סופש באזור ים המלח
בתכנון היה קמפינג והצפי לגשם הסיט אותנו דרומה. אם כבר דרומה, אז רצוי עם מים...מזג האוויר ממש שיחק לטובתנו!
כרגיל, אחרי צרות עם הרכב של הקיבוץ (הזמנו טרנזיט וקיבלנו רכב רגיל...), הגענו לעין פרת. בן הזוג כמעט חטף התקף לב במחסום חיזמה, אבל הגיע בשלום ליעד! מפאת גילם הצעיר של ילדי המשפחה הנוספת, ביקרנו רק בבריכות שקרובות יחסית לכניסה. היה ממש נעים ומקסים ובמזל גם היה מקום בחנייה התחתונה שקרובה לכניסה.
משם המשכנו לתצפית על מנזר סנט ג'ורג'. לא הלכנו אליו רגלית וגם לא רכבנו על חמור, אלא נדחסנו עם כל התיירים הקוריאנים והרוסים במרפסת התצפית...
הגיע הזמן להקים אוהלים. בהתחלה הגענו למנחת שליד מצוקי דרגות, אבל הרוחות היו חזקות והיו שם מכוניות שעשו "חראקות", אזלמרות הנוף היפה המשכנו הלאה לחניון השלט שליד מתחם מצוקי דרגות.
זה חניון מאוד מסודר עם עיגולי חצץ, מקומות למדורה והרבה מרחב לכולם. היה יחסית ריק ושקט. גם כאן היתה רוח, אבל היא שככה בהמשך. לא היו יתושים. היתרון/חיסרון (תלוי למי...) הוא התאורה ההיקפית של מצוקי דרגות. אנחנו היינו הכי קרובים אליה ועדיין היה לנו חשוך. בלילה היה לי קר (אבל רק אני התלוננתי...).
בבוקר, למרות שקמנו מוקדם, הגענו רק ב10:00 לנחל דוד. אאוץ'!! כזה עומס לא ראיתי מזמן! ההשתרכות אחרי אנשים גרמה לנו לקצר את המסלול ולשרוץ בעיקר במים. היה כיף, אבל עדיף ביום אחר או יותר מוקדם.
משם קינחנו בארוחת צהריים בעין פשחה עם טבילה בבריכות.
יפה שם ולמרות העומס יש מספיק שולחנות בצל ונקי. עצוב לראות איפה היה ים המלח בילדותי ואיפה הוא היום...לא הצטרפנו לסיור בשמורה החבויה, כי חלק ניכר מהילדים חרפו...