך ליברליזם כאידיאולוגיה פוליטית

אלא יותר קרוב לגישת המדינה המינימלית שמאפיינת גרסאות שונות - מנומקות יותר ופחות - של הליברליזם הכלכלי. תקנים לחינוך מיוחד? למי אכפת מילדים כאלה, או מילדי החינוך הרגיל, או מצוות ההוראה. מערכת רווחה שתתמוך בהורים טריים? יאללה יאללה. זה לא שאני חסידה גדולה של האינפנטיליזציה של התביעה ״זכותי!״, אבל לדעתי לא שם שורש הבעיה.

 

[p i t e r פן]

לא רואה איפה בדוגמאות 2 ו-3 יש רמיסה של אחרים

אנשים נמלטים על חייהם -- מגיע להם יחס אנושי בסיסי.
תינוקות נוהגים לאכול -- סופר טבעי.