נקרע לי הקישקעס מהמקום הבוקר../images/Emo7.gif
חייבת לשפוך בוקר קשה עבר על הבטן ועל הלב הפרידה בגן מהפיצית-קשה קשה. (אציין שלמי שלא מכיר שזו ילדה ראשונה..ויחידה בינתיים) היום ממש בכי וצעקות מרות "אמא אמא.....אל תלכי.........." אני תיכף בוכה שוב.... גן חדש. ידעתי שיהיה קשה..הכל ידוע. ברור לי גם שזה למידה של יכולת הסתגלות לחיים.וחשוב לי שהיא תיהיה חזקה...ושמחה גם כשקשה. אבל נקרעתי. לא הראיתי (השתדלתי..)לפיצית. אבל ברגע שהתיישבתי באוטו.....הייתי אני שוב אותה ילדה קטנה בגן-שאני היא שממררת בבכי. אווץ'! כואב לי. אולי לשמוע קצת ניסיון מהורים שכבר עברו את/ שכבר צלחו את זה לפעמים עיצה קטנה מנסיון של אחרים - יכולה לעשות הבדל גדול הכי חשוב לי - איך לעזור לה-מה לאמר לה בשעות שאנחנו יחד.האם לדון בזה? או לשחרר את זה. איך לתת לה כלים להתמודד עם הקושי הזה??. תודה.
חייבת לשפוך בוקר קשה עבר על הבטן ועל הלב הפרידה בגן מהפיצית-קשה קשה. (אציין שלמי שלא מכיר שזו ילדה ראשונה..ויחידה בינתיים) היום ממש בכי וצעקות מרות "אמא אמא.....אל תלכי.........." אני תיכף בוכה שוב.... גן חדש. ידעתי שיהיה קשה..הכל ידוע. ברור לי גם שזה למידה של יכולת הסתגלות לחיים.וחשוב לי שהיא תיהיה חזקה...ושמחה גם כשקשה. אבל נקרעתי. לא הראיתי (השתדלתי..)לפיצית. אבל ברגע שהתיישבתי באוטו.....הייתי אני שוב אותה ילדה קטנה בגן-שאני היא שממררת בבכי. אווץ'! כואב לי. אולי לשמוע קצת ניסיון מהורים שכבר עברו את/ שכבר צלחו את זה לפעמים עיצה קטנה מנסיון של אחרים - יכולה לעשות הבדל גדול הכי חשוב לי - איך לעזור לה-מה לאמר לה בשעות שאנחנו יחד.האם לדון בזה? או לשחרר את זה. איך לתת לה כלים להתמודד עם הקושי הזה??. תודה.