בחורה בהפרעה
New member
נפרדת ממך.
עדיין קשה לי לראות אותך. אפילו שהמישהו שלי מקסים ואוהב, אפילו שאכפת לי ממנו וכיף לי איתו. הוא לא אתה. כשאתה מגיע הלב נמס, הבטן מתהפכת, כשאתה מגיע, גם אם זה לשנייה אחת בלבד, אני מאושרת. איתו אני רק כמעט מאושרת.. קרוב, אבל לא באמת. אתה שומר אותי בעבר, כאילו חיה ונושמת כל יום את מה שהיה בינינו, מעין סיפור שלא נגמר. וכבר אין לי כוח. רוצה לאהוב את הבחור שלי עם כל הלב, רוצה לשכב לצידו ולהיות מאושרת, איתו. בכל פעם שהוא נוגע בי אני מדמיינת אותך, מתפללת הכי חזק שאפשר שאפתח את העיניים ואתה תהיה שם, נוגע בי, מלטף אותי, אוהב אותי. הוא הבחור הראשון מאז שהייתי איתך שגרם לי קצת להתרחק ממה שהיה לנו, להבין שיכול להיות משהו אחר, שיכול להיות טוב גם אם אנחנו לא ביחד. וטוב לי איתו, באמת שטוב לי, הוא טוב לי. ההפך הגמור שלי, מחזיר אותי לאדמה בכל פעם שאני מרחפת לי, מציב לי מראת מציאות בכל פעם שאני מרשה לעצמי לחלום קצת יותר מידי. הוא הקרקע שלי. לטוב ולרע. שבוע שעבר אמרתי לך שאני מתכוונת לגמור את מה שיש ביני לבינו, כי זה פשוט לא מתקרב למה שהיה בינינו.. ועשיתי את זה. אבל הוא לא וויתר. נתן לי כמה ימים של שקט, של מחשבות ביני לבין עצמי וחזר. אני שמחה שהוא חזר. הוא עוזר לי להתמודד עם החיים. הוא עוזר לי להתמודד איתך. בלי לדעת הוא גם עוזר לי להבין שאתה היחיד שלי.. כי אין אף אחד אחר שגורם לי להרגיש ככה, כמו שאתה גורם לי. אמרת לי שאני רעה אליו, ואתה צודק. להגיד לך שאני אוהבת אותך כשאני איתו, מבחינתי זו הבגידה הכי גרועה שיכולה להיות. אבל כבר שבוע שעבר שלחתי לך מייל, כתבתי לך כמה אני אוהבת אותך, וכמה אתה הדבר שהכי חשוב לי בחיים, כתבתי לך שאתה הנצח בשבילי, ושגם אם בעוד 70 שנה אני אהיה נשואה עם ילדים, נכדים ונינים.. אתה עדיין תהיה אהבת חיי. אתה עדיין תישאר בליבי, ומה שהיה בינינו ישאר איתי לנצח. מה שעוד כתבתי לך, זה שאני משאירה אותך מאחור. כתבתי לך הרבה דברים.. מצחיק שבסופו של דבר הגורל התערב וקיבלת את הכל בג'יבריש. הרגשתי הקלה כשביקשת שאשלח שוב.. אמרתי לך שכנראה אתה לא אמור לקרוא את המילים האלה, את הרגשות שלי, כנראה שמה שסגרנו אמור להישאר סגור. עם כל האהבה האינסופית שיש לי אליך, אני לא מצליחה להתקדם בחיים. חייבת להשתחרר מהאחיזה שלך, של העבר שלנו. רוצה למצוא לי מישהו שישלים אותי בדיוק כמוך, רוצה למצוא לי מישהו שהוא אתה אבל לא ממש. אתה ואני יצרנו יחד סיפור אהבה מהאגדות, בנינו משהו שאף אחד לא יוכל להרוס. חוץ מאיתנו אני מניחה. כמה שהכל היה מושלם, החיים הרחיקו אותנו אחד מהשני. הלב כואב לי בכל פעם שנזכרת בך. אוהבת אותך מהרגע הראשון שנפגשנו ואני אוהב אותך עד נשימתי האחרונה. סלח לי שוויתרתי.
עדיין קשה לי לראות אותך. אפילו שהמישהו שלי מקסים ואוהב, אפילו שאכפת לי ממנו וכיף לי איתו. הוא לא אתה. כשאתה מגיע הלב נמס, הבטן מתהפכת, כשאתה מגיע, גם אם זה לשנייה אחת בלבד, אני מאושרת. איתו אני רק כמעט מאושרת.. קרוב, אבל לא באמת. אתה שומר אותי בעבר, כאילו חיה ונושמת כל יום את מה שהיה בינינו, מעין סיפור שלא נגמר. וכבר אין לי כוח. רוצה לאהוב את הבחור שלי עם כל הלב, רוצה לשכב לצידו ולהיות מאושרת, איתו. בכל פעם שהוא נוגע בי אני מדמיינת אותך, מתפללת הכי חזק שאפשר שאפתח את העיניים ואתה תהיה שם, נוגע בי, מלטף אותי, אוהב אותי. הוא הבחור הראשון מאז שהייתי איתך שגרם לי קצת להתרחק ממה שהיה לנו, להבין שיכול להיות משהו אחר, שיכול להיות טוב גם אם אנחנו לא ביחד. וטוב לי איתו, באמת שטוב לי, הוא טוב לי. ההפך הגמור שלי, מחזיר אותי לאדמה בכל פעם שאני מרחפת לי, מציב לי מראת מציאות בכל פעם שאני מרשה לעצמי לחלום קצת יותר מידי. הוא הקרקע שלי. לטוב ולרע. שבוע שעבר אמרתי לך שאני מתכוונת לגמור את מה שיש ביני לבינו, כי זה פשוט לא מתקרב למה שהיה בינינו.. ועשיתי את זה. אבל הוא לא וויתר. נתן לי כמה ימים של שקט, של מחשבות ביני לבין עצמי וחזר. אני שמחה שהוא חזר. הוא עוזר לי להתמודד עם החיים. הוא עוזר לי להתמודד איתך. בלי לדעת הוא גם עוזר לי להבין שאתה היחיד שלי.. כי אין אף אחד אחר שגורם לי להרגיש ככה, כמו שאתה גורם לי. אמרת לי שאני רעה אליו, ואתה צודק. להגיד לך שאני אוהבת אותך כשאני איתו, מבחינתי זו הבגידה הכי גרועה שיכולה להיות. אבל כבר שבוע שעבר שלחתי לך מייל, כתבתי לך כמה אני אוהבת אותך, וכמה אתה הדבר שהכי חשוב לי בחיים, כתבתי לך שאתה הנצח בשבילי, ושגם אם בעוד 70 שנה אני אהיה נשואה עם ילדים, נכדים ונינים.. אתה עדיין תהיה אהבת חיי. אתה עדיין תישאר בליבי, ומה שהיה בינינו ישאר איתי לנצח. מה שעוד כתבתי לך, זה שאני משאירה אותך מאחור. כתבתי לך הרבה דברים.. מצחיק שבסופו של דבר הגורל התערב וקיבלת את הכל בג'יבריש. הרגשתי הקלה כשביקשת שאשלח שוב.. אמרתי לך שכנראה אתה לא אמור לקרוא את המילים האלה, את הרגשות שלי, כנראה שמה שסגרנו אמור להישאר סגור. עם כל האהבה האינסופית שיש לי אליך, אני לא מצליחה להתקדם בחיים. חייבת להשתחרר מהאחיזה שלך, של העבר שלנו. רוצה למצוא לי מישהו שישלים אותי בדיוק כמוך, רוצה למצוא לי מישהו שהוא אתה אבל לא ממש. אתה ואני יצרנו יחד סיפור אהבה מהאגדות, בנינו משהו שאף אחד לא יוכל להרוס. חוץ מאיתנו אני מניחה. כמה שהכל היה מושלם, החיים הרחיקו אותנו אחד מהשני. הלב כואב לי בכל פעם שנזכרת בך. אוהבת אותך מהרגע הראשון שנפגשנו ואני אוהב אותך עד נשימתי האחרונה. סלח לי שוויתרתי.