Ccyclist
Well-known member
יש רכבות פרטיות ומערכות שלמות שהופרטו.
במאה ה19 הרכבות הוקמו ע"י חברות פרטיות, תהליכי ההלאמה החלו באירופה בתחילת המאה ה20, הגיעו לבריטניה רק אחרי מלחמת העולם השניה ולארה"ב רק אחרי פתיחת רשת הכבישים המהירים בשנות השישים והקמת AMTRAC. מאז שנות התשעים יש מודל אירופאי להפרדת מפעילות הרכבת מחברות תחזוקת המסילה ויש סלט שלם של חברות פרטיות, חברות לאומיות שחברות בת שלהן פועלות במדינות אחרות (DB Schenker למשל) או בעלויות צולבות של מספר חברות לאומיות על שירותים חוצי גבולות. במקביל ישנן מערכות תיירים שמעולם לא הולאמו - רשת המסילות הצרות שאיתה חציתי את דרום שוויץ בברנינה אקספרס ובגליישר אקספרס שייכת לחברות פרטיות למרות שאת הכרטיסים הזמנו דרך מרכז התיירות השוויצרי ואופן התשלום היה דרך כרטיס Swiss pass של חברת הרכבות השוויצרית הלאומית.
יש רכבות פרטיות ומערכות שלמות שהופרטו.רכבת באופן כללי ובכל העולם אינה מייצרת רווחים.
לכן היא לא גוף פרטי בשום מקום בעולם. ספציפית בשנה החולפת הרכבת הציגה לראשונה (לראשונה, כן?) רווח.
 
ההסתכלות הנכונה היא עלות אל מול תועלת ושימוש. כרגע לא ניתן למדוד את ההצלחה של קו הרכבת הזה עקב מתנות החינם או החצי חינם שניתנו למשך תקופה ארוכה למשתמשים.
 
כמו כן, לכשיפתח כל הקו (למרות הדילוג על אופקים עד שהתחנה תהפוך להיות שמישה), מתוכנן עד כמה שהבנתי כי הרכבות שתצאנה מבאר שבע, תסיימנה באשקלון ומתחנת אשקלון תתבצע החלפה לרכבות הנוסעות הלאה. כך שהנסיעה ליעדים שמצפון לאשקלון תהפוך לפחות נוחה וזמן הנסיעה יתארך במקצת.
 
למרות כל זאת, אין לי כל ספק כי קו הרכבת יצליח וישתמשו בו גם עבור הגעה אל באר שבע ולנסיעה מבאר שבע ליעדים שונים וגם כפי שהוא משמש כיום, למרות הפסקת ההטבות השונות.
במאה ה19 הרכבות הוקמו ע"י חברות פרטיות, תהליכי ההלאמה החלו באירופה בתחילת המאה ה20, הגיעו לבריטניה רק אחרי מלחמת העולם השניה ולארה"ב רק אחרי פתיחת רשת הכבישים המהירים בשנות השישים והקמת AMTRAC. מאז שנות התשעים יש מודל אירופאי להפרדת מפעילות הרכבת מחברות תחזוקת המסילה ויש סלט שלם של חברות פרטיות, חברות לאומיות שחברות בת שלהן פועלות במדינות אחרות (DB Schenker למשל) או בעלויות צולבות של מספר חברות לאומיות על שירותים חוצי גבולות. במקביל ישנן מערכות תיירים שמעולם לא הולאמו - רשת המסילות הצרות שאיתה חציתי את דרום שוויץ בברנינה אקספרס ובגליישר אקספרס שייכת לחברות פרטיות למרות שאת הכרטיסים הזמנו דרך מרכז התיירות השוויצרי ואופן התשלום היה דרך כרטיס Swiss pass של חברת הרכבות השוויצרית הלאומית.