נרות חנוכה

אאולי

New member
נרות חנוכה ../images/Emo16.gif

תמיד כשנר ראשון של חנוכה דולק עולים ןצפים זכרונותי כשברים של אניה שטבעה זה מכבר. פניו המיוסרים של סבי המביט לעבר המזרח. הזאת הארץ המובטחת ארץ זבת חלב ודבש? וסבתי רוכנת לעברו מביטה בעיניו הכבויות. רוצה מאד להחזירו אל חיקה האוהבת ותומכת. אך הוא מביט הרחק לעבר אדמת מולדתו. לא ישראל יקרא שמה אלא ספרד של תור הזהב. ברוך אתה ה' אלוק,,, כאן הפסיק ולא יסף, והנר נשמט מבין אצבעותיו המותשות מרב עמל ושובע. "אל מלא רחמים,,, רעד קולו של הרב שוכן במרומים,,," הקול הלך ודעך. ראיתי אותו מחייך אלי. סבא,למה אתה שם? הוא לא ענה רק חייך, ופתאם הבנתי את החיוך קינחתי את דמעותי בגב ידי, ופניתי אל זכרונותיו היושבים זה לצד זה בסיפריה, כנרות חג של חנוכה.
 
באמת שיר עצוב ../images/Emo7.gif

וחזק מאוד. לכן כל כך קשה לי להעיר, אבל אני לא יכולה בלי. "חיק" זה זכר. חיקה = חיק שלה, לכן - חיקה האוהבת ותומכת.
חיקה האוהב והתומך.
וסליחה...
 

aiziq

New member
כתוב יפה ומרגש עד מאד.

רק אחת לא הבנתי:"אצבעותיו המותשות מרב עמל ושובע"- מה הכוונה מותשות משובע? למעט זה יצירה באמת מרגשת. איציק.
 

אאולי

New member
תודה רבה לך,התשובה לשאלתך

נמצאת בתגובה לפרח ול,,שכחתי.אני בטוחה שתמצא. חג שמח
 
החנוכה הזה../images/Emo39.gif

אאולי, השיר הזה נוגע ללב. על אף שהוא מתאר משהו מאוד אישי ומוכר לך, הוא צובט את לב הקורא. הערותי, ברשותך, ואינך חייבת לקבלן: תמיד כשנר ראשון של חנוכה דולק עולים ןצפים זכרונותי *וצפים כשברים של אניה שטבעה זה מכבר. פניו המיוסרים של סבי המביט לעבר המזרח. *אולי בסוף נקודתיים או מקף במקום נקודה? הזאת הארץ המובטחת ארץ זבת חלב ודבש? וסבתי רוכנת לעברו *בלי ו'; בסוף פסיק מביטה בעיניו הכבויות. רוצה מאד להחזירו אל חיקה האוהבת ותומכת. *האוהב והתומך; אולי בלי התומך. אך הוא מביט הרחק * בלי אך לעבר אדמת מולדתו. לא ישראל יקרא שמה אלא ספרד של תור הזהב. ברוך אתה ה' אלוק,,, כאן הפסיק ולא יסף, והנר נשמט מבין אצבעותיו המותשות מרב עמל ושובע. *לא הבנתי "עמל" ו"שובע". שובע מתיש? "אל מלא רחמים,,, *בסוף מרכאות רעד קולו של הרב שוכן במרומים,,," *בהתחלה מרכאות הקול הלך ודעך. ראיתי אותו מחייך אלי. סבא,למה אתה שם? הוא לא ענה רק חייך, *פסיק אחרי "ענה" ולרדת שורה ופתאם הבנתי את החיוך *בלי "את החיוך" קינחתי את דמעותי בגב ידי, ופניתי אל זכרונותיו היושבים זה לצד זה בסיפריה, *איזה יופי! כנרות חג של חנוכה. אאולי, שוב - הכל בגדר הצעה ואינך חייבת לקבל. מקווה שנרות החנוכה מביאים גם זכרונות טובים, וכן אור וחום. שבת שלום.
 

אאולי

New member
המון ,המון תודות על הכל, פרח

לקחתי כל הערה לתשומת לבי,וכן פרח,אני פה כדי ללמוד. שובע- יש לו שני מובנים: חיובי ושלילי,התכוונתי במובן השלילי "שבע יסורים"
 

קסנדרה*

New member
../images/Emo91.gif כמה מרגש, מומלץ לקרוא

תמיד כשנר ראשון של חנוכה דולק עולים ןצפים זכרונותי כשברים של אניה שטבעה זה מכבר. פניו המיוסרים של סבי המביט לעבר המזרח. הזאת הארץ המובטחת ארץ זבת חלב ודבש? וסבתי רוכנת לעברו מביטה בעיניו הכבויות. רוצה מאד להחזירו אל חיקה האוהבת ותומכת. * חיק הוא זכר, לכן צ"ל אל חיקה האוהב והתומך. אך הוא מביט הרחק לעבר אדמת מולדתו. לא ישראל יקרא שמה אלא ספרד של תור הזהב. ברוך אתה ה' אלוק,,, כאן הפסיק ולא יסף, והנר נשמט מבין אצבעותיו המותשות מרב עמל ושובע. "אל מלא רחמים,,, רעד קולו של הרב שוכן במרומים,,," הקול הלך ודעך. ראיתי אותו מחייך אלי. סבא,למה אתה שם? הוא לא ענה רק חייך, ופתאם הבנתי את החיוך קינחתי את דמעותי בגב ידי, ופניתי אל זכרונותיו היושבים זה לצד זה בסיפריה, כנרות חג של חנוכה. אאולי יקירה, הצלחת לרגש אותי עד דמעות. או שאני היום "טאצ'ית" במיוחד, או שהשיר שלך כ"כ נגע ברגשותי. זה עצוב כ"כ מה שסיפרת ולמרות שאני יודעת שהדוברת אינה בהכרח הכותבת, במקרה זה, נדמה לי שאחת המה ואז כואב יותר. לגבי הכתיבה עצמה, באופן כללי, היא די טובה. יש כמה "קטנות" אבל ביצירה זו שהיא כ"כ טעונה זה זניח, יהיו עוד הזדמנויות להע/איר. חג אורים שמח ושבת שלום קסנדרה
 

אאולי

New member
תודה קסנדרה,צדקת.אכן הכותבת

והדוברת אחת הן. אני פה בכדי ללמוד,וכל הערה מתקבלת אצלי בברכה.בבחינת "מכל מלמדי השכלתי",ואכן למדתי ולומדת. אני כ"כ שמחה שמצאתי את הפורום המדהים הזה,ואותך במיוחד. שיהיה לך ולכולם רק את הטוב בעולם. אוהבת אותכם מכל הלב
 

GALI02

New member
כל כך עצוב...

הגעגועים האלו שלעולם לא נגמרים, אף פעם לא ממש חשבתי איך זה לעזוב מקום שגודלים בו- בית בשביל מקום אחר שמישהו הגדיר אותו כבית, זה כאילו מובן מאליו שישראל זה הבית שלנו אבל עבור הרבה אנשים זה לא היה כך... אני חושבת על סבתא שלי, כמה שלא היה רע שם ,היא ודאי גם מתגעגעת... מאוד מרגש
 

GALI02

New member
ודבר ששכחתי

אני מאוד מזדהה עם הקשר הזה שבין מוות לחג, סבי נפטר בפורים ומאז אני מרגישה בדיוק כמוך את הזכרונות האלו, שקיימים כל הזמן אבל מקבלים עוצמה נוסםת כשמתקרב היום. משתתפת בצערך ומחזקת אותך(וזאת בהנחה שהדוברת והכותב הם אחד ונדמה לי שכן) <חיבוק>
 

אאולי

New member
גם אני,כי לא תמיד אני מוצאת

את המלים המתאימות שאוכל לנחם בזמן כ"כ כואב. תודה שאהבת את השיר
 
למעלה