עופר ליברגל
New member
סופרבד
לנימוקים שלי נגד הפסקה בקולנוע (בסרטים של פחות משעתיים וחצי) אני מצטרף את המחשבה שחלפה בראשי בזמן ההפסקה של סופרבד. היא נתנהל י זמן לחושב המחשבה שלי הייתה: רק לא עוד 45 דקות של הדבר הזה. ואחרי ההפסקה, באורך פלא, הסרט היה מצוין. בחלק הראשון זו עוד סרט התבגרות בסגנון אמריקן פאי עם הרבה בדיחות שכבר שעמתי, הרבה גסיות שובניסטיות וכל מני דברים שראיתי כבר ביותר מדי סרטים. בחצי השני (או יותר נכון בחלק האחרון) התסריט החל לזרום יותר, הדמויות קיבלו פתאום נופח והסרט התחיל להיות לא רק מהנה, אלא גם מרגש. לא שהחלק האחרון מושלם (חלק מן הסצנות נמשכות יותר מדי זמן) אבל הוא בהחלט מהווה פיצוי (עבורי) על החלק הראשון שאגב היה נחוץ עבור השבירה של הדמויות בחלק השני.
לנימוקים שלי נגד הפסקה בקולנוע (בסרטים של פחות משעתיים וחצי) אני מצטרף את המחשבה שחלפה בראשי בזמן ההפסקה של סופרבד. היא נתנהל י זמן לחושב המחשבה שלי הייתה: רק לא עוד 45 דקות של הדבר הזה. ואחרי ההפסקה, באורך פלא, הסרט היה מצוין. בחלק הראשון זו עוד סרט התבגרות בסגנון אמריקן פאי עם הרבה בדיחות שכבר שעמתי, הרבה גסיות שובניסטיות וכל מני דברים שראיתי כבר ביותר מדי סרטים. בחצי השני (או יותר נכון בחלק האחרון) התסריט החל לזרום יותר, הדמויות קיבלו פתאום נופח והסרט התחיל להיות לא רק מהנה, אלא גם מרגש. לא שהחלק האחרון מושלם (חלק מן הסצנות נמשכות יותר מדי זמן) אבל הוא בהחלט מהווה פיצוי (עבורי) על החלק הראשון שאגב היה נחוץ עבור השבירה של הדמויות בחלק השני.