מתי מעת קוראים את הספרות הזו.
ומי שמבין את היצירה הוא קומץ קטן מאוד, לקורא ביצירה אפשר כל החיים, ללמוד אותה אפשר כל חייך ועדיין תבלע באוקינוס של ידע. אני מעריץ את דנטה, הוא בשבילי אלוהי השירה. אני מאמין שמעטים קראו את היצירה במהלך היסטוריה כנראה מלומדים שמכבדים את עצמם. מה לעשות ספרות כזו היא לא נחלת הכלל אלא של " יחידי סגולה" אף על פי שלעניות דעתי גם הקורא הממוצע יכול להפיק הנאה מהיצירה ,אבל הוא מפחד, זה דעתי. אגב גם אני פחדתי, והתעכבתי שנים, ואזרתי אומץ קראתי והתענגתי, חווה מכוננת לגמרי. ממליץ בחום, ובקשר לתרגום הוא תורגם לפני כמה שנים על ידי ראובן כהן מתרגם ממוצא איטלקי שתרגם מן המקור ודובר את השפה כשפת עם לפי דעתי, תרגום נפלא. אהבתי מאוד, אף על פי שלא השוואתי כי אני לא קורא אטלקית ,אבל השוואתי לתרגומים אחרים ואהבתי הכי הרבה אותו לאחר זבוטינסיקי.