סוף החורף

ש מ א ן

New member
סוף החורף

סוף החורף החורף תם, עבים חלפו בשמי ירושלים והרוח לא שולחת ברכותיה אל הר כרמל, והגליל משיל מעל עציו את רסיסי הגשם האחרון ושלחם כלאחר יד, בנחל צר אל העמקים. רק החרמון ממאן להשיל את גלימתו הלבנבנה, נאחז בזקנתו ההדורה
 
שמאן יקר

לדעתי יש צורך לעבור שוב על השיר - מבחינת פיסוק. אולי להוריד ו' מיותרים. שיגיע סוף החורף.
 

asw

New member
מצוין

והרוח לא שולחת ברכותיה- יפה מאוד.
 

ש מ א ן

New member
סוף החורף (ב)

סוף החורף החורף תם, עבים חלפו בשמי ירושלים, אין הרוח שולחת ברכותיה אל הכרמל. הגליל מנער את עציו מפזר רסיסי הגשם האחרון ושלחם כלאחר יד בנחל צר אל העמקים. רק החרמון ממאן להשיל את גלימתו הלבנבנה, נאחז בזקנתו ההדורה.
 

aiziq

New member
שמאן,

אני בטוח שיש כאן איזה סבטקסט- אבל לא הצלחתי עדין לגלות. ( לוקח לעצמי, ברשותך, זמן
) איציק.
 

קסנדרה*

New member
אם הבנתי נכון רעיון מצוין


סוף החורף החורף תם, עבים חלפו בשמי ירושלים, אין הרוח שולחת ברכותיה אל הכרמל. * חסר לי כאן רצף רעיוני בין שורה 2 לשורות 3 ו-4. העבים חלפו בשמי ירושליים ו... ? המשפט הבא מצוין ויפה, אבל לא מצאתי את ההקשר. הגליל מנער את עציו מפזר רסיסי הגשם האחרון ושלחם כלאחר יד בנחל צר אל העמקים. * הקטע הזה מצוין. רק החרמון ממאן להשיל את גלימתו הלבנבנה, נאחז בזקנתו ההדורה. * אם הבנתי נכון, סיום מנצח. והתמונה שעולה בראשי היא תמונה צבעונית, עשירה ובעלת הדרת כבוד לגלימה הלבנה ולאחיזה בזקנה ההדורה. (הלוואי ולא טעיתי). אז אני מבינה שניסית לקשור את ירושלים, מקום מושבך היום, להר הכרמל, מקום לידתך ומקורותיך, אבל תנסה למצוא את הדבר שיחבר זאת טוב יותר. קסנדרה
 
החורף הזה ../images/Emo39.gif

שמאן יקר, אהבתי את התיאורים והכתיבה. נדמה לי שאינך מפליג בתיאורי נוף וכיו"ב ( אולי הכוונה ל"שיר פיגורטיבי"? אינני בטוחה בקשר לכך), כך שיש פה משהו אחר. בקשר לתכנים - אני מבינה שזה נוגע באישי שלך (כן, גם וידאתי אצל קסנדרה...), אבל אם כך, כקוראת, זה פחות מדבר אליי, ולדידי הרובד האחר חסר. מצא חן בעיניי במיוחד התיאור הנוגע לחרמון. שלך,
 
שיר ארצישראלי ../images/Emo13.gif

שמאן, נהנתי לקרוא את השיר- איך ששילבת את סוף החורף יחד עם הטבע ונופי הארץ. איך העצים והפסגות מכינים את עצמם לבוא האביב או לסיום החורף.. לגבי החרמון, לפני שבועיים הייתי שם וחייבת לומר שהוא כבר לא כזה לבנבן :( פסגתו אולי עוד נותרה שלגית אך רובו כבר נמס וקרחות האדמה מתחת ללובן תופסות את הצבע היפה.
 
דווקא הוא

ודווקא החרומון ממהר להשיל מעליו קליפתו עם קרן שמש ראשונה. לא?
 

קסנדרה*

New member
שיי ממש לא, לפעמים עד אמצע הקיץ

כיפתו לבנה, גרתי למרגלותיו, אז אני מספרת נתוך חוויה אישית. קסנדרה
 

Gal zilberman

New member
שמאן

איזה תיאור נהדר של נוף, פשוט תענוג לקרוא אותך. גם הרעיון יפה, יש לחרמון את העקשנות להישאר בלבן כששאר הנוף משתנה. כל הכבוד.
 

aiziq

New member
חזרתי ../images/Emo9.gif

תודה לקסנדרה שנתנה רמז לסבטקסט אפשרי
ישנם בשיר שנים שמשתלבים זה בזה: המשקעים ( העבים, ברכת הרוח, רסיסי הגשם, השלג ) ומקומות גיאוגרפיים ( ירושלים, כרמל, גליל, עמקים, חרמון ) כל מקום מתייחס אחרת למשקעיו. בשמי ירושלים חלפו העבים, אין מטר על ירושלים וכך גם על הכרמל- שני אלו לא בורכו במשקעים בחורף הזה. מצבו של הכרמל עוד יותר גרוע מאחר ואליו אפילו עננים לא הגיעו. הגליל מנער את טיפותיו כלאחר יד, כמי שיש לו די והותר גשם ויכול להעניק משפעו גם לעמקים תחתיו. החרמון נוצר את משקעיו בצורת שלג ומתמיד בכך גם כשכל השאר התנצלו ממימיהם. החרמון מצטייר כזקן קבוע הרגלים ועקשן, כזה שעיצב את אופיו ובמהלך נסיון חייו הגיע לכל מה שמבחינתו הוא הרגל טוב והוא דבק בו. זקנים לעיתים רחוקות משנים את טבעם למרות שלעיתים קרובות רוח הזמן והתקופה מזמינה מאד שינויים כאלה ואחרים. הזקנה גם משוייכת לחכמה, מסורת, וידע דתי ותרבותי נרחב( במיוחד אצל עתירי הזקן הלבן שבין הזקנים ). ולעומת החרמון שאר אזורי הארץ שרויים בחוסר (הרוח לא שולחת ברכתה)או מקלים ראש במה שיש להם ( כלאחר יד) . אם החרמון רב המשקעים מצטייר כזקן, עטוי גלימה, הדור- כלומר כאיש דתי ומכובד, הרי שהמשקעים הם אמונה ואורח חיים דתי, מצוות וכו', או אולי עדה של אנשים המקיימים את אמונתם באדיקות . ומה שיש לנו כאן זה בעצם תיאור של עדה. מבחירת המקומות הגיאוגרפיים אני מבין כי מדובר כנראה בדרוזים ( עוספייה בכרמל, ירכא בגליל, מג'ד אל שמס בחרמון ושמאן בירושלים ) ההתייחסות של כל כפר אל המקורות מומשלת ע"י כמות ואיכות המשקעים שהצטברו בו, מי יותר, מי פחות ומי בכלל לא . והאמירה הנובעת מכל השיר היא שברוח התקופה ( סוף החורף) יש תהליך של ירידה במספר המקיימים אורח חיים דתי ומסורתי והדבקים בה מצטיירים כמשהו זקן, עשקן וסרבן. סוף עונת החורף מסמלת גם את סוף עידן ה"דת", כמו עידן דגים שמפנה מקומו אחרי 2000 שנה לאוקוריוס( דלי). אז אם כך, יש כאן הרבה יותר מתיאור נוף פשוט
שבת שלום! איציק.
 

rusa

New member
טיפ קטן למר שמאן

שמאן היקר! אהבתי את השיר בגדול, אבל תחשוב על תואר אחר לגלימתו של חרמון. היא הרי אינה לבנבנה אלא לבנה לגמרי, צחורה. בחיבה, רוסה.
 

קסנדרה*

New member
לבנה לגמרי יכולה להיות לבנבנה

הערך המילוני הוא: לְבַנְבַּן - קצת לבן, שיש בו לובן; תזאורוס(מלים נרדפות למילה לְבַנְבַּן): צָחוֹר, לָבָן; צְחַרְחַר, לַבְנוּנִי. כך שניתן לקבל את המילה לבנבנה.
 
איציק - תודה!../images/Emo51.gif

איציק יקר, תודה ענקית על ההסבר והפרשנות - שגרם לי לקרוא את השיר אחרת והראה לי את הרעיון היפה והרובד האחר שהחמצתי בקריאות הקודמות.
 

ש מ א ן

New member
וואו........איציק../images/Emo51.gif

כיף לחזור אחרי סופ"ש (בכרמל) ולקרוא תגובה כזו. אתה לא רחוק מהכוונה, ובגלל התגובה שלך אתה מחייב אותי לתת איזשהו הסברון קטנטן: ירושלים זה מקום המצאי עכשיו, הכרמל מקום לידתי ואבא שלי נולד למרגלות החרמון (בצד של האוייב
) הגליל זה המקום בו יש את רוב הכפרים. כמו שאתה יודע אני ודת לא ממש חברים טובים, אז ההקשר הוא קצת שונה. וממש ממש ממש תודה על ההשקעה ועל המחשבה וכל מה שכתבת. שלך שמאן
 
למעלה