סגירת המרפאה לבריאות הנפש-נון גדול

  • פותח הנושא poza
  • פורסם בתאריך

poza

New member
סגירת המרפאה לבריאות הנפש-נון גדול

אני מוצאת כי יש מקום להגיב על ההשוואה בין סגירת המרפאה לבריאות הנפש לבין מימון תחביבי ספורט. וכן ההחלטה על סגירת המרפאה באילת. ההשוואה בין מימון עירוני של קבוצת מתאגרפים, כדורסל, שייטים לבין מימון שירותיים לאנשים קשיי יום, אנשים שבשולים, אנשים שמוגבלותם אינה מאפשרת להם לממן סיוע והם נדרשים לכך, בעצם היותם חיים, אינה במקום, והדעת אינה סובלת השוואה זו. עיריות מעצם תקצובן על ידי הממשלה, משרד הפנים והכנסות התושבים, קרי מיסים, אמורות לתת שירותים לאזרחים, גם אם הם אזרחים פשוטים. עיריית אילת אולי יכולה להיחשב בעיני תושבים אלו ואחרים שמערכת בזבזנית, או כמערכת שנידונה לכישלון, אבל עליה לתת את השירותים הנידרשים. ומחלקות בין משרד הפנים, משרד העבודה לבים העירייה, אינה צריכה לבוא על חשבון התושבים, במיוחד לא אלה הזקוקים לשירותיה, כפליים מאזרחים "בריאים".ולידיעתך, יש בעולם וגם באילת ילדים הזקוקים לשיעורי פסנטר, אם כתחביב ואם כדרך טיפולית, ועלינו כבני אדם, כציבור וחברה שיוויונית, לספק לה צרכים אלו. אם לא באופן ישיר אז באופן עקיף, באמצעות המיסים שאנו משלמים. שהכסף לא ילך למשכורות בלבד. המושג, ישא כל איש בהוצאותיו, יממן את תחביביו, לא קיים במדינת ישראל שהיא כידוע לך מדינת רווחה. כל עוד ילדי סיעת ש"ס מקבלים כספים ללא היכר, ילדי אגודת ישראל ושאר הסיעות מקבלות סיוע תקציבי, על הממשלה והעירייה לתת סיוע למוגבלים, וגם לילדים "הרגילים". האם אלו השותקים, הם אלו הנפגעים ראשונים, כמוהם החירשים, האילמים והנכים. האם הפכנו למדינה שלא מכבדת ומוקירה את אזרחייה.
 
רוב רובו של הכסף, הולך לאיבוד.

תופעת "מדינת רווחה" מתאימה למדינה שיש לה שני אלמנטים הכרחיים. א. רווחים ושפע של ממון כדי לממן את השירותים. ב. יושר אזרחי בסיסי כדי למנוע ניצול של ההטבות ע"י נצלנים. ישראל ואילת חסרות את שני הרכיבים הללו. כתוצאה מכך, מערכות הרווחה פוגעות באיכות החיים של האזרח ואינן מועילות לו. אסביר בדוגמא מספרית את כוונתי. יוסי הוא אביון ומסובך נפשית, ואנו כמדינת רווחה רוצים לעזור לו למסכן, הוא זקוק לסיוע נפשי שמחירו בשוק החופשי הפרטי הוא נאמר 1000 שח. כדי לתת ליוסי את השירות, מוקמת תחנה ציבורית עירונית שמעניקה שירותים מסובסדים גם לאיציק שהוא אמיד אך נצלן. משמע העלות הממוסדת קופצת ל 2000 שח. מאחר והתחנה היא מסובסדת וסמוכה על שולחן העיריה, היעילות שם נמוכה, כמו בכל ממסד ציבורי, כתוצאה מכך העלות גבוהה ב 50% לעומת מרפאה פרטית, משמע 3000 שח. כדי לקבל את הכסף עבור התחנה מנהלי התחנה עוסקים בחיזור אין סופי אחרי גזבר העיריה, והנושא המנהלי גוזל עוד 10% תוספת לעלות, משמע הגענו ל 3300 שח. כדי למנוע מצב בו הכסף יעלם מעיריה ע"י כל מיני גופים ושנוררים כדוגמת התחנה לבריאות הנפש, מתנ"ס, ספריה, אחזקה, הנדסה וכדומה. הגזבר מחזיק מערכת פיקוח וניהול, ויש גם רואי חשבון חיצוניים, יעוץ משפטי, מלווה מטעם משרד הפנים, המון ישיבות וסכסוכים ושאר צרות, הדבר מביא לתוספת עלות שחלקה נופל על נושא התנחה לבריאות הנפש, נאמר עוד 10% כלומר הגענו למשהו כמו 3630 שח. (למעשה באילת עלות התקורה היא מעל 20% אך לצורך הדיון הבה ונאמר שאילת מנוהלת נכון. כדי להשיג את הסכום הנ"ל ממשרד הפנים, יש צורך במערכת הטרדה מצד גזברות אילת, כולל טיסות ופגישות וישיבות, והסכמה לכל מיני תנאים ודרישות של משרד הפנים בנושאים אחרים. ובמקביל משרד הפנים מחזיק מערכת ניהול ופיקוח כדי למנוע שהכסף יברח מהר מדי. הדבר מוסיף עוד כ 20% תקורה ממשלתית ועירונית, משמע הגענו לסדר גודל של 4500 שח. משרד הפנים צריך להשיג את הכסף ממשרד האוצר, גם לכך יש עלות של עוד כמה אחוזים בודדים, ואז הגענו לעיקר, איך משיגים את הכסף מהאזרח, תהליך הגביה של מס הכנסה ומסים נוספים הוא יקר, ומגיע לשעור של 10% הוצאות ממשלה, כולל פקידות וגביה ושמאים ומערכת פיקוח והלשנות, ובתי משפט ותביעות, והרשימה ארוכה. ובנוסף לעלות זו של הממשלה, האזרח עצמו כדי להמנע מגזילת כל כספו, עוסק בפעולות שמטרתן הקטנת מסוי. כולל רואי חשבון ויועצי מס, רכישות מיותרות, ומערכות ניהול כספים מסורבלות. השעור מגיע למען 15% הוצאות לעומת המס הנגבה. כלומר העלות הסופית לאזרח מגיעה למעל 6100 שח. כל זאת כאמור כדי לתמוך ביוסי האביון בסכום של 1000 שח. כך הדבר לגבי כל נושאי הרווחה, כדי לתת מלגה לסטודנט אילתי בסך של 2000 שח, מארגנים מסיבות ופעולות ושנור ורישום ופיקוח ופקידים ובלבולי מוח, ותביא פתקים ותעודות וצילום מסמכים ואישור נוטריון ותוכיח, ותרשם, ותמלא טופס ותחכה. העלות הכוללת למלגה של 2000 שח, היא מעל 5000 שח. זו אווילות להמשיך עם השיטה הזו, אין לנו מספיק כסף או מספיק יושר כדי להפעיל מערכות מטורפות שכאלה. רק כדי לסבר את האוזן, עלות תלמיד תיכון ממלכתי באילת היא מעל 30 אלף שח בשנה, וסיכוייו לעמוד בבחינת הבגרות היא 40% . משמע עלות מחושבת של 75 אלף שח לכל שנת תעודה. לעומת זאת בית הספר הפרטי, עלותו היא כעשרת אלפי שח לשנת תלמיד, ושעור המצליחים בבגרות הוא כ 80% משמע עלות של כ 12 אלף שח לתלמיד, פירושו של דבר שתלמיד מצליח בבית הספר הממלכתי באילת עלותו למערכת היא פי שש יותר מאשר בבית הספר הפרטי. והעלות של בית הספר הממלכתי היא משלב משרד האוצר, כלומר למשלם המסים יש להוסיף עוד כ 25% עבור עלויות גביה, ועלויות מניעת גביית ייתר. אנשים לא מבינים, אחת הסיבות שבגללן יוסי בסיפורנו הוא אביון, נובעת מכך שפיטרו אותו מהעבודה בחנות הספורט. יוסי פוטר מעבודתו בגלל שלציבור אין מספיק כסף לערוך קניות בחנות, ולציבור אין כסף כי רובו נגזל על ידי המסים שמטרתם כאמור היא לעזור ליוסי. במקום לגבות מסים רבים ולפגוע בציבור הרחב בשעור עמוק, עדיף להקטין את גביית המס ולתת ליוסי את הצ´אנס להתפרנס. רק להזכירכם, עלות הקמת ואחזקת בית המשפט המפואר והמשועמם של אילת, גבוהה יותר מאשר ערך כל מעשי השוד שאולי נמנעים בזכותו. למערכות ממסדיות יש תכונה לבנות ארמונות פאר ולנפח הוצאות ולבזבז הון רב, ככל שנמעיט במתן שירותים למסכנים, כך יהיו פחות מסכנים שיזדקקו לשירותים הללו. הערה: החישובים עוגלו (כלפי מטה בדרך כלל), כדי לחסוך את ההטרדה של עבודה עם מחשבון. יסלחו לי הדקדקנים.
 

pilovich shahaf

New member
השמאל צריך דחוף אישפוז...../images/Emo124.gif

עובדי השמאל השביתו את רשת ב´ לחצי שעה, לא ייאמן מה שקרה אתמול ברשת ב´ ביום ה´....:- במהלך התוכנית "הכל דיבורים", שהנחו פאר-לי שחר ואורי דן, פרצו 30 שדרים ועובדים של הרשות לאולפן והפריעו למהלך התוכנית. אתם בטח חושבים שמדובר באיזה עובדים זוטרים או מנקים??? שימו לב לשמות: כרמלה מנשה, דליה יאירי, דנת דוידוב, צ´רלי בוזגלו, יעל איילון, טל השילוני, עמיקם רוטמן, ד"ר יצחק נוי ועוד. העובדים השביתו את השידור למשך חצי שעה. מחאתם של העובדים היתה על מתן שעתיים נוספות לאורי דן, להיות מראיין אורח לצידה (!!) של פאר-לי שחר, כל זאת מבלי שהוא ישתכר על כך. כמו"כ, הם מוחים על כך שאדר אבישר, עוזרו של השר רענן כהן - עד שהתפטר - קיבל תוכנית ב-88FM. כרמלה מנשה צעקה על פאר-לי שחר: "תתביישי לך, את היחידה שמוכנה לשדר עם אורי דן, את מוחקת את על העקרונות שאנחנו העיתונאים מאמינים בהם". ד"ר יצחק נוי צעק לעבר מנהל הרדיו, אמנון נדב, שבא בלוויית 2 מאבטחים כדי להוציא את העובדים מהאולפן: "צא אתה, אתה כבר 14 שנה פה והגיע הזמן שאתה תסתלק בכלל". אנשים שנכחו באולפן מסרו שחברי וועד העובדים קיללו את רה"מ שרון, על שמינה עצמו לשר הממונה על רשות השידור. תגובת גורמים ברשות השידור: תמוהה פעולת העובדים שכן אורי דן אינו מקבל תשלום, והעסקת מראיין אורח אינו כפופה לאישור הוועד, וגם דליה יאירי בעצמה מעסיקה מראיינים אורחים, בלא שקיבלה אישור לכך. כמו"כ, זהו צעד חסר תקדים, מעולם לא נערכה השבתה פוליטית שכזו ברדיו. השידור הופסק לחלוטין, כפי שלא קרה מעולם. והשוס הגדול בא כמובן מפיה המלוכלך של כרמלה מנשה: אם ימשיך קול ישראל לשדר תעמולה לראש ממשלה, "ולא משנה איזה ראש ממשלה, העיתונאים צריכים להחזיר את תעודת העיתונאי שלהם. לא נמשיך לאפשר את הפרסה הזאת"...
נו מה דעתכם....השמאל לא בפניקה טוטאלית
 
למעלה