אז אם אומר לכם שהתעוררתי מוקדם
הבוקר כי אימי באמת נפלה בשירותים והסעתי אותה לבי"ח תחשבו שוב שזו מתיחת 1 באפריל ומאותה סיבה לא תאמינו שהבוקר הודיעה לי חברתי היקרה, שהוריה נפטרו בזה אחר זה לפני חודש וחצי, שאתמול כשפתחו את הצוואה אני מוזכר שם כיורש בתנאי שאתחתן איתה לאחר שנת האבל. אז אני מודה שזו חריגה מההבטחה שנשבעתי לעצמי לקיים אבל אם הייתם שומעים על איזה סכום ועל כמה רכוש מדובר, הייתם כמוני לפחות שוקלים זאת. כעת אני בדילמה, מעולם לא הייתי בסיטואציה כזו, נכון אחנו ביחד כבר כמעט 8 חודשים, די מכירים זו את זה, בגילנו מעולם לא עלה בדעתנו להתחתן ישנה כימיה טובה והכל... אבל זה לא יראה כמו למכור את החופש? כמו לקנות את האושר?