לי כאב מאד לקרוא אותך.
הרגשתי את כאבך ואת מצוקתך. הרגשתי את תחושת הפיספוס וההחמצה,את התחושה של איבוד השליטה על משהו שבעצם מזמן כבר לא שלך...משהו שנגמר אצלה ואצלך השאיר חותם ,זכרונות,מאוויים,חור. משהו אצלך לא נסגר בקשר איתה. וחבל. אני במקומך הייתי מוציאה את כל אלבומי התמונות שלה, מוציאה את כל הצעצועים שקניתם לילדים...הייתי מסלקת מהבית כל דבר שמזכיר לך אותה.כי לי זה נשמע עצוב פאתטי וקצת חולה המקום שבו היא השאירה אותך. ולמה להוציא? כדי למחוק, להתנקות, לשכוח, וכך לאפשר לעצמך לסגור את הפרק איתה כדי לפנות מקום לאשה הבאה. כי בצורה כזאת לא תהיה לך אשה חדשה וחבל. אתה כותב מתוך כאב ומתוך מקום של אגו שמדמם. היא לא הפסידה אותך. היא לא רוצה אותך. אתם לא מתאימים. היא פגעה בך. סימן שלא מספיק אהבה אותך. אז מי צריך אחת כמוה? מה אתה קורבן? האגו שלך נפגע כי היא זרקה אותך. אבל אם אתה כזה אדם טוב ומקסים כדאי שתבין שהיא לא האשה המתאימה לך ומה שהיה שם לא היתה באמת אהבה. ואם כן אז זה מצידה נגמר כי משהו בקשר איתך לא התאים עבורה. צריך לדעת לקבל סירוב. זה לא מוריד מערכך. אתה תהיה בן זוג נפלא אם תדע להניח לה, לשחרר אותה, לצאת מן האובססיה, ולתת לליבך מקום חדש לאהבה חדשה יותר נכונה בשבילך. נדמה לי שכמה שיחות עם איש מקצוע טוב יכלו לעזור לך לאחות את הפצעים, לאסוף את הרסיסים, לקבל תמיכה וחיזוקים ולצאת לדרך חדשה. עושה רושם שיש הרבה בנות שהיו שמחות להיות איתך.אז הפעם תבחר באחת טובה. מאחלת לך המון אורך רוח וב ה צ ל ח ה. קח לך תפוחים ותמרים, המתק נא את יומך, היא לא שווה את הכאב, שמתרוצץ אצלך בלב...רמי קליינשטיין.
כמובן )