נקודה למחשבה

[אובספסיכית]

נקודה למחשבה

איך זה שיש המוני המוני אנשים, שעולים על מדרכות עם רגל שמאל ושום דבר רע לא קורה להם? איך זה שיש המוני המוני אנשים, שלא שוטפים ידיים שעות ע"ג שעות ובכ"ז ידיהם נקיות מספיק ע"פ שיקול דעתם הבריא? מפליא, אה? איך זה שיש המוני המוני אנשים, שלא קורה להם כלום, כשהם לא בודקים שוב ושוב אם שכחו או לא שכחו את התנור בבית דלוק? ואיך זה שאותם אנשים חופשיים לגמרי מכל הריטואלים המעצבנים האלו שלכאורה באים כדי להסיר חרדה מליבנו ובעצם רק מעצימים אותה עוד יותר? סוג של "נסיגה" (משטחי חיינו אולי), מעין "רוח גבית לחרדה".. איך אותם אנשים, אשר לא סובלים כמוכם וכמוני מOCD, ממשיכים לחיות בלי להגיד חמסה וכו' על כל מילה שנייה שלהם? בלי לדפוק על השולחן מאות פעמים ולהרוס את פרקי האצבעות? זה הרי לא מסתדר לי, שהם בסדר גם בלי כל זה, לעומתנו.. שהם שורדים גם בלי מאות ואלפי הטקסים האלו, שלכאורה, עוזרים לנו לשרוד. אז אולי הם לא באמת עוזרים לנו לשרוד? ואם כך, אולי לא באמת אנחנו מחוייבים לבצע אותם? סתם נקודה למחשבה.

 

[אנבל5]

היי אובספסיכית

נהניתי לקרוא את דברייך. בקשר לכך, אולי הדברים המעצבנים האלה באים להגן עלינו מפני דברים מעצבנים אחרים שהיו יכולים להיות לנו, והם לא נדבקו אלינו. הרי יש בעולמנו עוד הרבה מגפות וחוליים, ולכל אחד יש את שלו... לא כן? אולי אפשר טיפונת להתעודד מכך?

 

[אובספסיכית]

ענבל,

התפיסה האוטומטית של סובל מOCD לגבי הטקסים האלו שלו היא שאם הוא יעשה את הטקסים, הכל יהיה בסדר לעומת אם אם הוא לא יעשה אותם ואז כל הקללות שבעולם ירדפוהו.. אני באה להראות שהתפיסה הזו שגויה מיסודה שהרי יש מלא אנשים, כמוך וכמוני, בריאים, שלא עושים את הטקסים האלו ושום דבר רע במיוחד לא קורה להם בטח לא כתוצאה מחוסר ההתעסקות שלהם בטקסים.. משמע> אין שום משמעות לטקסים, שום דבר רע לא יקרה אם לא נעשה את הטקסים האלו ורק טוב יצמח מזה, כי אנחנו בעצם מחזירים לעצמנו את החופש לבחור ואת קלות הדעת לגבי הפרטים הקטנים והלא חשובים שעכשיו נראים לנו כמו סוף העולם ואשתו..

 

[אנבל5]

אובסי, אני מסכימה אתך לגמרי, אלא

שרציתי רק להוסיף, שאם מסתכלים על כך מלמעלה, אלוהים או מישהו אחר קרוב לו.. אז אולי יש איזה סדר שם, כאשר מחלקים את ה"מתנות" ומישהו סובל נורא מאוסידי ומישהו אחר סובל נורא ממשהו אחר. כלומר, לכל אחד יש את החבילה שלו והכאב הפרטי שלו, ואין מיליארדים מאושרים, כמו שמישהו טען כאן. אבל ודאי שאני מסכימה אתך שהטקסים וכו' הם המצאה שלנו, ווהם משרתים אותנו, אך אין להם כטקסים משמעות. איני יודעת אם הפעם הסברתי עצמי טוב יותר? אשמח לשמוע.

 

[אובספסיכית]

כן, ועוד איך ../images/Emo9.gif

לא התכוונתי לכך שמי שאינו סובל מOCD הוא בהכרח מאושר התכוונתי להעיר את תשומת לבנו, ה"חולים", לעובדה שיש גם אנשים שלא מבצעים טקסים ושאינם אובססיביים לניקיום וכו' ובכ"ז לא קורה להם שום רע, לא כתוצאה מחוסר הטקסים שלהם, בכ"א.. אני, בכ"א, לא מקנאה באף אדם ולא הייתי מתחלפת עם אף אדם אני מסכימה איתך במאת האחוזית שכל אחד סוחב את השק שלו כתבתי את הדברים בתקווה להשיל קצת ממשקל השק המעיק הזה

 

[אנבל5]

היי אובסי ובוקר טוב

שמחתי לקרוא את דברייך אלו. ולפעמים צריך להסתכל קצת מלמעלה, כדי לראות גם את האור. ובקשר לטקסים, אני כמובן מסכימה אתך.

 

[anabell1]

אהבתי את מה שכתבת

שאני קוראת דברים כאלה זה מחזק אצלי את הצורך להילחם בטקסים ולא לעשות אותם

 

[אובספסיכית]

אני שמחה, תודה

ובהצלחה

 

[UZEPE]

רטואלים מיותרים בהחלט..

ריטואל ואוסידי הוא כמו נזלת והצטננות, כאב בטן והרעלת קיבה, לחץ דם נמוך ואנמייה קשה, חום גבוה ושפעת. הוא תופעת המתלוות למחלה ותו לא. אין לו שום משמעות בפני עצמו והוא בהחלט מטרד מיותר. ברגע זה בדיוק חיים ברחבי הגלובוס מליארדי אנשים באושר. אין להם לא נזלת,לא כאב בטן ,לא לחץ דם נמוך , לא חום גבוה ... ולא ריטואל אדיוטי שמשגע את חייהם.

 

[אובספסיכית]

אכן

אבל לא תמיד זה ברור, שלריטואל הזה אין משמעות.. כי הרי יצרנו מראש את הריטואל הזה במחשבה שזה מציל אותנו איכשהו, מאיזה מוות לא ברור או קללה כלשהי.. ומכאן בא החשש להפסיק את הריטואל הזה..

 

[UZEPE]

ה"ספק" - תמצית המחלה.

את כותבת "לא תמיד ברור שלריטואל הזה אין משמעות"(כלומר יש צל של ספק לגבי משמעותו) אני מניח שדי ברור לך כי ה - 'ספק' הזה (האם יש משמעות לריאואל או לא, האם הוא מציל אותנו או לא) הוא הוא המחלה בהתגלמותה, ה 'ספק' הזה הוא הוא שורש הריטואל. לאנשים בריאים אין ספקות בנדון. ברור להם ל ח ל ו ט י ן שמדובר בשטות. נ.ב: תרשי לי לומר לך משהו לגבי שמך (אבספסיכית):אני משוכנע שהמחלה תופסת חלק מסויים מחייך אבל ברור לי שהיא לא כ ל חייך, האין זה מוגזם להפוך אותה לניק שלך (את נותנת לה יותר מדיי כבוד לא?

)

 

[אובספסיכית]

../images/Emo9.gif

מה שנכון נכון אבל זה גם משהו, להיות בספק לגבי מה שעד עכשיו הייתי בטוחה שהוא ריאלי.. ולגבי הכינוי שלי, זה חסר משמעות, זה כינוי שאבא שלי הדביק לי בחיוך כשניסה לבטא אובססיבית ופסיכית בו בזמן

ואם לחשוב על זה, זה דווקא רב חיי

אבל אני בתקווה שזה ישתנה בקרוב

בעזרת השם.

 

[אנטיתזה גלגל]

בעיניי מוצא חן הכינוי.הוא הומוריסטי

 

[אנטיתזה גלגל]

ובקשר לענייננו..אכן די לריטואלים !

 

[אובספסיכית]

../images/Emo39.gif

 

[shir135]

וואי אני ממש שמחה שקראתי את ההודעה

יש לי O.C.D כבר שנים אבל בתקופה האחרונה התגבר או אולי אפילו זה דבר חדש שצצות מחשבות שגורמות לי להרגיש נורא ואני שונאת את זה שחשבתי את זה ואז זה פשוט לא עוזב אותי ואז מאוד מתחבר לי מה שכתבת: "איך אותם אנשים, אשר לא סובלים כמוכם וכמוני מOCD, ממשיכים לחיות בלי להגיד חמסה וכו' על כל מילה שנייה שלהם? בלי לדפוק על השולחן מאות פעמים ולהרוס את פרקי האצבעות?" זה גם המצב שלי. והאמת שאני מרגישה שאני מתחרפנת סופית. אני החלטתי לחזור לטיפול (הפסקתי את הטיפול לפני הרבה זמן בטימטום רב). אם כבר אז רציתי לדעת אם יש סיכוי לטיפול בלי כדורים, רק פסיכולוגי התנהגותי?

 

[אובספסיכית]

../images/Emo9.gif כל הכבוד על ההחלטה

וכן, יש סיכוי לטיפול בלי כדורים וטיפול התנהגותי משולב עם קוגנטיבי עשוי להיות מוצלח ביותר בהצלחה

 

[אמא11]

היי אובסי ../images/Emo13.gif

אני חושבת שהנקודה הקטנה הזו היא בעצם כל הבסיס לטיפול קוגניטיבי. לא סתם נקודה אלא נקודה מאד גדולה. תמי

 

[אובספסיכית]

הנה, אני פועלת ע"פ התובנה הזו

זה אשכרה מצליח

ברוך השם