נ.ב.ש.ש. - קקון1

מצב
הנושא נעול.
../images/Emo92.gifתרגום בגוף הסרט../images/Emo163.gif

תרגום בגוף הסרט

מה זה המקום הזה קקון
ומה הם ראשי התבות
מראש
 

shapira meir

New member
תחנת רכבת טרום מדינה

תרגום בגוף הסרט

מה זה המקום הזה קקון
ומה הם ראשי התבות
מראש
תחנת רכבת טרום מדינה
באיזור מצודת קקון, ליתר דיוק בין כביש 581 לבין החממות של מושב אחיטוב, ממש ליד הכביש. זו מסילת עמק חפר שחלק ממנה שוחזר למיטב ידיעתי מעין שמר כאירוע תיירות ומכונה "רכבת האלונים", אבל אני מניח שיימצא מי שמכיר טוב ממני את מסלול המסילה. לגבי ראשי התיבות, מדובר בסעיפים נוספים במכתב אחרי שסיימת אותו, ויש לכך כללים: נ.ב.= נזכרתי בדבר. ואם נזכרת בעוד משהו? נ.ב.נ.= נזכרתי בדבר נוסף. ואם רצית עוד משהו להוסיף? נ.ב.ש.ש.= נזכרתי בדבר שכמעט שכחתי. ומה עם עוד דבר קטן? על פי כללי המכתב זהו, פוס. תכתבי מכתב חדש.
 
../images/Emo51.gif../images/Emo140.gif

תחנת רכבת טרום מדינה
באיזור מצודת קקון, ליתר דיוק בין כביש 581 לבין החממות של מושב אחיטוב, ממש ליד הכביש. זו מסילת עמק חפר שחלק ממנה שוחזר למיטב ידיעתי מעין שמר כאירוע תיירות ומכונה "רכבת האלונים", אבל אני מניח שיימצא מי שמכיר טוב ממני את מסלול המסילה. לגבי ראשי התיבות, מדובר בסעיפים נוספים במכתב אחרי שסיימת אותו, ויש לכך כללים: נ.ב.= נזכרתי בדבר. ואם נזכרת בעוד משהו? נ.ב.נ.= נזכרתי בדבר נוסף. ואם רצית עוד משהו להוסיף? נ.ב.ש.ש.= נזכרתי בדבר שכמעט שכחתי. ומה עם עוד דבר קטן? על פי כללי המכתב זהו, פוס. תכתבי מכתב חדש.
 
תחנת קקון נקראה אח"כ תחנת אחיטוב

תחנת רכבת טרום מדינה
באיזור מצודת קקון, ליתר דיוק בין כביש 581 לבין החממות של מושב אחיטוב, ממש ליד הכביש. זו מסילת עמק חפר שחלק ממנה שוחזר למיטב ידיעתי מעין שמר כאירוע תיירות ומכונה "רכבת האלונים", אבל אני מניח שיימצא מי שמכיר טוב ממני את מסלול המסילה. לגבי ראשי התיבות, מדובר בסעיפים נוספים במכתב אחרי שסיימת אותו, ויש לכך כללים: נ.ב.= נזכרתי בדבר. ואם נזכרת בעוד משהו? נ.ב.נ.= נזכרתי בדבר נוסף. ואם רצית עוד משהו להוסיף? נ.ב.ש.ש.= נזכרתי בדבר שכמעט שכחתי. ומה עם עוד דבר קטן? על פי כללי המכתב זהו, פוס. תכתבי מכתב חדש.
תחנת קקון נקראה אח"כ תחנת אחיטוב
שמה של תחנת Qaqun הבריטית הוחלף, מעט לאחר קום המדינה, ל-'תחנת אחיטוב' על-שם המושב הסמוך, והיא המשיכה לשרת את הרכבת עד לאמצע שנות ה-60 לפחות, ואולי אפילו עד לסגירת הקו העובר דרכה (מתחנת חדרה מזרח לראש העין). למיטב ידיעתי, תוואי 'רכבת האלונים' של רן חדוותי בעין שמר לא מתבסס בכלל על תוואי קו מקורי כלשהו, למרות מה שהוא מספר למבקרים (ותתקנו אותי אם אני טועה)
 
חן צודק, ועוד מידע

תחנת קקון נקראה אח"כ תחנת אחיטוב
שמה של תחנת Qaqun הבריטית הוחלף, מעט לאחר קום המדינה, ל-'תחנת אחיטוב' על-שם המושב הסמוך, והיא המשיכה לשרת את הרכבת עד לאמצע שנות ה-60 לפחות, ואולי אפילו עד לסגירת הקו העובר דרכה (מתחנת חדרה מזרח לראש העין). למיטב ידיעתי, תוואי 'רכבת האלונים' של רן חדוותי בעין שמר לא מתבסס בכלל על תוואי קו מקורי כלשהו, למרות מה שהוא מספר למבקרים (ותתקנו אותי אם אני טועה)
חן צודק, ועוד מידע
בתחילת המאה סללו הטורקים שלוחה מטול-כרם צפונה לכיוון חדרה מזרח (שנקראה ליקטרה), עם פיצול צפונה, במקום שהמסילה פנתה לצפון מערב, בערך בסביבות קקון, שהגיעה עד רגבים (קניר) וכפר קרע (מצפונו), וכל זאת במטרה להוביל גזעי עצים כרותים להסקת הקטרים. השלוחה המזרחית הובילה עצים באזור אלונה של היום (א-סינדיאנה), והשלוחה המערבית "חיסלה" חלקים מיער חדרה. היתה זו מסילה ברוחב חיג'אזי, 105 ס"מ. בחדרה מזרח היתה תחנה תפעולית, ושרידיה מבצבצים בין יתר המבנים, המנדטוריים והישראלים מאוחר יותר. התואי המזרחי עבר פחות או יותר בכביש להבות חביבה של היום, צפונה לציר המוביל ופנה מזרחה לרגבים של היום. כיום לא נשאר שריד לכך, וגם לא מומלץ לחפש באזור (סיום מובטח בהלל יפה, עם כדור בתחת, במקרה הטוב). פרויקט רכבת האלונים משחזר את הרעיון. המסילה לא בתוואי, לא ברוחב, והקטר בכלל לא דומה או שייך (רסטון דיזל עם ארובה "כאילו" קיטור, אבל גם ככה זה יפה ונחמד, וחשוב לספר פרק לא ידוע כל כך למבקרים. תוואי השלוחה המערבית, כמעט במדויק, שימש את הבריטים לסלילת המסילה חיפה-לוד (ברוחב התקני), ואז גם הוקמה תחנת קקון/אחיטוב. המסילה שימשה את רכבת ישראל בשנותיה הראשונות (לאחר ביצוע מעקף מערבי בטול כרם שהיתה בשליטת ירדן), ופורקה בתחיחלת שנות השישים, לאחר סלילת קו החוף. פרט מעניין, הוא שבתחנת אחיטוב נפרקו צינורות הבטון לבניית המוביל הארצי, העובר בסמוך, שיוצרו באשקלון (ב"יובל גד"), והובלו בקרונות שטוחים עד לאחיטוב, שם נפרקו בעזרת טרקטורים והובלו לתעלה שנחפרה. ועכשיו חידה, לא נושאת פרסים: מה משותף ל"אחיטוב" ול"חוות היען" (אילת) ?????? רמז: התשובה מסתתרת בהרצאה שקדמה לשאלה...
 
אתה לא טועה. המסילות הובאו מעודפי

תחנת קקון נקראה אח"כ תחנת אחיטוב
שמה של תחנת Qaqun הבריטית הוחלף, מעט לאחר קום המדינה, ל-'תחנת אחיטוב' על-שם המושב הסמוך, והיא המשיכה לשרת את הרכבת עד לאמצע שנות ה-60 לפחות, ואולי אפילו עד לסגירת הקו העובר דרכה (מתחנת חדרה מזרח לראש העין). למיטב ידיעתי, תוואי 'רכבת האלונים' של רן חדוותי בעין שמר לא מתבסס בכלל על תוואי קו מקורי כלשהו, למרות מה שהוא מספר למבקרים (ותתקנו אותי אם אני טועה)
אתה לא טועה. המסילות הובאו מעודפי
מסילות ישנות ב...לוד.
 
תחנת קאקון נפתחה ביום 01.06.1937.

תחנת קקון נקראה אח"כ תחנת אחיטוב
שמה של תחנת Qaqun הבריטית הוחלף, מעט לאחר קום המדינה, ל-'תחנת אחיטוב' על-שם המושב הסמוך, והיא המשיכה לשרת את הרכבת עד לאמצע שנות ה-60 לפחות, ואולי אפילו עד לסגירת הקו העובר דרכה (מתחנת חדרה מזרח לראש העין). למיטב ידיעתי, תוואי 'רכבת האלונים' של רן חדוותי בעין שמר לא מתבסס בכלל על תוואי קו מקורי כלשהו, למרות מה שהוא מספר למבקרים (ותתקנו אותי אם אני טועה)
תחנת קאקון נפתחה ביום 01.06.1937.
נסגרה זמנית ביום 04.11.1952 ונסגרה סופית ביוני 1968.
 
א-סינדיאנה

לגבי סינדיאנה
סינדיאנה זהו יער אלונים, ומכאן אלונה, ומכאן ענפי העצים ששימשו אותנו לסיוע בהליכה בטיולים ונקראו "סנאדות"senadot.
א-סינדיאנה
נכון מאד. הכפר הנטוש נקרא על שום אלוני התבור הרבים והמרשימים (עד 15 מטר גובה !!) באזור. בכפר נמצאה בתחילת המאה הקודמת אבן ועליה כתובת "שמע ישראל" שומרונית, שמקורה כנראה בכפר הסמוך "צבארין", מקום יישובו של בבא-רבא בעבר. הכתובת "נעלמה" עם השנים, ובזמנו הייתי בקשר עם זאב וילנאי ז"ל הדגול, וניסינו לאתרה באונ' העברית אך לשוא. נותרה רק עדותו של גוטליב שומכר (ושרטוטו), ושל קונדר וקיצ'נר. גם ברמת הגולן היה כפרון בשם זה (ע"י חוש'ניה), כפר של תורכמנים.
 

shapira meir

New member
לא חיפשתם בחצרות הבתים.....

א-סינדיאנה
נכון מאד. הכפר הנטוש נקרא על שום אלוני התבור הרבים והמרשימים (עד 15 מטר גובה !!) באזור. בכפר נמצאה בתחילת המאה הקודמת אבן ועליה כתובת "שמע ישראל" שומרונית, שמקורה כנראה בכפר הסמוך "צבארין", מקום יישובו של בבא-רבא בעבר. הכתובת "נעלמה" עם השנים, ובזמנו הייתי בקשר עם זאב וילנאי ז"ל הדגול, וניסינו לאתרה באונ' העברית אך לשוא. נותרה רק עדותו של גוטליב שומכר (ושרטוטו), ושל קונדר וקיצ'נר. גם ברמת הגולן היה כפרון בשם זה (ע"י חוש'ניה), כפר של תורכמנים.
לא חיפשתם בחצרות הבתים.....
 
חיפשתי

לא חיפשתם בחצרות הבתים.....
חיפשתי
אני מכיר כל אבן בסינדיאנה . הפעם הראשונה שלי היתה כשהייתי בן 17, ולא ידעתי שזה שטח-אש (היום כבר לא). ניווטתי במקום (עסקתי פעם בניווט ספורטיבי) ולקחתי אזימוט ישר דרך גדר (שנראתה לי כמו גדר בקר, אבל לא...), והתברר שאני מאחורי קו מטרות של מטווח של טירוני נח"ל. המזל שלי היה שהמ"פ זיהה אותי וקרא "חדל-אש", וטס אלי בג'יפ, ולאחר תחקור קצר העיף אותי משם (הוריד אותי על הכביש, איפה שהיום מי-קדם). המ"פ הזה, 3 שנים מאוחר יותר היה המג"ד שלי בצנחנים... לפי המידע שוילנאי מסר לי, האבן הועברה לקרן הבריטית לחקר א"י, ואם רוצים אפשר להתחקות אחר הארכיון הבריטי שלהם, בלונדון.
 

shapira meir

New member
ישנה עוד הבאר בתחתית הגבעה

עוד משהו...
חיל הנדסה עשה במקום עבודה טובה מאד ב 1950 לערך... (אתה יודע למה הכוונה, בלי פוליטיקה, אבל אני לא נגד)
ישנה עוד הבאר בתחתית הגבעה
וגם את הפירים צריך להתחיל לפני צברין ולא במי קדם, שם זה סתם בגלל הנוחיות, המערכת בכלל מתחילה צפונה גם מצברין , תוכל לראות קטע מאחת השלוחות בחורבת טאטא מתחת לזכרון
 
לא נכון

ישנה עוד הבאר בתחתית הגבעה
וגם את הפירים צריך להתחיל לפני צברין ולא במי קדם, שם זה סתם בגלל הנוחיות, המערכת בכלל מתחילה צפונה גם מצברין , תוכל לראות קטע מאחת השלוחות בחורבת טאטא מתחת לזכרון
לא נכון
המפעל הרומי לקיסריה התחיל מעין צברין, בבאר הרומית. יש בה נקבה צפונית (זחלתי בה הרבה) באורך 80 מטר (חפרתי עם עזריאל זיגלמן ועם יהודה פלג (בנפרד, הם ברוגז זה עם זה...) ושם התחלת המפעל. ביר טאטא קשור למפעל המים לדור (טנטורה), והוא מנקז מים מהמדרונות המערביים של החורשן ואום-תות, אוסף בדרך את מי עין גביע ומגיע לדור. הרבה לא נשאר ממפעל זה (חקרתי את המפעל עם יהודה פלג). גם טופוגרפית מדובר בתאי שטח שונים לגמרי,כאשר צברין היא במדרון דרומי וביר טאטא במדרון צפוני של האזור. ביר טאטא גם נמוכה מצברין. בזמנו חקרנו את האפשרות של קשר בין טאטא לנחל סנונית, וגם זה נפסל מאותה סיבה.
 

shapira meir

New member
מה לא נכון?

לא נכון
המפעל הרומי לקיסריה התחיל מעין צברין, בבאר הרומית. יש בה נקבה צפונית (זחלתי בה הרבה) באורך 80 מטר (חפרתי עם עזריאל זיגלמן ועם יהודה פלג (בנפרד, הם ברוגז זה עם זה...) ושם התחלת המפעל. ביר טאטא קשור למפעל המים לדור (טנטורה), והוא מנקז מים מהמדרונות המערביים של החורשן ואום-תות, אוסף בדרך את מי עין גביע ומגיע לדור. הרבה לא נשאר ממפעל זה (חקרתי את המפעל עם יהודה פלג). גם טופוגרפית מדובר בתאי שטח שונים לגמרי,כאשר צברין היא במדרון דרומי וביר טאטא במדרון צפוני של האזור. ביר טאטא גם נמוכה מצברין. בזמנו חקרנו את האפשרות של קשר בין טאטא לנחל סנונית, וגם זה נפסל מאותה סיבה.
מה לא נכון?
לא קשרתי את חרבת טאטא לצברין, אמרתי שהיא אחת השלוחות (לקיסריה, חשבתי שזה ברור) לגבי באר צברין מתשיך מהבאר הפוך מהכיוון של מי קדם ותמצא פירים סתומים, באיזור שלא נחפר עדיין.
 
גם לא נכון

מה לא נכון?
לא קשרתי את חרבת טאטא לצברין, אמרתי שהיא אחת השלוחות (לקיסריה, חשבתי שזה ברור) לגבי באר צברין מתשיך מהבאר הפוך מהכיוון של מי קדם ותמצא פירים סתומים, באיזור שלא נחפר עדיין.
גם לא נכון
טאטא שייך למפעל דור. חד וחלק. צברין, עין עמי, פירי מנשה, נחל סנונית, שוני, עין צור (כנראה), אמת בנימינה, בית חנניה וכו'- שייכים למפעל המים לקיסריה (האמה הגבוהה) בבאר צברין יש 2 פתחים סתומים דרומה ודרום-מערב, בנוסף לפתח הצפוני הגלוי. תכננו לפתוח אותם אך פחדנו מהתמוטטות (עלינו), ואם יהיה תקציב (ולא יהיה...) יבוצע חיזוק הנדסי ופתיחה מאובטחת של הפתחים. החלום שלי להכנס בבאר, ולצאת במי קדם (כדי לחסוך 18 ש"ח...) ולהמשיך לקיסריה (צריך קודם להפוך למיניאטורה כדי לעבור בצינורות החרס בסוף...)
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה