התכוונתי להגיב שגם אני בסיפור הזה
אבל אז ראיתי שמדובר בסוף שנה של כיתה ח' ובאמת לא ברור לי על מה חגיגה בסדר גודל של נשף עם שמלות במאות שקלים.
הבכורות שלי מסיימות י"ב והולכות לצבא ובבתי הספר שלהן מארגנים מסיבות סוף שנה, נשף סוף שנה, מסיבת אחרי טקס סוף שנה ועוד ועוד מסיבות, כמה שאפשר לסחוט את סוף השנה למסיבות פרידה מהמורים, מהחברים, מכיסאות, מהלוח ומהמטאטא של אב הבית.
מסיבת סוף החיים אני קוראת לזה.
מבחינת פה נגמרו החיים שלהן.
בכל אופן, אני הקצבתי להן 150 שקלים לכל אחת לנעליים ושמלה.
אחת בכלל לא רוצה ללכת לנשף כי הוא מאורגן כל כולו על ידי קבוצת בנות שהבת שלי לא מתה עליהן בלשון המעטה וברור לה שהנשף הולך להיות פלצני והמוסיקה השולטת תהיה מזרחית-ים תיכונית שהיא סולדת ממנה.
שתי חברות שלה מהכיתה מנג'סות לה כבר חודשיים שתבוא איתן והיא כל יומיים משנה את דעתה אם ללכת או לא אבל בינתיים שמלה אין.
הבת השנייה צריכה למצוא שמלה לשבת אחרונה שחוגגים בכפר הנוער ולמרות שהיא תלמידת חוץ השנה היא רוצה לחגוג עם החברים לקבוצה שהייתה איתם כל שנה שעברה בפנימיה.
אחרי זה יש גם את יום הטכס שבסופו יש מסיבת סיום ואם הבנתי נכון, יש גם מסיבת בריכה ונשף סיום.
הלכתי לאיבוד כבר מרוב מסיבות.
שמלות בינתיים אין