נתוני נוסעים בתחנות הרכבת 7-9/2013

[down under]

אני אגיד לך גם למה

ואגב, יש גידול בכמות המשותפת של שתי התחנות
הגידול בקרית אריה לא נובע ממעבר מסגולה לקרית אריה, אלא ממעבר מאוטובוסים ורכב פרטי לרכבת.
גם לפני פתיחת הכבישים אנשים לא היו נוסעים מהדר המושבות מזרחה לתחנת סגולה על מנת ליסוע מערבה לתל אביב.
גם ללא הקטע הזה של דרך אם המושבות עדיין הגישה מהשכונות הללו לקרית אריה הייתה טובה בהרבה מהגישה לתחנת סגולה.
אנשים כן עברו מקו 38 ומקווי ז'בוטינסקי לרכבת וכן משימוש ברכב פרטי בנסיעות לתל אביב לשימוש ברכבת.

אני אגיד לך גם למה
לא היתה ירידה לכאורה בכמות הנוסעים ברכבת, בעיקר זו של קרית אריה למרות
פתיחת כביש אם המושבות עצמו (לא המקטע הקצר בין הדר המושבות לכביש זבולון המר אלא כל הכביש מהאצטדיון/רכבת ועד למגדל צ'מפיון מוטורס בב"ב).
הרי כביש כזה מקצר בהמון את הנסיעה ברכב מצפון פ"ת לעבר מתחם הבורסה של ר"ג ושאר המוקדים בת"א שחלק לא מבוטל מהפתח תקוואים צריכים.

אממה? היו פקקים נוראיים ממש ברח' אבא הלל עקב עבודות תשתית ועבודות פיתוח וגם קוסמטיקה טרום בחירותית באזור של אבא הלל ליד הרחובות רש"י והמבדיל.
הפקקים היו מלאכותיים ולא נבעו דוקא מעומס אובייקטיבי של מכוניות אלא עקב הצרה של הכביש משניים ולעתים אפילו מ-3 נתיבים לנתיב אחד בלבד לאורך חודשים ארוכים.

זה הוציא את הרוח מהמפרשים של כאלו בצפון פ"ת שנסעו בפרייבט שלהם לבורסה בר"ג ולת"א (הבורסה בר"ג צמודה לתחנת סבידור).
הפקקים הללו הם משהו שלדעתי גרם לכך שיותר ויותר החליטו לנטוש את הרכב ולעבור לרכבת.
תוסיף את העובדה שפתחו את הכביש שמקשר בין הדר המושבות לדרך אם המושבות ואת העובדה שסיימו סוף סוף את הכפלת הקו לכפ"ס, מה שגרר דיוק גבוה יותר (שגם ככה הקו לא סבל
כל כך מאיחורים) וקבלת את הסיבות לעליה הדי דרמטית בכמות הנוסעים בתחנת קרית אריה.

 

[עמוד השדרה]

העליה בכמות הנוסעים בתחנת קרית אריה היא עליה

אני אגיד לך גם למה
לא היתה ירידה לכאורה בכמות הנוסעים ברכבת, בעיקר זו של קרית אריה למרות
פתיחת כביש אם המושבות עצמו (לא המקטע הקצר בין הדר המושבות לכביש זבולון המר אלא כל הכביש מהאצטדיון/רכבת ועד למגדל צ'מפיון מוטורס בב"ב).
הרי כביש כזה מקצר בהמון את הנסיעה ברכב מצפון פ"ת לעבר מתחם הבורסה של ר"ג ושאר המוקדים בת"א שחלק לא מבוטל מהפתח תקוואים צריכים.

אממה? היו פקקים נוראיים ממש ברח' אבא הלל עקב עבודות תשתית ועבודות פיתוח וגם קוסמטיקה טרום בחירותית באזור של אבא הלל ליד הרחובות רש"י והמבדיל.
הפקקים היו מלאכותיים ולא נבעו דוקא מעומס אובייקטיבי של מכוניות אלא עקב הצרה של הכביש משניים ולעתים אפילו מ-3 נתיבים לנתיב אחד בלבד לאורך חודשים ארוכים.

זה הוציא את הרוח מהמפרשים של כאלו בצפון פ"ת שנסעו בפרייבט שלהם לבורסה בר"ג ולת"א (הבורסה בר"ג צמודה לתחנת סבידור).
הפקקים הללו הם משהו שלדעתי גרם לכך שיותר ויותר החליטו לנטוש את הרכב ולעבור לרכבת.
תוסיף את העובדה שפתחו את הכביש שמקשר בין הדר המושבות לדרך אם המושבות ואת העובדה שסיימו סוף סוף את הכפלת הקו לכפ"ס, מה שגרר דיוק גבוה יותר (שגם ככה הקו לא סבל
כל כך מאיחורים) וקבלת את הסיבות לעליה הדי דרמטית בכמות הנוסעים בתחנת קרית אריה.

העליה בכמות הנוסעים בתחנת קרית אריה היא עליה
טבעית ומתבקשת. התחנה הזו רחוקה מלמצות את הפוטנציאל שלה גם כיום.
צריך לזכור שגם כיום התחנה הזו מתבססת בעיקר על משתמשי רכב פרטי ועל אנשים שמגיעים אליה בטרמפים כי משרד התחבורה, חברת קווים ועיריית פתח תקוה מדירים את משתמשי התחבורה הציבורית בעיר מתחנות הרכבת שלה.
אם וכאשר ההדרה הזו תסתיים, מספר הנוסעים בתחנת קרית אריה עוד יקפוץ.
וסיבה נוספת שתגרום לקפיצה בשימוש בתחנה תהיה כאשר יתחילו את החפירות הרציניות בז'בוטינסקי עבור תחנות הרכבת הקלה.
אני מקווה שסיום הדרת האוטובוסים מתחנת קרית אריה יתרחש לפני תחילת החפירות בז'בוטינסקי.
לא אתפלא אם אז תחנת קרית אריה תעקוף גם את תחנות ראש העין והוד השרון.

 

[olli3]

בפתח תקווה לא שמעו על ניהול רמזורים וגל ירוק.

כן ולא או מסכים ולא מסכים
כי מה גרם לכך שהחל מסוף 2012 ובעיקר תחילת 2013 התרחש המהפך?

הרי שתי השכונות שמרבית הציבור קורא להן בכלל בשם אם המושבות (נו, הותיקה עם הבתים בני מקסימום 5 קומות וזו עם מעל ל-20 המגדלים בני 15 עד 35 קומות)
היו מאוכלסות בערך באותה כמות אוכלוסיה בין אמצע 2012 לשלהי 2013. ב-10 החודשים שבין דצמבר 12' לספטמבר 13' להערכתי הגידול לא היה כזה גדול. אולי אולי אולי
עוד 500 משפחות. חלקן בכלל עובדות בעיר באחד משלושת אזורי התעשיה (סגולה, אריה ומטלון), חלקן מובטלות וחלקן עובדות באזורים שהרכבת לא הכי נגישה אליהם.

אני עדיין טוען שפתיחת הכביש שהתרחשה מתי שהוא בשלהי 2012 היא היא הסיבה העיקרית.
יש לי חבר טוב שגר בשכונה הותיקה, זו עם הבתים הנמוכים, והכביש הזה חוסך לו בבוקר משהו כמו בין 5 ל-15 דקות לעומת מה שהיה קודם לכן.
וזה רק ביציאה מהשכונה.
ברגע שכביש כזה ממש מתחבר "טבעית" לתחנת הרכבת (כולה פניה אחת וגם היא בלי רמזור, הכוונה מהבית לרכבת) אז מי שכבר נסע קודם לכן ברכבת
יעשה זאת בתחנה קרובה יותר להגעה. מה גם שהנסיעה ברכבת מקרית אריה לעומת סגולה חוסכת נסיעת רכבת של 3 או 4 דקות לכל כוון. כך שזה תמריץ נוסף (אם כי שולי) לעבור מסגולה
לקרית אריה.


אם הטיעון שלך היה זה שתקף יותר אזי היינו צריכים לראות גידול בכמות המשותפת של סגולה וק' אריה.
הכוונה של ממוצע הרבעון האחרון של 2012 מול ממוצע 9 החודשים של 2013.

בפתח תקווה לא שמעו על ניהול רמזורים וגל ירוק.
דרך אם המושבות היא דרך זוועתית בשעות העומס רק בגלל רמזורים שלא נותנים מספיק אור ירוק לנוסעים בדרך אם המושבות עצמה.

רק ברמזור של היציאה מתחנת הרכבת, ההחלפה של האור הירוק תכיפה מידי בשביל 1-2-3-4 מכוניות בזמנים שהרכבת לא מגיעה. אני לא סגור על זה, אבל נראה שיש שם רמוזי חיישנים וזה הדבר הכי דפוק שאפשר לעשות בדרך שאמורה להיות מהירה ועם גל ירוק.

גם ציר ז'בוטינסקי מתוכנן כל כך גרוע גם לרכב הפרטי וגם לתנועת האוטובוסים. באורולוב אותו הדבר ובשכונות הישנות בפתח תקווה, יש רמזורים שממתינים בהם 2-3 דקות סתם, בלי שום סיבה.

בכלל כל קרית אריה, פקוקה להחריד בשעות אחה"צ (16-18). זוועת עולם לכל הכיוונים.

הכי מרגיז זה שאתה בסופו של דבר מגיע לרמזור שממנו התנועה משתחררת בשניה אחת וכשאתה באותו הצומת, אתה רואה שאף כיוון לא פקוק חוץ מהכיוון שממנו באת. אז למה לא לתת עדיפות אור ירוק למי שמגיע מכיוון העומס? סתם שובל של מכוניות ובחלק מהצירים גם אוטובוסים עומדים להם וזזים לאיטם, במיוחד קווי אפיקים וקווי קווים שיוצאים מהחניון לתחילת מסלול.

 

[down under]

רמזורי חיישי גישה הם דבר נהדר

בפתח תקווה לא שמעו על ניהול רמזורים וגל ירוק.
דרך אם המושבות היא דרך זוועתית בשעות העומס רק בגלל רמזורים שלא נותנים מספיק אור ירוק לנוסעים בדרך אם המושבות עצמה.

רק ברמזור של היציאה מתחנת הרכבת, ההחלפה של האור הירוק תכיפה מידי בשביל 1-2-3-4 מכוניות בזמנים שהרכבת לא מגיעה. אני לא סגור על זה, אבל נראה שיש שם רמוזי חיישנים וזה הדבר הכי דפוק שאפשר לעשות בדרך שאמורה להיות מהירה ועם גל ירוק.

גם ציר ז'בוטינסקי מתוכנן כל כך גרוע גם לרכב הפרטי וגם לתנועת האוטובוסים. באורולוב אותו הדבר ובשכונות הישנות בפתח תקווה, יש רמזורים שממתינים בהם 2-3 דקות סתם, בלי שום סיבה.

בכלל כל קרית אריה, פקוקה להחריד בשעות אחה"צ (16-18). זוועת עולם לכל הכיוונים.

הכי מרגיז זה שאתה בסופו של דבר מגיע לרמזור שממנו התנועה משתחררת בשניה אחת וכשאתה באותו הצומת, אתה רואה שאף כיוון לא פקוק חוץ מהכיוון שממנו באת. אז למה לא לתת עדיפות אור ירוק למי שמגיע מכיוון העומס? סתם שובל של מכוניות ובחלק מהצירים גם אוטובוסים עומדים להם וזזים לאיטם, במיוחד קווי אפיקים וקווי קווים שיוצאים מהחניון לתחילת מסלול.

רמזורי חיישי גישה הם דבר נהדר
אבל רק בתנאי שמתכננים/מתכנתים אותם נכון.

כמה דברים:
- נבזות בל תתואר אי החישה (חוסר הרגשתם) בקטנועים ובאופנועים קטנים ובינוניים (לעתים אופנוע ממש גדול סטייל הארלי דיוידסון או הונדה גולדווינג הם מרגישים)
- חייבים אבל ממש חייבים לתכנת כך את החישן של הכביש הצידי שרק אם הגיע אליו רכב ממתין אבל גם עברה מעל דקה של ירוק לכביש הראשי אך ורק אז תדליק לכביש המשני את הירוק
- חייבים בחיישן לא רק בצמוד לפס העצירה אלא גם במרחק של 60 או 70 מ' מהקו, על מנת לזהות אם פתאום יש גודש על הכביש הצדדי עצמו ואז כשידלק הירוק שלו שיהיה ארוך יותר
ויוכלו יותר משתי מכוניות לעבור


כיום מרבית הצמתים עם החיישנים הם פשוט נבזיים.
אני לא רוצה לאמר רשלניים כי כבר יש את זה מעל ל-20 שנה (לי היה אופנוע בשנת 90' ואני זוכר את החיישנים. צריך לעמוד עם האופנוע אם שני הגלגלים שלו על אחד החריצים האורכיים
של החיישן [החיישן כמעט תמיד בצורת מלבן כלשהו]) ולכן היה מספיק זמן למהנדסי התנועה להפיק לקחים ראויים.

 

[down under]

חיישני (חיישי ---> חיישני)

רמזורי חיישי גישה הם דבר נהדר
אבל רק בתנאי שמתכננים/מתכנתים אותם נכון.

כמה דברים:
- נבזות בל תתואר אי החישה (חוסר הרגשתם) בקטנועים ובאופנועים קטנים ובינוניים (לעתים אופנוע ממש גדול סטייל הארלי דיוידסון או הונדה גולדווינג הם מרגישים)
- חייבים אבל ממש חייבים לתכנת כך את החישן של הכביש הצידי שרק אם הגיע אליו רכב ממתין אבל גם עברה מעל דקה של ירוק לכביש הראשי אך ורק אז תדליק לכביש המשני את הירוק
- חייבים בחיישן לא רק בצמוד לפס העצירה אלא גם במרחק של 60 או 70 מ' מהקו, על מנת לזהות אם פתאום יש גודש על הכביש הצדדי עצמו ואז כשידלק הירוק שלו שיהיה ארוך יותר
ויוכלו יותר משתי מכוניות לעבור


כיום מרבית הצמתים עם החיישנים הם פשוט נבזיים.
אני לא רוצה לאמר רשלניים כי כבר יש את זה מעל ל-20 שנה (לי היה אופנוע בשנת 90' ואני זוכר את החיישנים. צריך לעמוד עם האופנוע אם שני הגלגלים שלו על אחד החריצים האורכיים
של החיישן [החיישן כמעט תמיד בצורת מלבן כלשהו]) ולכן היה מספיק זמן למהנדסי התנועה להפיק לקחים ראויים.

חיישני (חיישי ---> חיישני)

 

[olli3]

אבל שלא בדרך שאמורה להיות כגל ירוק.

רמזורי חיישי גישה הם דבר נהדר
אבל רק בתנאי שמתכננים/מתכנתים אותם נכון.

כמה דברים:
- נבזות בל תתואר אי החישה (חוסר הרגשתם) בקטנועים ובאופנועים קטנים ובינוניים (לעתים אופנוע ממש גדול סטייל הארלי דיוידסון או הונדה גולדווינג הם מרגישים)
- חייבים אבל ממש חייבים לתכנת כך את החישן של הכביש הצידי שרק אם הגיע אליו רכב ממתין אבל גם עברה מעל דקה של ירוק לכביש הראשי אך ורק אז תדליק לכביש המשני את הירוק
- חייבים בחיישן לא רק בצמוד לפס העצירה אלא גם במרחק של 60 או 70 מ' מהקו, על מנת לזהות אם פתאום יש גודש על הכביש הצדדי עצמו ואז כשידלק הירוק שלו שיהיה ארוך יותר
ויוכלו יותר משתי מכוניות לעבור


כיום מרבית הצמתים עם החיישנים הם פשוט נבזיים.
אני לא רוצה לאמר רשלניים כי כבר יש את זה מעל ל-20 שנה (לי היה אופנוע בשנת 90' ואני זוכר את החיישנים. צריך לעמוד עם האופנוע אם שני הגלגלים שלו על אחד החריצים האורכיים
של החיישן [החיישן כמעט תמיד בצורת מלבן כלשהו]) ולכן היה מספיק זמן למהנדסי התנועה להפיק לקחים ראויים.

אבל שלא בדרך שאמורה להיות כגל ירוק.
למה ציר ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן נותנים לך אחלה של גל ירוק ובפתח תקווה לא? ובהם אין חיישנים עד כמה ששמתי לב.

גם אם חיישן נותן דקה שלמה לתנועת מכוניות, זה לא אומר שיהיה להן מקום בהמשך, כי ברמזור הבא החיישן גם נותן דקה שלמה, אבל לא בסנכרון עם הרמזור הקודם.

תחשוב על זה. גל ירוק מאפשר נסיעה בקיבולת כביש מסוימת על מהירות קבועה מראש. בעת גודש תנועה, מהירות הנסיעה של כל המשתמשים בדרך יורדת, דבר אשר גורם לפחות מכוניות לצלוח את הגל הירוק ללא עצירה. אבל, וזה חשוב... התנועה מואטת ולא עומדת במקום כך שעל כל קטע כביש צריכים לחכות מספר תחלופות רמזור כדי להמשיך הלאה.

בנוסף, זה מונע את הכניסות לצומת לא פנוי מצד אלו שמשתלבים לדרך המהירה שאין להם באמת ברירה, כי כל עוד התנועה בדרך המהירה תקועה, הם יכולים לחכות שם זמן רב עד שיהיה להם לאן להשתלב.

אני אתן כדוגמא את שדרות רגר בבאר שבע בהן מונהג גל ירוק מצומת אלי כהן (צומת קניון הנגב עם שדרות טוביהו) ועד למרכז אורן (רגר/אברהם אבינו). גל ירוק של 60 קמ"ש. בשעות הפנויות אתה חוצה את העיר ללא כל בעיה כל עוד אתה נוסע על 60 בשני הכיוונים. בשעות העומס, אתה נתקע פעם או פעמיים במהלך הגל הירוק מקצה לקצה.

עכשיו תחשוב שהיו רמזורי חיישנים כשכל אחד היה מתחשב פה ושם כשהוא נותן אור ירוק לאלו שמשתלבים (כי יש הרבה מכוניות או מעט מכוניות). ואז מה היה קורה? כל הגל הירוק היה נהרס. והרבה יותר קשה להזרים תנועה ממהירות 0, מאשר ממהירות של 30-40 קמ"ש (בשעות עומס). ואז מה קיבלנו? עומסים שלא לצורך.

דוגמא נוספת היא צומת להבים. בימי חמישי בצהרים-אחה"צ בשנים עברו כדרך קבע היה פקק מצומת גורל ועד צומת להבים. מה הסיבה? יותר מידי מכוניות, משאיות ואוטובוסים פונים שמאלה לרהט (אלו שבאים מכיוון באר שבע) ויותר מידי מכוניות פונות שמאלה ללהבים (אלו שבאים מכיוון קרית/כביש 6). כל זה גרם לכך שבשל התור הארוך לפניות שמאלה, התור גלש לנתיב הנסיעה השמאלי, מה שגרם לכל מי שרוצה להמשיך צפונה או דרומה להצטמצם משני נתיבים לנתיב אחד. למען הסר ספק, דווקא הרמזור בכיוון צפון ובכיוון דרום נותן אור ירוק ארוך ביותר אבל כפי שאמרתי, היה קשה להגיע לאור הירוק הזה בגלל התור של הפונים שמאלה.

אז מה עשו? נתנו אור ירוק ארוך הרבה יותר בשעות העומס לפונים שמאלה והנתיב השמאלי הפך להיות פנוי, מה שחיסל את הפקק (היינו עומדים 20-30 דקות שם) כמעט לחלוטין כשכים או שלא ממתינים בכלל בשעות העומס או שממתינים כ5-10 דקות.

בדרך אם המושבות ובז'בוטינסקי פתח תקווה חייבים לתת עדיפות לגל ירוק שינתב את התנועה במהירות ולא יגרום לאנשים סתם לעמוד ולכל השאר שמשתלבים לחסום את הצומת בלית ברירה. כי פשוט אין להם לאן להשתלב, כל הנתיבים סתומים. ואז כשיש כבר גל ירוק, הרבה יותר תנועה עוברת והרבה פחות נתקעת בין רמזור לרמזור, מה שגם מאפשר למשתלבים - להשתלב ולא לתת ל4-5 מכוניות בלחץ להשתלב ואז סתם יש להם אור ירוק למשך עוד חצי דקה כשלאף אחד כבר אין מקום להשתלב אליו.

 

[עמוד השדרה]

בצומת ז'בוטינסקי-דרך רבין למי יינתן הגל הירוק

אבל שלא בדרך שאמורה להיות כגל ירוק.
למה ציר ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן נותנים לך אחלה של גל ירוק ובפתח תקווה לא? ובהם אין חיישנים עד כמה ששמתי לב.

גם אם חיישן נותן דקה שלמה לתנועת מכוניות, זה לא אומר שיהיה להן מקום בהמשך, כי ברמזור הבא החיישן גם נותן דקה שלמה, אבל לא בסנכרון עם הרמזור הקודם.

תחשוב על זה. גל ירוק מאפשר נסיעה בקיבולת כביש מסוימת על מהירות קבועה מראש. בעת גודש תנועה, מהירות הנסיעה של כל המשתמשים בדרך יורדת, דבר אשר גורם לפחות מכוניות לצלוח את הגל הירוק ללא עצירה. אבל, וזה חשוב... התנועה מואטת ולא עומדת במקום כך שעל כל קטע כביש צריכים לחכות מספר תחלופות רמזור כדי להמשיך הלאה.

בנוסף, זה מונע את הכניסות לצומת לא פנוי מצד אלו שמשתלבים לדרך המהירה שאין להם באמת ברירה, כי כל עוד התנועה בדרך המהירה תקועה, הם יכולים לחכות שם זמן רב עד שיהיה להם לאן להשתלב.

אני אתן כדוגמא את שדרות רגר בבאר שבע בהן מונהג גל ירוק מצומת אלי כהן (צומת קניון הנגב עם שדרות טוביהו) ועד למרכז אורן (רגר/אברהם אבינו). גל ירוק של 60 קמ"ש. בשעות הפנויות אתה חוצה את העיר ללא כל בעיה כל עוד אתה נוסע על 60 בשני הכיוונים. בשעות העומס, אתה נתקע פעם או פעמיים במהלך הגל הירוק מקצה לקצה.

עכשיו תחשוב שהיו רמזורי חיישנים כשכל אחד היה מתחשב פה ושם כשהוא נותן אור ירוק לאלו שמשתלבים (כי יש הרבה מכוניות או מעט מכוניות). ואז מה היה קורה? כל הגל הירוק היה נהרס. והרבה יותר קשה להזרים תנועה ממהירות 0, מאשר ממהירות של 30-40 קמ"ש (בשעות עומס). ואז מה קיבלנו? עומסים שלא לצורך.

דוגמא נוספת היא צומת להבים. בימי חמישי בצהרים-אחה"צ בשנים עברו כדרך קבע היה פקק מצומת גורל ועד צומת להבים. מה הסיבה? יותר מידי מכוניות, משאיות ואוטובוסים פונים שמאלה לרהט (אלו שבאים מכיוון באר שבע) ויותר מידי מכוניות פונות שמאלה ללהבים (אלו שבאים מכיוון קרית/כביש 6). כל זה גרם לכך שבשל התור הארוך לפניות שמאלה, התור גלש לנתיב הנסיעה השמאלי, מה שגרם לכל מי שרוצה להמשיך צפונה או דרומה להצטמצם משני נתיבים לנתיב אחד. למען הסר ספק, דווקא הרמזור בכיוון צפון ובכיוון דרום נותן אור ירוק ארוך ביותר אבל כפי שאמרתי, היה קשה להגיע לאור הירוק הזה בגלל התור של הפונים שמאלה.

אז מה עשו? נתנו אור ירוק ארוך הרבה יותר בשעות העומס לפונים שמאלה והנתיב השמאלי הפך להיות פנוי, מה שחיסל את הפקק (היינו עומדים 20-30 דקות שם) כמעט לחלוטין כשכים או שלא ממתינים בכלל בשעות העומס או שממתינים כ5-10 דקות.

בדרך אם המושבות ובז'בוטינסקי פתח תקווה חייבים לתת עדיפות לגל ירוק שינתב את התנועה במהירות ולא יגרום לאנשים סתם לעמוד ולכל השאר שמשתלבים לחסום את הצומת בלית ברירה. כי פשוט אין להם לאן להשתלב, כל הנתיבים סתומים. ואז כשיש כבר גל ירוק, הרבה יותר תנועה עוברת והרבה פחות נתקעת בין רמזור לרמזור, מה שגם מאפשר למשתלבים - להשתלב ולא לתת ל4-5 מכוניות בלחץ להשתלב ואז סתם יש להם אור ירוק למשך עוד חצי דקה כשלאף אחד כבר אין מקום להשתלב אליו.

בצומת ז'בוטינסקי-דרך רבין למי יינתן הגל הירוק
לתנועה הרבה שבאה בז'בוטינסקי מכייון מזרח או לתנועה הרבה שבאה מדרך רבין מכיוון דרום?
עיקר העומס בז'בוטינסקי בפתח תקוה מתחיל בצומת הזו כי היא מנקצת שני צירים ראשיים.
זו גם הסיבה שבצומת הזו אין נסיעה ישר בין דרך רבין לדרך משה דיין ולהיפך.
ממזרח לדרך רבין הרבה פחות עמוס.
בצומת עם קפלן למשל, אין בדרך כלל בעיית השתלבות מקפלן לכיוון מערב בז'בוטינסקי. גם לא בצומת עם יצחק שדה.

צומת ז'בוטינסקי-רבין דורשת פתרון מערכתי שכולל הפרדה מפלסית. טיפול ברמזורים בלבד לא יפתור את הבעיה אלא יעביר אותה מכיוון אחד לכיוון אחר.

בדרך אם המושבות הגל הירוק בבוקר צרך להיות למי שמגיע מזבולון המר ורוצה לפנות מערבה לאם המושבות ולא למי שמגיע משכונת הדר המושבות (מהחלק המזרחי של דרך אם המושבות), אבל גם עם גל ירוק שם יש בעיה, מכיוון שאז יפגע הגל הירוק של מי שמגיע מצפון לתוך פתח תקוה.
כלומר גם בצומת הזו הפתרון האמיתי הוא הפרדה מפלסית (מחלף) ולא טיפול ברמזורים.
כאשר יש תנועה גדולה לפניה שמאלה, גל ירוק לא תמיד יכול לעזור מבלי שיפגע בתנועה משמעותית בכיוון אחר ולכן הפתרון זה מחלף.

 

[עמוד השדרה]

מנקצת=מנקזת

בצומת ז'בוטינסקי-דרך רבין למי יינתן הגל הירוק
לתנועה הרבה שבאה בז'בוטינסקי מכייון מזרח או לתנועה הרבה שבאה מדרך רבין מכיוון דרום?
עיקר העומס בז'בוטינסקי בפתח תקוה מתחיל בצומת הזו כי היא מנקצת שני צירים ראשיים.
זו גם הסיבה שבצומת הזו אין נסיעה ישר בין דרך רבין לדרך משה דיין ולהיפך.
ממזרח לדרך רבין הרבה פחות עמוס.
בצומת עם קפלן למשל, אין בדרך כלל בעיית השתלבות מקפלן לכיוון מערב בז'בוטינסקי. גם לא בצומת עם יצחק שדה.

צומת ז'בוטינסקי-רבין דורשת פתרון מערכתי שכולל הפרדה מפלסית. טיפול ברמזורים בלבד לא יפתור את הבעיה אלא יעביר אותה מכיוון אחד לכיוון אחר.

בדרך אם המושבות הגל הירוק בבוקר צרך להיות למי שמגיע מזבולון המר ורוצה לפנות מערבה לאם המושבות ולא למי שמגיע משכונת הדר המושבות (מהחלק המזרחי של דרך אם המושבות), אבל גם עם גל ירוק שם יש בעיה, מכיוון שאז יפגע הגל הירוק של מי שמגיע מצפון לתוך פתח תקוה.
כלומר גם בצומת הזו הפתרון האמיתי הוא הפרדה מפלסית (מחלף) ולא טיפול ברמזורים.
כאשר יש תנועה גדולה לפניה שמאלה, גל ירוק לא תמיד יכול לעזור מבלי שיפגע בתנועה משמעותית בכיוון אחר ולכן הפתרון זה מחלף.

מנקצת=מנקזת

 

[olli3]

גל ירוק פועל בשני הכיוונים בלי בעיה.

בצומת ז'בוטינסקי-דרך רבין למי יינתן הגל הירוק
לתנועה הרבה שבאה בז'בוטינסקי מכייון מזרח או לתנועה הרבה שבאה מדרך רבין מכיוון דרום?
עיקר העומס בז'בוטינסקי בפתח תקוה מתחיל בצומת הזו כי היא מנקצת שני צירים ראשיים.
זו גם הסיבה שבצומת הזו אין נסיעה ישר בין דרך רבין לדרך משה דיין ולהיפך.
ממזרח לדרך רבין הרבה פחות עמוס.
בצומת עם קפלן למשל, אין בדרך כלל בעיית השתלבות מקפלן לכיוון מערב בז'בוטינסקי. גם לא בצומת עם יצחק שדה.

צומת ז'בוטינסקי-רבין דורשת פתרון מערכתי שכולל הפרדה מפלסית. טיפול ברמזורים בלבד לא יפתור את הבעיה אלא יעביר אותה מכיוון אחד לכיוון אחר.

בדרך אם המושבות הגל הירוק בבוקר צרך להיות למי שמגיע מזבולון המר ורוצה לפנות מערבה לאם המושבות ולא למי שמגיע משכונת הדר המושבות (מהחלק המזרחי של דרך אם המושבות), אבל גם עם גל ירוק שם יש בעיה, מכיוון שאז יפגע הגל הירוק של מי שמגיע מצפון לתוך פתח תקוה.
כלומר גם בצומת הזו הפתרון האמיתי הוא הפרדה מפלסית (מחלף) ולא טיפול ברמזורים.
כאשר יש תנועה גדולה לפניה שמאלה, גל ירוק לא תמיד יכול לעזור מבלי שיפגע בתנועה משמעותית בכיוון אחר ולכן הפתרון זה מחלף.

גל ירוק פועל בשני הכיוונים בלי בעיה.
קודם כל נותנים את זכות הקדימה לכביש המוגדר ראשי ודרך רבין גם שם אין גל ירוק לכל אורך הכביש וגם זה דפוק.

צריך להסתכל על זה בצורה אחת בלבד. כל עוד אין אפשרות להכניס סיכה לציר התנועה המרכזי (במקרה הזה ז'בוטינסקי), אין שום טעם לשלב תנועה מציר אחר. כי שילוב תנועה מציר אחר יסתום את הצומת על ידי תופעת הנכנסים לצומת למרות שהוא אינו פנוי. וזה כידוע גורם לבעיות נלוות.

הבעיה בציר ז'בוטינסקי מתחילה עוד מהרמזור ליציאה לגהה וממשיכה בכל הרמזורים שיש על ז'בוטינסקי בפתח תקווה. אף אחד לא מסונכרן עם האחר - אין גל ירוק. במידה והיה גל ירוק שהיה מתחיל כבר מצומת גהה, התנועה בז'בוטינסקי הייתה זורמת הרבה יותר ממה שהיא כיום, דבר שהיה מאפשר השתלבות נאותה הרבה יותר מיצחק רבין.

שמע, זה לא חדש שלאף אחד בעיריית פתח תקווה אין מושג בתחבורה ושלא השקיעו מחשבה בכמעט שום תכנון שכזה. אחרת הדר המושבות עם מכוניות על המדרכות ואיי תנועה כדרך קבע, לא היו מראות נפוצים ורמזורים ברחוב זניח למדיי לא היו מייבשים נהגים למשך 2-3 דקות עד שהם מתחלפים.

כמו כן, כמו שאמרתי, גל ירוק צריך לפעול בשני כיווני הנסיעה (לא במקביל מן הסתם). שזה אומר שיש אור ירוק למשך דקה-דקה וחצי-שתי דקות (באופן כללי, לא ספציפית לז'בוטינסקי). ולזה יש 3 שיטות לביצוע:

1. ניתן אור ירוק בשני כיווני הנסיעה ללא מתן אפשרות פניות שמאלה. לאחר מכן (או לפני כן) מתאפשרות פניות שמאלה בלבד בכל אחד מכיווני הנסיעה.
2. ניתן אור ירוק בכיוון נסיעה אחד בלבד + אור ירוק לפונים שמאלה ושניהם מתבטלים בעבור מתן אור ירוק לכיוון הנסיעה ההפוך + אור ירוק לפונים שמאלה מהנתיב ההפוך. לאחר מכן ניתן אור ירוק למשתלבים מרחוב אחד ולאחר מכן אור ירוק למשתלבים מהרחוב הנגדי.
3. ניתן אור ירוק בכיוון נסיעה אחד + אור ירוק לפונים שמאלה ושניהם מתבטלים בעבור מתן אור ירוק לרחוב ממנו משתלבת התנועה לציר המרכזי. לאחר מכן ניתן אור ירוק לכיוון הנסיעה הנגדי בציר המרכזי + אור ירוק שמאלה. לאחר מכן ניתן אור ירוק לרחוב מהכיוון ההפוך ממנו משתלבת תנועה לציר המרכזי.

תכנון נכון של הצמתים לצד תחלופת הרמזורים מונעת גודש בכל הצירים. כך למשל, אם היית נותן לכל התנועה בז'בוטינסקי מערבה להתפנות הלאה מעבר לצומת הבא ואז הרמזור של ז'בוטינסקי יצחק רבין בכיוון הנסיעה מערבה הופך לאדום, ניתן אור ירוק לבאים מיצחק רבין לז'בוטינסקי וברמזור הבא ממשיך להיות אור ירוק לפרק זמן קצר יחסית אשר מאפשר מעבר של חלק מהמכוניות ומשאיר את השאר לעמוד בקטע שבין יצחק רבין לשחם. בתחלופת הרמזור הבאה, ניתן גל ירוק במקביל לקבלת הגל הירוק לנוסעים מערבה בצומת ז'בוטינסקי/יצחק רבין ואתה פותר את הבעיה.

מובן שכל זה צריך לבור בחישוב עם האוטובוסים, לאלו יש להצמיד גל ירוק המתחשב בזמני העצירה בתחנות השונות לצד מתן גל ירוק גם לקווים המהירים שלא עוצרים בתחנות רבות במת"צ.

כל המערכת הזאת מורכבת, אבל בשביל זה יש מהנדסים אזרחיים שעושים נפלאות בת"א ובהחלט יכולים לעשות נפלאות בפתח תקווה.

 

[raminec]

תודה על הטיפ קובי

רמזורי חיישי גישה הם דבר נהדר
אבל רק בתנאי שמתכננים/מתכנתים אותם נכון.

כמה דברים:
- נבזות בל תתואר אי החישה (חוסר הרגשתם) בקטנועים ובאופנועים קטנים ובינוניים (לעתים אופנוע ממש גדול סטייל הארלי דיוידסון או הונדה גולדווינג הם מרגישים)
- חייבים אבל ממש חייבים לתכנת כך את החישן של הכביש הצידי שרק אם הגיע אליו רכב ממתין אבל גם עברה מעל דקה של ירוק לכביש הראשי אך ורק אז תדליק לכביש המשני את הירוק
- חייבים בחיישן לא רק בצמוד לפס העצירה אלא גם במרחק של 60 או 70 מ' מהקו, על מנת לזהות אם פתאום יש גודש על הכביש הצדדי עצמו ואז כשידלק הירוק שלו שיהיה ארוך יותר
ויוכלו יותר משתי מכוניות לעבור


כיום מרבית הצמתים עם החיישנים הם פשוט נבזיים.
אני לא רוצה לאמר רשלניים כי כבר יש את זה מעל ל-20 שנה (לי היה אופנוע בשנת 90' ואני זוכר את החיישנים. צריך לעמוד עם האופנוע אם שני הגלגלים שלו על אחד החריצים האורכיים
של החיישן [החיישן כמעט תמיד בצורת מלבן כלשהו]) ולכן היה מספיק זמן למהנדסי התנועה להפיק לקחים ראויים.

תודה על הטיפ קובי
אני אנסה אותו. צמתים עם חיישני רכב הם אכן דבר ארור לנהגי דו-גלגלי

 

[amit1270]

אם זה היה האיצטדיון, היינו רואים עלייה

להערכתי עקיפתה של קרית אריה את סגולה
בעיר פ"ת קשורה אך ורק לשני אירועים/שתי סיבות:
1. פתיחת הכביש משכונות אם המושבות (הדר המושבות וזו שלידה עם ימבה המגדלים) לעבר דרך אם המושבות (הכביש שממנו יש את הפניה לאצטדיון ולרכבת, נו, הכביש הזה שמגיע
היום עד לבעצם ב"ב ור"ג באזור הקניון)
2. פתיחת אצטדיון המושבה. סביר להניח שפה ושם יש נוסעים שבאו למשחקים ברכבת.

בסדר, גם בעיני סעיף 2 הרבה פחות חזק. בערך 85% מהגורמים להתחזקות קרית אריה על חשבון סגולה אני מעריך בכביש החדש הזה שמקצר את הדרך לתושבי שתי שכונות הענק
בהרבה מאוד. להערכתי בשתי השכונות הללו ביחד יש משהו כמו 25,000 תושבים.

אני יכול גם לחשוב על סיבה 3 והיא שנפתחו עוד מספר מקומות עבודה בקרית אריה שהם במרחק הליכה של פחות מרבע שעה מתחנת הרכבת.

כל אלו ביחד גרמו למהפך המלבסי בין שתי התחנות.

אם זה היה האיצטדיון, היינו רואים עלייה
בעונת הכדורגל, ואני לא מבחין בהבדל כלשהו.

 

[עמוד השדרה]

קרית אריה עקפה גם את כפר סבא

למעשה 3 "זוגות"
הוד"ש-ראה"ע, כפ"ס-קרית אריה (שכבר עקפה את סגולה), וסגולה-ב"ב. כמות הנוסעים בכל זוג דומה באופן מפתיע וכך גם התנודות.

קרית אריה עקפה גם את כפר סבא

 

[droriko]

שאיזה קטע,גם בו אי אפשר להגיב

קרית אריה עקפה גם את כפר סבא

שאיזה קטע,גם בו אי אפשר להגיב

 

[עמוד השדרה]

מה קורה לך עם השרשורים?

שאיזה קטע,גם בו אי אפשר להגיב

מה קורה לך עם השרשורים?

 

[raminec]

עולים ויורדים בקו לבאר שבע

נתוני נוסעים בתחנות הרכבת 7-9/2013
נתוני הנוסעים העולים והיורדים בתחנות רכבת ישראל לרבעון השלישי של 2013 הגיעו.
לצורך ההמחשה אצרף בהמשך מס' גרפים של קווים/תחנות שאנחנו עוקבים אחר התפתחותם כבר מס' שנים.
תודה לרכבת ישראל על הנתונים

מצ"ב נתוני חודש יולי 2013

עולים ויורדים בקו לבאר שבע
גרף אחרון להפעם, אלא אם כן למישהו תהיינה בקשות מיוחדות (במסגרת הנתונים שבידינו).

 

[olli3]

נראה שבלהבים-רהט יש עליה במספר הנוסעים.

עולים ויורדים בקו לבאר שבע
גרף אחרון להפעם, אלא אם כן למישהו תהיינה בקשות מיוחדות (במסגרת הנתונים שבידינו).

נראה שבלהבים-רהט יש עליה במספר הנוסעים.
באופן כללי, כל הקו זוכה לעליה במספר הנוסעים מכל התחנות שזה יפה מאד.

 

[zivi3232]

עכו ונהריה הם כמו 2 שכונות בבאר שבע עולים

נראה שבלהבים-רהט יש עליה במספר הנוסעים.
באופן כללי, כל הקו זוכה לעליה במספר הנוסעים מכל התחנות שזה יפה מאד.

עכו ונהריה הם כמו 2 שכונות בבאר שבע עולים
יותר מבאר שבע להבים קריית גת ביחד חח

 

[olli3]

חחחח כי רק תושבי הערים משתמשים ברכבות....

עכו ונהריה הם כמו 2 שכונות בבאר שבע עולים
יותר מבאר שבע להבים קריית גת ביחד חח

חחחח כי רק תושבי הערים משתמשים ברכבות....
תושבי כפרים, מושבים, קיבוצים, ערים ועיירות באיזור לא משתמשים ברכבות. הכניסה לרכבת מתאפשרת אך ורק לתושבי הערים בהם הרכבת ממוקמת.

 

[zivi3232]

התירוץ שלך גרוע

חחחח כי רק תושבי הערים משתמשים ברכבות....
תושבי כפרים, מושבים, קיבוצים, ערים ועיירות באיזור לא משתמשים ברכבות. הכניסה לרכבת מתאפשרת אך ורק לתושבי הערים בהם הרכבת ממוקמת.

התירוץ שלך גרוע
ליד באר שבע יש המון ישובים וגם ליד קריית גת ולהבים יש המון ישובים. ואפילו ליד באר שבע יש ערים גדולות כמו ערד ומצפה רמון שאין שם רכבת ויש המון חיילים שמשרתים בדרום ונוסעים לבאר שבע. וליד נהריה יש רק את שלומי ומעלות וליד עכו יש את כרמיאל ועובדה שבעכו ונהריה הקטנות עולים יותר לרכבת מבאר שבע וקריית גת הגדולות.

 

[down under]

הסיבות האמיתיות הן היסטוריות

התירוץ שלך גרוע
ליד באר שבע יש המון ישובים וגם ליד קריית גת ולהבים יש המון ישובים. ואפילו ליד באר שבע יש ערים גדולות כמו ערד ומצפה רמון שאין שם רכבת ויש המון חיילים שמשרתים בדרום ונוסעים לבאר שבע. וליד נהריה יש רק את שלומי ומעלות וליד עכו יש את כרמיאל ועובדה שבעכו ונהריה הקטנות עולים יותר לרכבת מבאר שבע וקריית גת הגדולות.

הסיבות האמיתיות הן היסטוריות
ומסתמכות על התת מודע הקולקטיבי של הציבור.
בתת מודע הקולקטיבי של תושבי נהריה ועכו יש רכבת סבירה עד מעולה לחיפה, בנימינה, הרצליה ות"א.
מקומות שבאופן חד משמעי יש מקומיים מנהריה ועכו אשר מייממים אותם (את חיפה, בנימינה, הרצליה, ת"א).
כי הרכבת מעכו ונהריה לחיפה ות"א קיימת כבר עשרות רבות של שנים.

לעומת זאת, באחוזים ואולי אף במספרים מוחלטים יש הרבה פחות באר שבעים המייממים את גוש דן. זה אל"ף.
בי"ת, התת מודע הקולקטיבי של תושבי ב"ש טרם הפנים עד הסוף את עובדת היות רכבת טובה עד מעולה מב"ש לת"א.
רק בשנתיים האחרונות שופרה תדירות הרכבות וקוצר משך הזמן. עד לפני שנתיים היו המון השבתות והיתה רק רכבת
בשעה.
כיום יש לפחות שתי רכבות בשעה מב"ש לצפון/מרכז המדינה וגם זמן הנסיעה התקצר ויש פחות עיכובים עקב מסילה כפולה.

עם השנים אני בטוח שצפויה עליה גדולה בכמות הנוסעים אל ומבאר שבע.