סוגיות בניקוד לרהוט, ליאקים וכו'

amatrix

New member
סוגיות בניקוד לרהוט, ליאקים וכו' ../images/Emo13.gif

שלוש מלים ושאלה אחת
בחורקי (כאשר חרקתי; אגב, זה מקור מוחלט? מקור נטוי? מקור של ציפור?) הֻשְׁפָּלה (הושפלה אבל עם פתח/קמץ מתחת לפ', ונדמה לי שההטעמה היא במלעיל) תתנפצי/תינפצי (נפ"ץ,התפעל, נקבה, עתיד, יחיד) מהו המקור המוחלט של השורש דו"ה (דוו? דוות? דווה ידווה?) בתודה עצומה וגדולה, כתמיד אדם
 

יאקים

New member
הואיל ופנית, בין השאר, אליי,

הרי תשובותיי: א. בחָרקי (קמץ קטן) - זהו מקור נטוי ( = שם פועל). ב. השפְּלה לעומת השפָּלה (בהפסק, בהטעמה מלעילית) ובשני המקרים קובוץ בה"א., ג. תתנפצי ד. דָּוֹה דָויתי כמו רָאֹה רָאיתי. מקווה שתשובותיי מספקות אותך. ערב טוב לך.
 

amatrix

New member
יאקים אחי הטוב

לצערי, אין לי שום ידע בלשון, ולכן אשמח אם תעזור לי גם בניקוד המקטעים הטריוויאליים לכאורה (קרי שאר האותיות). מעריך מאד את עזרתך, ואת הידע שלך. אדם מירושלים
 

amatrix

New member
עוד כמה שאלות ../images/Emo13.gif

שאלות שלא על ניקוד: -שאלה על המשלה והשימוש ב-כ' (כמו) - איך לומר את ההמשלה הבאה לדוגמא: "התאכזבתי כָמצפה לשוקולד ומקבל חול" או "התאכזבתי כמצפה לשוקולד וכמקבל חול" (כמו מופיע גם אחרי ו' החיבור) -מותר לומר "לְהַעֲדָפָתֵךְ אוֹתִי" (או "העדפתך אותי" או "העדפתו אותי" וכו')? שאלות-ניקוד: איך לנקד את המלה "והיווכח" במשפט הבא של סוקולוב: "נוכחתי הלוך והיווכח יותר ויותר". האם זה תקני לומר "היווכח" בתור מקור מוחלט? מה הבניין פה? או שמא בענייני מקור מוחלט, יש אותו מקור מוחלט לכל הבניינים? יכולים להיות לאותו שורש (במקרה שלנו יכ"ח) כמה מקורות מוחלטים? למשל במקרה שלנו גם הוכח וגם היווכח? מי חכם וידע, מי נחמד ויצילני!
 

amatrix

New member
הרהוט,

אני כל-כך מעריך אתכם, וזו ממש ממש לא כוונתי. חשבתי שאפשר להעלות כאן שאלות בלשון, כדי שכולם ילמדו. שאלה דברים שמעניינים את הכלל. שאלות אינדיבידואליות, שתורמות גם לפיתוח הידע הכללי, ע"י תשובות של אנשים כמוך
אנא סלח לי אם יצרתי אצלך רושם כזה. אני מבקש רשות לפרסם שאלות, ואם יחשוב מישהו שיש בהן עניין לכלל, יוכל כמובן לענות עליהן.
שלך, בידידות טובה, אדם מירושלים
 

amatrix

New member
אגלה לך דבר נוסף,

אני כותב שירים מלב שבור, למגירה ולאישה אשר אהבתי. אינני מתפרנס מכך... אני לא מתרגם, לא עורך לשוני, ואין שום קשר בין עברית לבין פרנסתי. ואין שום קשר בין שאלותיי לבין פרנסתי. אינני עושה עושר ולא במשפט, חלילה. שלך, אדם
 
סיפור לשבת עם מוסר השכל

סיפרו על סטודנטים בטכניון, שקיבלו שאלה במתמטיקה: כמה דם אפשר להעביר בצנרת מסוימת בתוך כך וכך זמן. חישבו הסטודנטים וחישבו וענו מה שענו. קמה צעקה גדולה. איך ייתכן שעשרות סטודנטים התעמקו בבעיה והביאו פיתרון מתמטי (או הנדסי, לא משנה) - ואף אחד לא שאל את עצמו: רגע, מה פתאום להעביר דם בצנרת? משהו כאן לא בסדר... הטענה הייתה שהטכניון מייצר בעלי מקצוע טכנוקראטים חסרי לב ומצפון ויש לתת את הדעת לכך ויפה שעה אחת קודם. והינה, בפינה צנועה זו הנקראת פורום השפה העברית, כבר אתמול בערב שפך כאן amatrix את ליבו השבור ואמר לנו במילותיו שלו: אני בדיכי. לא דיחי כמובן, כי אם דיכּי. עמוק. הלב שלי שבור. מהאישה אשר אהבתי. ומה אנחנו עושים? מתפלפלים ומתפלמסים על קוצו של פיקסל בתוך ה-כּ של הדיכּאוני, ומשאירים את amatrix עם הדיכּאון האקוטי המינורי שלו. אתם באמת צריכים דיכּאון מג'ורי כדי לראות שמישהו במצב דכּאוני בתוך הבית שלכם? תגידו, גם באוניברסיטאות מייצרים אנשים חסרי לב? זה היה סיפור קצר לשבת, ועכשיו שבת שלום לכולם ובמיוחד ל-amatrix, שנאמר: לכה דודי לקראת כלה / פני שבת נקבלה שבת שלום.
 
למעלה