סדיזם.

סדיזם.

שלום,
רוצה לעלות נושא, מענין אותי מה דעתכם.
אני שמה לב בתכונה הזאת שיש לחלק מאנשים, "סדיזם"
איזשהי הנאה מסבל של אדם אחר, ואפילו רצון לא מודע לגרום לאותו סבל.
אני אישית קולטת את התכונה הזאת, ולא יכולה לשאת אותה באנשים.

האם אתם שמתם לב לקיומה ?
 
שלום מאיה

כן, את לא מדמיינת - תופעת הסדיזם קיימת. אינני בטוח שהייתי מכנה אותה תכונה, כלומר תכונת אישיות, יותר משהייתי מכנה התנהגות אובססיבית תכונת אישיות (שאם להיות דידקטי- היא כזו ולא כזו בו-זמנית).

התנהגות סדיסטית היא עיוות של משהו אחר שמוכר לכולנו - הרצון בקשר ובאהבה. הסדיסט מנסה להשיג איחוד עם האחר באמצעות שליטה בו, ׳בליעה׳ שלו. זהו דפוס דומה להתנהגות מזוכיסטית, כש״האדם הסדיסטי מצווה, מנצל, מכאיב, משפיל, והאדם המזוכיסטי מצווה, מנוצל, כואב, מושפל״ (אריך פרום, ״אמנות האהבה״).

בניגוד לשניהם, האהבה הבשלה והבוגרת היא איחוד המותנה בשימור שלמותו של האדם, מבלי שיהיה בולע או נבלע; שתי נפשות נעשות לאחת ובכל זאת נותרות שתיים.
 
שלום אלון

יפה כתבת.. ואני מסכימה איתך שזו התנהגות שמכוונת לשליטה באדם השני,
אבל,
מהנסיון שלי, התופעה הזאת היא רחבה.
כאשר חלק מאנשים באמת רוצים לשלט, ויש גם כאלה, שמפיקים הנאה טהורה מעצם הסבל שלך.
 
שאלה, מאיה:

קודם כל, ברור שיש אנשים סדיסטיים בעולם.
והשאלה שלי: אם את קולטת אותם כל כך ברגישות, למה את לא -- פשוט -- מתרחקת מהם?
 
תשובה

כי הם נמצאים במעגלים חברתיים שלי, ולקח לי זמן לגלות את התכונה הזאת שקיימת בהם
 

answer110

New member
שאלת לדעתנו, הנה דעתי:

התכונה קיימת, כן.
אך, אם את מבחינה בה רבות, ולא יכולה לשאת אותה כל הזמן (מרגישה סבל, קורבן), יתכן ואת מאפשרת לדברים לקרות.
ה"סדיסט" וה"מזוכיסט" תופסים את העולם בצורה שונה ולכן נוצרים קונפליקטים, גם מבלי הכוונה לפגוע או להפגע.
"לקלוט את התכונה" זה יפה, אבל השאלה מה את בוחרת לעשות עם זה אח"כ (להפגע, לסבול, לנסות לחנך, להתעלם, ללמוד מזה משהו על עצמך, להכנס למלחמת כוחות...).
 
הי

אני חושבת הרבה על המקום שלי בתוך היחסים האלה.

ייתכן שאני מאפשרת לדברים לקרות, בכך שאני נותנת את הטריגר. אבל בעיני, אני גם מעמידה אדם במבחן.

דוגמה פשוטה:
אם אני צריכה משהו, ומבקשת זאת ... זה מצב שמאזן הכוחות מתערער.
אנשים סדיסטים מאוד נהנים עצם זה שמבקשים מהם דברים, מכך שאני צריכה משהו ולכן אומללה.
ואז אני מבחינה באושר עילאי שמתפשט בעיניים של אותו אדם. וההרגשה שיש לי היא כאילו מישהו אוכל אותי.
זה מעורר בי הרגשה של בחילה, זעזוע ושנאה כלפיו.

זה נכון שעצם הבקשה שלי היווה את הטריגר, אבל אדם שהוא לא סדיסט היה מגיב אחרת.

ויש לי עוד מלא דוגמאות להתנהגות סדיסטית, ואני כל פעם מופתעת לגלות עד כמה שהתופעה הזו היא נפוצה.
 

answer110

New member
כמה שאלות

עני לעצמך:

1. האם אנשים סדיסטים (על פי דרך ראייתך אותם) לא מבקשים דברים? אין להם צרכים? כיצד לדעתך הם מרגישים בשעה שהם זקוקים למשהו ומבקשים אותו? האם לדעתך, גם הם חשים "אומללים" לדעתם של אחרים בסיטואציה בה הם זקוקים למשהו?

2. מדוע לדעתך בקשה מהווה טריגר? (או כל דוגמה אחרת שהיית נותנת כאן) ואם כן, למה את ממשיכה לבקש מאותם אנשים?

3. למה אדם שאינו סדיסט היה מגיב אחרת? ((האם אופן פנייתך/ דרך בקשתך לאנשים מסוגים שונים הינה שונה ויתכן ומשפיעה על תחושתך לאחר מכן? האם יתכן כי תגובתם של אנשים שונים משתנה בהתאם לכך? ))
 
הרבה אנשים, אם לא רובם, נהנים מעצם זה שמבקשים

מהם דברים, כי
א' שמחים לסייע
ב' אוהבים להרגיש נחוצים ותורמים
ג' מרגישים טוב שסומכים עליהם/מעריכים את יכולתם לסייע.
ד' רואים זאת כהזדמנות להטיב עם אדם קרוב/לקבל תגמול/הכרה/אתגר/ענין
 
זה נכון ..

כנראה לא הוספתי פרט חשוב.
אלה שסדיסטים לעולם לא ייתנו מענה לאותה עזרה. אלא יפיקו הנאה מעצם ההזדקקות שלך והאומללות שלך . ואף יצפו לפעם הבאה שבא תבקש דבר כלשהו
 

answer110

New member
התשובה שלך

מעידה על כך שלא ענית לעצמך על השאלות ששאלתי וזו זכותך כמובן.

דבר נוסף, ממה את מפיקה הנאה? נסי להתמקד בזה. התמקדות יתרה בצרכי האחר אינה בריאה נקודה.
 
הבנתי שאת רוצה לדעת

מה אחרים חושבים על סדיזם כי את לא יכולה לשאת משהו שאת מזהה ומכנה כסדיזם אצל אנשים.

יכולה להגיד לך שרוע בין אדם לחברו תמיד היה בעולם. לא כל רוע הוא סדיזם.
וזה שזה לא מוצא חן בעיני להיתקל בו, לא ממש עוזר למגר אותו -
ולכן אישית אני לא מתעסקת עם משהו שאין לי עליו שום שליטה, ומפנה את האנרגיות שלי למקומות אחרים.

אפשר לקלוט כל מיני תכונות אצל אנשים... השאלה היא מה ה"קליטה" הזו קשורה אליך ואל חייך ולמה את מתעסקת עם עניינים של אחרים.
עוד שאלה היא האם את כה מושפעת מעניינים של אחרים, האם את גם מושפעת מטוב לב? מחמלה? מאנשים נחמדים? גם הם מעסיקים אותך?
 
זה לא עיניינים של אחרים

כאשר הם מופנים ישירות אלי.
וכן אני מתעסקת גם בחמלה, טוב לב.... ושמחה לגלות שאלו גם קיימים בעולם. טיפה של נחמה.
 
זה לא מה שכתבת בתחילת הפתיל

שאלת באופן כללי מה אנחנו חושבים על סדיזם.
לא באופן אישי מה לעשות כשחווים התעמרות.

באופן כללי מה שאני חושבת על רוע בכלל ועל סדיזם בפרט זה שהוא היו פה לפני שהגעתי ויישארו אחרי שאלך. לא מתעסקת עם למה זה קיים, ולמה יש אנשים ככה וככה - פשוט יש. כמו שיש גם אנשים אחרים.

מה באופן אישי עושים כשמתעמרים? זו כבר שאלה אחרת שהתחלת לענות עליה.

שאלה שלישית שאת לא שואלת מפורשות אבל נמצאת קצת בין השורות היא "איך יכול להיות שיש כל כך הרבה אנשים רעים בין מי שהחשבתי לחברים? האם יש משהו בהתנהגות שלי שמזמין אנשים כאלה?"
 
למעלה