נקודה מגמתית
אני מבין את כל מה שאתם אומרים, ובהחלט מנקודת הראות שלכם יש בזה משהו. אבל פשוט, אין. אתם רואים דברים בצורה שטחית מבחוץ. אתם לא יודעים מה שקורה בפנים. "יאגא" - אני לא מדבר על "יאגא" בתור חברת הפקות. אני מדבר על אדי סומירן שבעיני ובעיני המון הוא בין המפיקים הטובים בארץ. שיש לו פרוייקטים מסאבלימינל עד לשרית חדד. ואנשים עומדים אצלו בתור להפקות. ללא ספק בהיפ-הופ, מומי לוי, אדי סומירן ואורי שוחט מעולים. זה לא מוריד מערכם של הMC'S עם הוותק. עם כל הכבוד הליריקיסט הכי פיקח בעיניי והכי מעולה שהזדהתי איתו הוא צ'ול. אין מה לעשות שיש כמה אנשים שהשפה שלו גבוהה מדיי.(תקשיבו לשיר שלו עם ג'ורג'-בא לי לבכות כשהוא מדבר על חורבן ביהמ"ק. כנ"ל מוקי ונימי שמשלבים יהדות והיסטוריה). וד"א, נימי ב"ת.ז": "אחד אני יודע(מתוך הגדה של פסח), ה'מה נהיה פה'(הלעחמאניה)" הוא נתן אחלה בית, וקשה מאד להבין רק אחרי כמה פעמים. כל הנקודה פה, היא שבשביל לעשות היפ-הופ טוב. לא חייבים לעשות רעש, לא חייבים להכנס לפורומים ולהתבלט, אלא צריכים להיות כשרוניים ומנוסים. חבר'ה - אתם יורקים בפרצוף למי שנתן לכם את המים. באמת...טיפה כבוד למי שעזר המון!!! אבל המון!!! להרים אלבומים כמו סאבלימינל, שב"קס, כלא 6 ועוד המון...ואילולא אנשים כמו צ'ולו,נימי וCOACHIN עד אין סוף...חבר'ה - הילדים שאתם מעריצים לא היו ברמה כזאת מקצועית. אילולא הפקות של מומי ואדי והמון עזרה - לא היו יוצאים דברים לאור. דבר גורר דבר! תחשבו על זה מעבר לעניין של אגו. מעניין של מחשבה. ביחס של מורה לתלמיד. וד"א זה הדבר הכי עצוב בהיפ-הופ בארץ. לא מעריכים אומנות באמת. ופשוט יורקים בפרצוף וממש יורקים למי שבאמת, אבל באמת - הביא את ההיפ-הופ לאיפה שהוא היום. תשאלו את הילדים שאתם כותבים עליהם ומעריצים אותם, ממי ההשראה האמיתית שלהם. וד"א אילולא אנשים כמו נימי, צ'ולו, מומי, אדי, פישי, SUPREME, ועוד המון שבאמת מקדמים את ההיפ-הופ, אם זה במסיבות, בקידום אומנים צעירים ועוד... לא הייתם זוכים לדעת שיש אומנים כאלה. ותחשבו איך הם מרגישים, שהם באמת קידמו את ההיפ-הופ! (תחשבו על זה...)
אני מבין את כל מה שאתם אומרים, ובהחלט מנקודת הראות שלכם יש בזה משהו. אבל פשוט, אין. אתם רואים דברים בצורה שטחית מבחוץ. אתם לא יודעים מה שקורה בפנים. "יאגא" - אני לא מדבר על "יאגא" בתור חברת הפקות. אני מדבר על אדי סומירן שבעיני ובעיני המון הוא בין המפיקים הטובים בארץ. שיש לו פרוייקטים מסאבלימינל עד לשרית חדד. ואנשים עומדים אצלו בתור להפקות. ללא ספק בהיפ-הופ, מומי לוי, אדי סומירן ואורי שוחט מעולים. זה לא מוריד מערכם של הMC'S עם הוותק. עם כל הכבוד הליריקיסט הכי פיקח בעיניי והכי מעולה שהזדהתי איתו הוא צ'ול. אין מה לעשות שיש כמה אנשים שהשפה שלו גבוהה מדיי.(תקשיבו לשיר שלו עם ג'ורג'-בא לי לבכות כשהוא מדבר על חורבן ביהמ"ק. כנ"ל מוקי ונימי שמשלבים יהדות והיסטוריה). וד"א, נימי ב"ת.ז": "אחד אני יודע(מתוך הגדה של פסח), ה'מה נהיה פה'(הלעחמאניה)" הוא נתן אחלה בית, וקשה מאד להבין רק אחרי כמה פעמים. כל הנקודה פה, היא שבשביל לעשות היפ-הופ טוב. לא חייבים לעשות רעש, לא חייבים להכנס לפורומים ולהתבלט, אלא צריכים להיות כשרוניים ומנוסים. חבר'ה - אתם יורקים בפרצוף למי שנתן לכם את המים. באמת...טיפה כבוד למי שעזר המון!!! אבל המון!!! להרים אלבומים כמו סאבלימינל, שב"קס, כלא 6 ועוד המון...ואילולא אנשים כמו צ'ולו,נימי וCOACHIN עד אין סוף...חבר'ה - הילדים שאתם מעריצים לא היו ברמה כזאת מקצועית. אילולא הפקות של מומי ואדי והמון עזרה - לא היו יוצאים דברים לאור. דבר גורר דבר! תחשבו על זה מעבר לעניין של אגו. מעניין של מחשבה. ביחס של מורה לתלמיד. וד"א זה הדבר הכי עצוב בהיפ-הופ בארץ. לא מעריכים אומנות באמת. ופשוט יורקים בפרצוף וממש יורקים למי שבאמת, אבל באמת - הביא את ההיפ-הופ לאיפה שהוא היום. תשאלו את הילדים שאתם כותבים עליהם ומעריצים אותם, ממי ההשראה האמיתית שלהם. וד"א אילולא אנשים כמו נימי, צ'ולו, מומי, אדי, פישי, SUPREME, ועוד המון שבאמת מקדמים את ההיפ-הופ, אם זה במסיבות, בקידום אומנים צעירים ועוד... לא הייתם זוכים לדעת שיש אומנים כאלה. ותחשבו איך הם מרגישים, שהם באמת קידמו את ההיפ-הופ! (תחשבו על זה...)