איך טיול נולד
לפני כמה חודשים קבעתי עם חבר מצור הדסה ליום עבודה בחוות הסוסים באזור כדי לרענן את ידיעותי בתחום, איך שעולים על הרכב אני מוצא את עצמי נוסע בכביש המנהרות בואכה גוש עציון. "מה, לאן נוסעים"" "לחוות שדה בר, רבע שעה מכאן" "בוהנה, תראה את ההרודיון הוא מתקרב" "כן נוסעים לשם, אל תדאג הכל בטוח" אני מתכווץ בכסא, מתפלל שלא יקרה משהו הרי אני לא אמור להיות שם חוות שדה בר הוקמה על יוסי שדה ומשמשת מקלט לשיקום נוער עברייני, דמויות החיילים הקרביים שיוצאים מהמקום וחזרתם להקים משפחה ולעבוד באזור הם ביטוי להצלחתו של יוסי. תוך כדי טיפול בסוס באבצס שהוזנח תחקרתי את הנערים והם שסיפרו לי שהם יורדים עם הסוסים ל-3 שעות רכיבה בשביל מסומן למצוקי דרגות. כמובן שאלצתי את רני לטפס אל ההרודיון, שם טיילנו ונכנסנו גם לאזור המאוזוליום שהתגלה בחפירות, משם ראיתי כביש לא מוכר שהתברר ככביש מספר 60-כביש ליברמן, אוטוסטרדה של 10 ק"מ מהר חומה אל ההרודיון, בין מתחם בית לחם למתחם עיבדיה, חמש עד המחסום וחמש מהמחסום להרודיון, הכביש הביא את תקוע למרחק נגיעה מירושלים ושפר את מחיר הנד"לן במקום השלבים הבאים היו: 1. להביא את המשפחה למקום. 2. לרכב בחלחול אל כביר. 3. לשכנע את אריאל. אריאל הוא הגושפנקה לכשרותו של הטיול, בעיני אשתי הוא מצטייר כבחור בוגר ואחראי, התכנון המקורי שלי היה דיי בנאלי, עולים על השחור לרכיבת קרוס קאונטרי עם ליווי של דני ג'יפ וממשיכים בסינגל השחור של חלחול אל כביר. כבר בישיבה הראשונה, אני מוצא את עצמי עוקב אחר הנאקבים שאריאל מוצא, גיא מוסיף ומאלתר עוד 3-4 מסלולים פוטנציאלים. את דני ג'יפ אנחנו מכירים מטיולי הפוינט טו פוינט של השנים הקודמות, הר עמשא- עין גדי, מצפה רמון- עין יהב. הטיול מבוסס על הקפצה כפולה, נפגשים במוצא ,מעמיסים ונוסעים להרודיון דרך הר חומה,פורקים, רוכבים, דני מלווה את תחילת המסלול ומחזיר אותנו ממצוקי דרגות למוצא. האתר נפתח ב 08:30, חצי שעה מוקדשת לתצפיות וטיול בארמונותיו של הורדוס, מהגובה הזה קרן אל חאג'ר לא נראית בולטת אך ניתן לזהות את הר מונטאר לדמיין את קשר העיין שהיה כאן להר קנאים מצד אחד, להורקניה ואף לסרטבה מנגד. מהתצפית ניתן לראות את חוות שדה בר ואחריה כפר אלדד, הנוקדים, מעלה רחבעם ואת תקוע בצידו השני של הנחל המצוקי. לאחר התצפית יורדים דרך מפעל המים של הורדוס החוצה, 150 שנה לאחר מכן הגיעו אנישי בר כוכבא ועשו את מה שהם הכי יודעים לעשות-לחפור מחילות, יציאה לתצפית אל בריכת השחייה האולימפית של הרודיון תחתית, בכניסה רכוז של אבני בליסטראות וזה בדיוק הזמן לעלות על האופניים ולפתוח ביום קסום של נאקבים ברכס חלחול.
