לא יודע.
לגבי סגול, אני אומר בזהירות ובעדינות שיש לא מעט שורות שלו שאני פשוט מתעב, מתעב, מתעב. טריוויאליזציה של השואה, היא תופעה חמורה ואפילו דוחה. סאב עשה את זה (בלי כוונות רעות) ב"מתפלל", ולצערי סגול עשה את זה לא מעט. כשאתה משתמש ביצירת אמנות שלך בדימוי מהשואה, אתה חייב להבין את ההקשרים המידיים שהאזכור של השואה מעלה אצל קבוצות רחבות מאוד של אנשים, ולהתאים את מה שאתה אומר לזה, אחרת - יצאת אידיוט. זה כמו להגיד קקי ופיפי, ומילים אחרות שאסור, בשביל לצאת הילד הכי כלי. טיפול הומוריסטי בשואה ובתופעת היטלר יכול להיות בהחלט נכון ואפילו חזק, אבל יש הומור ויש הומור. צפו ב"דיקטטור הגדול", או ב"להיות או לא להיות", ותבינו על מה אני מדבר. לעומת זאת, בדיחות הסבון למיניהם, והדימוי הטפשי של זין שעומד בצפירה או היטלר ששולט בחרוזים, זו טריוויאליזציה לשמה, וזה מעיד בעיקר על אינפנטיליות מסוימת.