נראה לי שאני צריכה פסיכולוג דחוף..

[רק קצת]

נראה לי שאני צריכה פסיכולוג דחוף..

גם ככה הגוף שלי מלא בבעיות שגם אחרי הניתוח קשה לי לרדת במשקל בגללן.. היום אני בטוחה ב 100% שעד שאני לא אפתור בעיה פסיכולוגית של לרוץ לאוכל בתור נחמה.. גם 8 שעות חדר כושר ביום לא יורידו אותי במשקל.. כל השבועיים האחרונים אני מוצאת את עצמי במצבים שגורמים לי לחשוב המון.. במיוחד בכל מה שקשור לחיים שלי ולאן הם הולכים מכאן.. סיטואציות עם אנשים.. דברים שגורמים לי לבלבלה... וכדי לשים את הכל בצד.. אני פשוט בורחת לאוכל.. בשבוע שעבר ברחתי לאוכל.. בשבוע הנוכחי פשוט מצאתי את עצמי שוב מחסלת קופסאת סיגריות שלמה ביום אחרי שכבר כמעט הפסקתי לעשן לגמרי... והכי גרוע.. ניתוח שרוול לא חסין ג'אנק... אף פעם לא נמשכתי למתוקים או חטיפים מכל סוג שהוא.. לא מתוק ולא מלוח.. בשבועיים האחרונים גיליתי שאלו הדברים שהקיבה שלי.. פשוט אין לה גבולות בהם.. מתוסכלת משהו.. מקווה שיעבור בקרוב

 

[רק קצת]

מזל טוב..

הכלבה שלי בדיוק התחילה להמליט.. גורה ראשונה יצאה לדרך... שלום ללילה לבן...

 

[שמחה37]

יקירתי

מחשבות הן חלק בלתי נפרד מהתהליך, החיים שלך משתנים היחסים עם כל העולם אשתו ואחותו מקבלים פרספקטיבה אחרת. האוכל זמין עבורך ואת בורחת לג'אנק וחבל,עשית צעד גדול למען עצמך חבל לקלקל, במיוחד שאת "בשוונג" ירידה. (ועוד לא התייחסתי לסיגריות) אי אפשר לענות ספציפית כי לא יודעים על ה"מלא בעיות" שלך. מזל טוב לכלבה ולכם ולך אני מאחלת שתצליחי להתגבר על הבעיות ולמנף את הניתוח שלך הכי רחוק שאפשר מבחינתך.

שמחה

 

[רק קצת]

../images/Emo13.gif

בנתיים 2 נקבות.. זכר אחד.. ועוד זכר אחד נולד מת

... יש לי הרגשה שיש עוד 2 בדרך...

 

[ליבי3617]

זה רק טבעי מותק

חוסר האוכל מציף רגשות ואת הולכת בחדווה אל המוכר והאהוב. השרוול מכניס כל מה שאת רוצה. הכמויות של החטיפים הן כמעט בלתי נגמרות. איך תוכלי להוציא את כל התסכולים האלה? אולי בא לך להרביץ למישהו?

 

[november27]

"חוסר האוכל מציף רגשות..." האם כך אמורים

להרגיש כל אלה שנגמלים ממזון מנחם? אולי את מכירה תופעות נוספות לאלה שתוארו קודם הבאות לציין "תקופת מעבר" והכרוכות בסבל רב? אני שם וזקוקה לכל התמיכה שבעולם! תודה מראש, באהבה, נובמבר

 

[פרפרית עקודה1]

בדיוק כתבתי על כך בפורום

תעלעלי בשירשור הקודם- אני אוכלת גם ג'אנק,( לצערי ) כי האוכל לא ממש עובר, הביסלי, במבה, גרעינים, חלבה, שוקולד עוברים חלק, בור ללא תחתית. ועדיין ממשיכה לרדת ( מופתעת בעצמי ) כנראה שהמחסור במזון מאזן את המשקל למרות שאני מנשנשת, זה בסדר ללכת לפסיכולוג- אני גם מטופלת, מנסה לשנות הרגלים ודפוסי התנהגות שהם מוטבעים בי, לכן שלעיתים לוקחים פה קרדיט על ''הסוויצ'' ובשל כך הם ירדו'' - זה לא ממש עובד עליי, אין אצלי שום סוויצ' מה שמגביל אותי זה הניתוח גרידא, לו יכולתי לעבור ניתוח בראש'' אולי לא הייתי עוברת קיצור קיבה, תנסי לעבוד עם הפסיכולוגית לצד תהליך הירידה במשקל, והיי ..לא להעניש ת'עצמך, גמני ואחרים מועדים לפורענות מעת לעת, רק להיות עם היד על הדופק ולבקש עזרה לפניי שיהיה מאוחר

 

[רק קצת]

עכשיו אני באמת קצת יותר רגועה..

בשבילי ג'אנק זה לאכול בגאט במקום טוסט מלחם קל ולתקוע איזה גלידה אגוזי אחד... תודה..

 

[WiKi]

מילים כדורבנות

אני אוכלת אוכל ולא ג'אנק, אבל גם אני לא מאמינה בשום סוויץ'.

 

[ליבי3617]

מהות הסוויץ' (יש כזה?)

אני אישית חטפתי על הראש שלא עשיתי את השינוי. כלומר, ירדתי 50 ק"ג בשנה.. אני שומרת על זה כבר שנתיים ועדיין לפי כמה אנשים מסויימים אני באותו מקום. יכול להיות

אוהבת אוכל וגם ג'אנק בשבת אני מרשה לעצמי חטיפים שאין בכל יום.. אם יש לי חשק אני הולכת איתו בכיף קדימה. אוהבת שוקולד, אייס קפה.. חייבת בורגר ראנץ' אחת לשבוע (כן, יודעת, שיא הג'אנק.. אבל כל המבורגר אחר שניסיתי לא היה אותו דבר

) ואתם יודעים מה הסוד של לשמור על זה כל הזמן? החיים החיים זה מה שקורה לנו מרגע שאנחנו קמים עד הרגע שהולכים לישון. החיים הם מה שהיינו קודם ומה שנהיה בעתיד. החיים הם ההרגלים של כל אחד מאיתנו. אני לא הייתי שמנה של אוכל בריא וספורט. הייתי שמנה של עצלות ואוכל. אז כשהייתי בחופש באילת לא הלכתי ברגל.. כשאני באירוע אני אוכלת בכיף מה שאני רוצה וכנ"ל במסעדה. במפגש הפורום שהיה אתמול אכלתי מה שרציתי (כבד, כבד, כבד - וגם קבב וסלטים ובטיפונת מקום שנשאר בסוף נכנסו 2 מרשמלו

) והחיים ממשיכים ככה ממשיכים לחיות עם הניתוח ולשמר את אורח החיים והמשקל שהושג לעתיד. והיום אני יכולה להגיד בוודאות שהגוף מזהה את המשקל הנוכחי כמשקלו הטבעי (בדוק על המשקל אחרי שאכלתי מכל טוב מצרים בחופשת פסח באילת ואחרי שכמה חודשים לא נשקלתי). סוויץ'? לא יודעת לחיות את החיים? בטח שכן!

 

[ליבי3617]

ושלא יובן לא נכון

בהכל יש איזון בגלל כל מה שאני מרשה לעצמי אני אוכלת רוב הזמן נכון ובריא וחזרתי לעשות הליכות - בהשתדלות לפעמיים-שלוש בשבוע. (רק להבהרה)

 

[חמ סה]

מתחברת אלייך, אבל עוד לא "שם"

מתחברת מאוד לכל מה שכתבת לגבי "ואתם יודעים מה הסוד של לשמור על זה כל הזמן? החיים החיים זה מה שקורה לנו מרגע שאנחנו קמים עד הרגע שהולכים לישון. החיים הם מה שהיינו קודם ומה שנהיה בעתיד. החיים הם ההרגלים של כל אחד מאיתנו". כמה נכון. מאידך...אני נזהרת (גם שנה וחצי אחרי מעקף קיבה מוצלח

) מג'אנק פוד, חטיפים, פיצוחים, גלידות ולחם. יכול להיות כי עוד לא הגעתי למשקל היעד (אותו הצבתי לעצמי) ויכול להיול שזה מונע גם בשל פחד, מלחזור להרגלים ישנים, אם תיפתח "תיבת הפנדורה" הזו ואני אתחיל לאכול את כל מה ש"אסור". שמחה בשבילך שאת כבר לגמרי שם. מצדיעה לך על הדרך, שכולה שלך, וגם על ".....ואחרי שכמה חודשים לא נשקלתי"

שנשקלת פעמיים בשבוע בפנאטיות ואוי לו, למשקל, אם הוא זז ימינה...

(הוא "ילד טוב", בינתיים

) שבת שלום

 

[rehabtlv]

קבוצה טיפולית להתמודדות אחרי ניתוח

http://rehab-tlv.coi.co.il/