NO
כי אין סיכוי שזה אותו אחד. 100%.
אחרי כמה וכמה פעמים היום קראתי אותו שוב
כי מובן לי היום, יותר מאשר בעבר, שהתחושה הזאת, לא משנה מתי - באיזו תקופה היא באה, אם כמה שנים אחרי נישואין או 30 שנה אחרי החופה, אפילו אם אהיה בת 60-80-100, התחושה הזאת מוחשית והיא קיימת וראיתי את זה.
החיוך המדליק הזה על הפרצוף והצחוק בעיניים, כמו אור יוצא החוצה, מטשטש את הקמטים, מוחק אותם.
(לא, לא תיארתי עכשיו את צ'ארמי שלנו פה)
אבל ראיתי, ללא קשר לגיל שאיזה כיף שאפשר לחוות את התחושה הזאת שוב, בלי קשר לגיל או למצב המשפחתי ואפילו לא למצב הגופני.
ההתלהבות הזאת בדיוק כמו בילדות ש-ישששש הגיע אוטו גלידה חחח ואתה לא יודע מה לבחור - הילדים שלנו לא מכירים את זה כבר. יש להם גבולות משלהם כבר, והאוטו הזה בטח לא ירגש אותם.
צ'ארמר תיאר את התחושה הזאת בדיוק! בול כמו שאני רואה אותה.
ו...אני אוהבת את החצ'קונים שלי אחד אחד, אשאר איתם לנצח ...