סדוקה

זה אחד מאותם לילות עצובים
אני נוחתת על עצמי
עם כל הקילוים המיותרים
אלה שאני סוחבת מאוכל נחמה
אני לא רעבה עכשיו
כשיש דמעות בגרון כלום לא טעים
וכל ההכחשות, ההדחקות שהתעלמתי מהן לתקופה, שיקרתי לעצמי שהמצב השתפר.
הן נוגעות בי חזרה, מזכירות אנחנו כאן שלך, איתך.
זה לא ליטוף של אוהבים.
ואני נעלמת לתוך עצמי.
ושומעת את עצמי צורחת בלי קול.
הצילו.
 
למעלה