איך אתן/ם בוחרים/ות בן/בת זוג?
שמתי לב שדרך הבחירה שלי היא לא פשוט "קריטריונים" (יש או אין חוש הומור, בלי שום התחשבות בשום תכונה אחרת. אם אין מספיק, הוא נפסל, אם יש - הוא עובר מיד) אלא יותר כמו מה שהייתי קוראת לו "שיטת הנקודות"
- כל תכונה (של אישיות/מראה) שווה עבורי כך וכך נקודות (סכום חיובי או שלילי), יש כמה תכונות קריטיות כמו חוש הומור שצריכות לקבל סכום מינימלי בלי קשר לסכום הסופי, וזה שאני אמשך אליו יצטרך לקבל ניקוד סופי מעל סף מסוים (ששווה לניקוד שאני קיבלתי לפי ההערכה העצמית שלי)+ניקוד ספציפי מעל סף מסוים בתכונות הקריטיות, וכנראה גם מתחת לסף מסוים אחר כדי שיהיה לי אומץ בכלל לפנות ולדבר איתו
מה שאומר בקיצור, שאפשר לכמת ולהשוות תכונות שונות (גם אם זה קשה), שרוב התכונות הן לא הכרחיות ושניתן להתפשר עליהן אם יש נתונים טובים אחרים, שום תכונה כמעט לא קדושה ומצד שני, לא ניתן לפסול כמעט אף תכונה. יש הרבה גמישות וקומבינציות אפשריות, כל עוד הבחור מגיע לסכום סופי מתבקש. חוש הומור יכול לפצות על מראה שלא מוצא חן בעיניך, אינטיליגנציה יכולה לפצות על חוסר חוש הומור ולצערי, גם מראה יכול לפצות על פגמים מוסריים...(אלא אם כן מחליטים באופן מודע לתת למוסריות סף של ניקוד מינימלי). מן הסתם, אני לא מסתובבת עם מחשבון ובודקת מי מתאים ומי לא
אני רק מנחשת בדיעבד שככה המשיכה עובדת אצלי. תהיתי...יש עוד מישהו שבוחר/נמשך לפי "שיטת הנקודות"? או שיש לכם שיטות אחרות? והאם אצל גברים הבחירה הולכת כמו אצל נשים, רק עם תכונות קריטיות אחרות (יותר חשיבות לתכונות שנחשבות נשיות), או שהשיטה בכלל שונה?