נשים ציירות יוצאות מרוקו

[שרונהה]

נשים ציירות יוצאות מרוקו

ד"ר אלישבע שיטרית (לבית אזולאי) "ר אלישבע שטרית (לבית אזולאי) למדה ציור במונטווידאו (אורוגאויי) אצל שלושה מבכירי הציירים הדרום אמריקניים: ראול פבלוצקי, גרסייה ריינו ולונגה. בארץ למדה במכון "אבני". האומנית עוסקת בחינוך, במחקר היסטורי ובהוראתו (באוניברסיטה הפתוחה). שילוב תחומים אלה מקבל את ביטויו בתערוכה הנודדת "תמונות מחיי היהודים במרוקו". על "תמונות מחיי היהודים במרוקו" כתב נשיא המדינה, מר משה קצב, בין היתר, את הדברים הבאים: "אני שמח לשבח את יוזמותיך בנושא קירוב לבבות בין בעלי רקע תרבותי שונה של עדות שונות והנני מזדהה עם המטרות שהצבת ועם העקרונות המוצעים בתוכניתך. חשיפת הציבור לתרבויות של הקהילות השונות היא בעלת ערך עליון לשמירת המורשת, למיזוג גלויות, לפיוס לאומי וקירוב לבבות". ( ירושלים, 6/11/2000).

 

[שרונהה]

הכנת "השמלה הגדולה"

מאת ד"ר אלישבע שטרית לבית אזולאי הכנת "השמלה הגדולה" השמלה הגדולה" מכונה גם "שמלת הכלה", אף על פי ששימשה את האישה אחרי נישואיה בכל השמחות והחגים. ייתכן, כי לפנים שימשה לחיי יום יום, שכן ציירי המאה הי"ט ציירו יהודיות ברחוב בתלבושת זו. שמלה זו היא אולי השריד היחיד מחפציהם המסורתיים של יהודי מרוקו- פרט לתשמישי הקדושה- המשמש עד היום הזה. בנות משפחות מסורתיות נוהגות ללבוש אותה בעיקר ב"ערב החינה", שלפני החתונה

 

[שרונהה]

אשה לובשת את "השמלה הגדולה"

עוד מעבודותיה של ד"ר אלישבע שטרית לבית אזולאי היסוד הספרדי בתרבותם החומרית של יהודי הערים בולט בעיקר בלבושם, שנשתמרו בו שרידים מובהקים מן הסגנון הספרדי המהולל, עד המאה ה- 20 כמו בשאר מקומות הגולה נשמרו בקפדנות צורות העבר המפואר, צורות שתושבי המקום המוסלמים - מהם רבים שגורשו אף הם מספרד אחרי מלחמת הריקונקוויסטה - נטשום מזמן. במשך הדורות דבקו צורות אלה למסורת היהודית , ובעיני היהודים והסובבים אותם כאחת התייחדו ליהודים בלבד. תלבושת הפאר של היהודייה העירונית, "השמלה הגדולה", היא דוגמא מובהקת של המסורת הספרדית. על כך מעידים לא רק הצורות כי אם גם המונחים.

 

[שרונהה]

הצגת כלי הנדוניה של הכלה

עוד מעבודותיה של ד"ר אלישבע שטרית לבית אזולאי חפצי הנדוניה המכונים בפי חז"ל כלי הנדוניה, כללו כמה פריטים שכל כלה , בין אם הייתה ענייה או עשירה, הייתה חייבת להביא לבית בעלה. כלים אלה נועדו בעיקר לשימושה: מזרן ושמיכה מצמר אשר שמשו אותה בימי הנידה. א. שטיח ארוג מצמר המכונה "חנביל". ב. דלי מנחושת,"סטלה" לשימוש האישה בבית המרחץ. ג. זוג פמוטים מנחושת "חסק". ד. מכתש ועלי, "מהרז". מגש לתה ,"טבלה" עם קנקן התה. ה. כלי מיחם מנחושת להרתחת מים,"קפטרייה דל נחש". ו. לוח עץ לכביסה "לוחה דה סבון" ז. גיגית גדולה מנחושת ,"טאס דנחש" לכביסה ולרחצה. כן הביאה את בגדיה. היו מקומות (קזבלנקה) שבהן נהגה הכלה להביא כר ארוך מצמר המכונה "מנסד" כריות עגולות רקומות ועוד. כלי הנדוניה הוצגו לפני הציבור והדיינים, שתפקידם היה לרשום את הפריטים השונים. טקס זה כונה "קיום אצורא".

 

[שרונהה]

ליווי הכלה - הכנסת כלה

עוד מעבודותיה של ד"ר אלישבע שטרית לבית אזולאי הכלה עוברת מביתה אל בית חתנה. שם תפגוש לראשונה את בעלה בביתו. מאחוריה הולכות ומפזזות חברותיה וקרובותיה. בני המלאח - ("מלאח"=כינוי לרובע היהודי במרוקו, שהיה מוקף חומה ועל שעריו הוצבו שומרים מוסלמיים) - סרים מהדרך ומאפשרים לכלה לעבור בהדרת כבוד. ברחוב מצויים רק הגברים ולמרות סקרנותם אין הם משירים מבט אל הכלה , מפאת כבודה. הנשים מציצות מפתחי הדלתות או החלונות מאחר שהן לא נהגו להימצא מחוץ לביתן בשעות היום, קל וחומר, בשעת בין הערביים, כי "כל כבודה בת מלך פנימה".

 

[שרונהה]

טקס החינה

עוד מעבודותיה של ד"ר אלישבע שטרית לבית אזולאי בחירת בן/בת הזוג נעשתה באמצעות שידוכין, כאשר הורי הזוג , ליתר דיוק, האבות הם אלה אשר קבעו. על פי רוב נהגו להשיא את הבנות כשהן צעירות מאוד. עד לטקס החינה אסור היה על בני הזוג להתראות. בטקס שהתקיים בבית הורי הכלה הם נפגשו

 

[שרונהה]

הטבילה במקוה

עוד מעבודותיה של ד"ר אלישבע שטרית לבית אזולאי הטבילה במקווה התקיימה בליל החינה. את הטקס ליוו קרובות משפחה וחברות. את המקווה נהגו לקשט ולבשם. בתום הטבילה נהגו להשליך על הכלה פרחים. כל אחת מהנשים לקחה חלק בהלבשת הכלה , בסירוק שערה ובבישומה. כל הטקס לווה בתופים , במחולות ובזג'אראת.

 

[שרונהה]

גילה סביר - ציירת

להלן קישור מהתערוכת הציורים הוירטואלית של הציירת גילה סביר. התערוכה היא על יהדות מרוקו כשהדגש הוא על מעמד האשה במרוקו.

 

[דויד אלמוזנינו]

אהבתי, אהבתי.

אהבתי מאוד את סיגנון הציור של גילה סביר ואת הנושא, כל הכבוד.

 

[אלמרה]

הד"ר אלישבע שיטרית גם ערכה את....

החוברת של ברית יוצאי מרוקו שחולקה למשתתפי הכנס באשקלון שעסק בחלקם של יהודי מרוקו ותרומתם לישוב הארץ. (אתמול נודע לי כי אפילו "אמירים" המושב הידוע בצמחונות שבצפון נוסד למעשה על ידי בני יוצאי מרוקו שנטשו אותו ואחריהם באו הצמחונים למקום.) הד"ר שטרית פעילה מאוד ובכל פעילות הנוגעת ליהדות מרוקו, אני נתקל בה ופעילותה הרב גונית נמצאת בכל אשר פונים. (אני ששם משפחתה של אימי הוא שטרית - גאה בה במיוחד) כל הכבוד לך שרונהה שטרחת והבאת מיצירותיה של הד"ר אלישבע שטרית.

 

[ברוריה לבית ביטון]

שרונה היקרה

אני מקוה שמחר אוכל להתענג על הקישורים והתמונות שצירפת להודעה. מאז הבוקר, המחשב עושה לי צרות, פירמטתי אותו והנורטון לא עולה כמו שצריך!!!!! בקיצור, יום מעצבן!!! אני ממשיכה במלאכה כדי שהמחשב סוף סוף ישרת אותי.

 

[בולש]

שרונה

תודה לך על התצוגה

 

[שרונהה]

חן חן.... בולש../images/Emo140.gif

 

[שרונהה]

ברוריה מאחלת לך הצלחה בטיפול

במחשב ומקוה יחד איתך שתהיי פה מחר עם מחשב ממושמע

 

[אלמרה]

../images/Emo41.gifלכבוד לי להכריז על מדור חדש באתר

ציור ובו עבודותיהן של ציירות מוכשרות בנות העדה הד"ר אלישבע שיטרית והגברת גילה סביר. ותודה לשרונהה על עבודת החקר והבאת החומרים לפורום.

 

[אלמרה]

../images/Emo41.gif וכעת התכבדנו גם בציוריו של דויד

אלמוזנינו.... הם באתר שלנו.

 

[ברוריה לבית ביטון]

כל הכבוד לך אלמרה על ההתמדה שלך

בעידכון האתר. חזק וברוך!

 

[דויד אלמוזנינו]

כל הכבוד לך אלמרה על ההתמדה שלך

אלמרה קודם כל תודה רבה,על שחשבת עליוהבאת את הציורים שלי. שנית תודה על המסגור. אני מקווה שהגולשים באתר יהנו מחדש מהציורים.