נקיפות מצפון

[rozalin1]

נקיפות מצפון

שלום רב! אמהות יקרות הייתי מאד שמחה להתייעץ איתכן בנושא שמציק לי מאד ,יש לי תינוק בן תשעה חודשים שיהיה בריא,הוא הגיע אלי לאחר שנים רבות של טיפולי פוריות.ארבעה חודשים לאחר שילדתי חזרתי לעבוד כדי לספק לבני כל מה שירצה,הבעיה היא שהמצפון לא מפסיק להציק לי ,שיש לי תושה תמידית שבני היקר גודל ללא חום של אמא,לפחות לא מספיק חום,אני מגיעה בסביבות 5 בערב מהעבודה ,והחל מרגע זה עושה הכל עלמנת לספק לו את מה שלא סיפקתי לו כל היום,האם גם אתן חזרתם לעבוד?ואם כן באיזה גיל היה התינוק\ת? ואך התמודדתם עם כל רגשות האשם? בנוסף החל מאיזה גיל מותר להושיב ילד בכסא האוכל? נכנסתי לאתר בייביז (בשילב מאד יקר) המחירים נראים לי אך אינני יודעת אם מותר היות והוא עדין לא יושב לבד כלומר אם אני מושיבה אותו הוא יכול לשבת שעות אך הוא לא מתיישב לבד עדין מה דעתכן? תודה מראש רוזלין

 

[kanarit]

אמא יקרה קבלי ../images/Emo24.gif

כל הכבוד שלא התייאשת ועשית הכל כדי להיות אמא. זה באמת התפקיד הכי חשוב שלנו. האושר, הסיפוק, האהבה הגדולה אין לתאר, אין דבר שישווה לזה. אל תרגישי נקיפות מצפון, לא ציינת באיזה מסגרת הוא נמצא אבל בטוחני שאת משאירה אותו במקום בטוח וטוב עבורו ואם את מרגישה שאותה מסגרת לא מספיק טובה עבורו, אל תהססי להעביר אותו, תסמכי על חושייך. תדעי לך שכשאת חוזרת מהעבודה בחמש ומקדישה לו זמן, אהבה וחום זה המון. אל תשכחי שאת גם אישה, שיש לה קריירה ויש לה רצונות, תחביבים וכו'. הבן שלך יגדל טוב מאוד כשהוא יודע שאמא שלו אוהבת אותו וגם הולכת לעבודה ועושה דברים שטובים לה. חזרתי לעבודה בתום חופשת לידה רגילה כשבני היה בן 4 חודשים. למזלנו הסבתות שמרו עליו במשך שנה עד גיל שנה וארבע בו הוא נכנס למסגרת גן בהתחלה היה קשה והעברנו אותו לגן אחר ומאז הוא פורח. אני לא מאמינה שאני לא זוכרת את הקטע של הישיבה, זה בערך בגיל 9 חודשים אבל נדמה לי שלא מושיבים לפני שהוא מתיישב. אבל אני לא ממש זוכרת. קנינו כיסא פשוט של כתר, ליפסקי וזה כסא טוב.

 

[חמושה בשישה]

../images/Emo24.gif ברוכה הבאה לעולם ייסורי המצפון../images/Emo70.gif

מהרגע שהפכת לאמא ,ייסורי המצפון הם חלק בלתי נפרד ממך. תמיד נראה לנו שאולי אנחנו לא עושות משהו מספיק טוב ובכך עלולות להזיק להתפתחות של הילד שלנו. אימהות רבות חוזרות לעבוד מיד בתום חופשת הלידה או לאחר הארכה קצרה ואימהות רבות אחרות נשארות בבית עם ילדיהם. בעיני הכי חשוב להיות שלמה עם ההחלטה ולדעת שאת עושה עבור הילד שלך את הטוב ביותר, בלי לפגוע בעצמך. ילד שנשאר עם אמא בבית, אך אמא שלו מתוסכלת מכך שהיא לא עובדת, לא יהיה ילד מאושר יותר מילד שלא נמצא כל הזמן עם אמא, אך מקבל אח"כ אמא מאושרת. את צריכה לברר עם עצמך אם חזרת לעבודה רק כדי שתוכלי לספק לילד שלך כל מה שירצה?! או שחזרת לעבודה כי גם לך טוב ונעים לצאת מהבית, לפגוש אנשים ולעשות את העבודה שאת אוהבת? זכרי, לספק לילד כל מה שהוא רוצה לא מסתכם ב"חומריות" ובקניות. דבר שני: ילדים הם אלופים בלזהות את ייסורי המצפון שלנו. ככל שהילד יגדל, הוא ילמד לנצל את ייסורי המצפון שלך כדי להשיג כמה שיותר. אני לא מסכימה עם הגישה של "לפצות" את הילד על כל היום ולכן נראה לי שאת צריכה לעשות שינוי בגישה. לגבי כסא האוכל, יש היום כסאות מאד נחמדים (במחיר של כ-400 ש"ח שיש בהם אפשרות הטיה של גב הכסא לשניים שלושה מצבים ישיבה/ חצי שכיבה. אם אני לא טועה יש כזה לד"ר בייבי ול"איזי בייבי" או "בייבי סייף".

 

[אור19 האחת]

בכסא אוכל ,,,רק לאחר שהילד ממש יציב בישיבה !

 

[ממתינה לפיצי]

עם הילד נולד מצפון חדש וענקי ../images/Emo13.gif

בחיי. עם הילד נולדים רגשות עוצמתיים שלא חווינו. הלוואי וכולנו היינו יכולות (מי שרוצה כמובן) להשאר כל הזמן עם הילדים בבית. אבל המציאות היא אחרת. אין מה לעשות צריך לעבוד.... אם סופ"שים ובשעות שיש לך איתו את מעניקה לו את כולך - אז כיף לו. ילד שאמא שלו משקיעה בעצמה ובמשפחתה = ילד מאושר. חמושה בשישה היא אמא מנוסה ונתנה אחלה תשובה

לגבי כסא האוכל - ברגע שהילד יושב אפשר להושיב

ויש כסאות לא יקרים מפלסטיק שהם נפלאים.... עד שישב בכסא האוכל (8-9 חודשים נדמה לי) אכל בטרמפולינה.