נער בן 16 שטרח להבין קצת יותר את אשר עובר על נהגי התח"צ.
נער בן 16 שטרח להבין קצת יותר את אשר עובר על נהגי התח"צ.
שמו של הנער הינו אסף שמיר והוא נשמע עם אמביציה לגרום לשינוי (תגובות שלו מופיעות בפוסט).
את הפניה הזו הוא רשם בדף הפייסבוק של תוכנית הרדיו "יהיה בסדר", בגלי צה"ל.
https://www.facebook.com/beseder.glz/posts/802169826493921?fref=nf
תוכן הפוסט:
פניה שקיבלנו מאסף, תלמיד כיתה י"א אכפתי בן 16:
אני משתמש מדי יום בתחבורה ציבורית (גם בין עירונית וגם עירונית), בדרך אל ומבית הספר. כבר כמה שנים אני תוהה: למה הנהגים תמיד נראים כ"כ לחוצים, כ"כ ממהרים, מאיצים בנוסעים לרדת ולעלות ללא התחשבות בגיל הנוסעים? הרבה פעמים הייתי יושב ליד הנהגים שואל אותם שאלות ומקבל תשובות. אלו הנקודות העיקריות:
1) החברה הציבורית לא דואגת לנהגים לאוכל - משמרת שאורכה 12 שעות לא מאפשרת לנהג לדאוג לעצמו לאוכל מהבית עבור כ"כ הרבה הזמן. על החברה לדאוג לנהגיה, אולם בפועל הם מקבלים 6 שקלים עבור אוכל במשמרת ונאלצים לספוג את ההוצאה של האוכל מכיסם הפרטי או להביא אוכל מהבית עבור 12 שעות, בכל יום! אורך המשמרת משפיע על סוג המזון שהם יכולים להביא ומקשה עליהם בתזונה.
2) זמן מוגדר לקו - לכל קו אוטובוס מוגדרת מסגרת זמן מסוימת, זה דבר לגיטימי. אבל מה שקורה בחברות התחבורה הציבורית זהו לגלוג ציני על הנהגים שעובדים עבור החברה. נהגים מקבלים זמן קצר מאוד, ולכן הם דוהרים על הכביש ומסתכנים בקבלת קנסות (מכיסם הפרטי), מסכנים את הנוסעים ותמיד מאיצים בנוסעים זקנים, נכים וילדים קטנים לעלות/לרדת לאוטובוס מהר מאוד ומשרים אווירה שלילית. מה קורה לנהג שלא עומד בזמן המוגדר לקו? הוא לא נהנה מהפסקה (גם בזה עוד ניגע בהמשך) ובנוסף הוא מקבל קנס.
3) הפסקות - כל ההפסקות המגיעות לנהגים מושתות על היכולת שלהם לסיים את הקו במסגרת הזמן, לרוב זה לא קורה והם פשוט ממשיכים לקו הבא בלי הפסקה. אין פלא שהם מותשים, עייפים וזה עלול לסכן אנשים רבים (לא רק דווקא מהאוטובוס אלא אנשים על הכביש). נהג צריך לאכול כמו בן אדם, לנוח כמו בן אדם, לשתות כמו בן אדם, לא לאכול באוטובוס כמו איזה כלב שאין לו מקום מסודר לאכול, לעיתים אין להם זמן לעשות את הצרכים שלהם.
4) כלי הרכב - לא פעם ולא פעמיים נתקעו אוטובוסים במהלך הנסיעה, מעבר לזעמם של הנוסעים הנהגים פשוט מתוסכלים ולא יודעים מה לעשות. "הרכבים ישנים" אחד מהם אמר לי, "החברה לא רוצה להחליף אותם, כיוון שהם מחכים לחוזה ממשרד התחבורה - בינתיים הנוסעים והנהגים סובלים מהאוטובוסים הישנים והלא תקינים".
פניתי לשר התחבורה מר ישראל כץ דרך דף הפייסבוק שלו, פנייה שלא נענתה ע"י כבוד השר ואפילו לא קיבלה במה בדף הפייסבוק של מי שאמור לדאוג לזכויות של הנהגים. הבעיה כפי שאני רואה אותה מאוד פשוטה, לחברות (מטרופולין , מטרודן) יש כח עצום: אלו החברות החזקות באיזור, המסיעות הבלעדיות ללא תחרות ולכן מה שקורה שם הוא בזיון. כמובן שאין עם מי לדבר. לאחר ששאלתי את הנהגים מדוע הם לא מתלוננים קיבלתי תשובות כמו: "לא מתייחסים אלינו מילא" , "אין לנו ועד שידאג לדברים האלה, זה משרד התחבורה צריך אבל הוא מפחד מהכוח של החברה", "מי שידבר ילך הביתה"- בקיצור שוררת שם אווירה של פחד, הנהגים מפחדים לדבר, כי הראשון שידבר, דינו בבית. בתור אחד ששומע את התכנית שלכם די הרבה (באוטובוס בחזור), אני חושב שאולי אתם תעשו את מה שהגורמים הרלוונטיים לא עושים.
נער בן 16 שטרח להבין קצת יותר את אשר עובר על נהגי התח"צ.
שמו של הנער הינו אסף שמיר והוא נשמע עם אמביציה לגרום לשינוי (תגובות שלו מופיעות בפוסט).
את הפניה הזו הוא רשם בדף הפייסבוק של תוכנית הרדיו "יהיה בסדר", בגלי צה"ל.
https://www.facebook.com/beseder.glz/posts/802169826493921?fref=nf
תוכן הפוסט:
פניה שקיבלנו מאסף, תלמיד כיתה י"א אכפתי בן 16:
אני משתמש מדי יום בתחבורה ציבורית (גם בין עירונית וגם עירונית), בדרך אל ומבית הספר. כבר כמה שנים אני תוהה: למה הנהגים תמיד נראים כ"כ לחוצים, כ"כ ממהרים, מאיצים בנוסעים לרדת ולעלות ללא התחשבות בגיל הנוסעים? הרבה פעמים הייתי יושב ליד הנהגים שואל אותם שאלות ומקבל תשובות. אלו הנקודות העיקריות:
1) החברה הציבורית לא דואגת לנהגים לאוכל - משמרת שאורכה 12 שעות לא מאפשרת לנהג לדאוג לעצמו לאוכל מהבית עבור כ"כ הרבה הזמן. על החברה לדאוג לנהגיה, אולם בפועל הם מקבלים 6 שקלים עבור אוכל במשמרת ונאלצים לספוג את ההוצאה של האוכל מכיסם הפרטי או להביא אוכל מהבית עבור 12 שעות, בכל יום! אורך המשמרת משפיע על סוג המזון שהם יכולים להביא ומקשה עליהם בתזונה.
2) זמן מוגדר לקו - לכל קו אוטובוס מוגדרת מסגרת זמן מסוימת, זה דבר לגיטימי. אבל מה שקורה בחברות התחבורה הציבורית זהו לגלוג ציני על הנהגים שעובדים עבור החברה. נהגים מקבלים זמן קצר מאוד, ולכן הם דוהרים על הכביש ומסתכנים בקבלת קנסות (מכיסם הפרטי), מסכנים את הנוסעים ותמיד מאיצים בנוסעים זקנים, נכים וילדים קטנים לעלות/לרדת לאוטובוס מהר מאוד ומשרים אווירה שלילית. מה קורה לנהג שלא עומד בזמן המוגדר לקו? הוא לא נהנה מהפסקה (גם בזה עוד ניגע בהמשך) ובנוסף הוא מקבל קנס.
3) הפסקות - כל ההפסקות המגיעות לנהגים מושתות על היכולת שלהם לסיים את הקו במסגרת הזמן, לרוב זה לא קורה והם פשוט ממשיכים לקו הבא בלי הפסקה. אין פלא שהם מותשים, עייפים וזה עלול לסכן אנשים רבים (לא רק דווקא מהאוטובוס אלא אנשים על הכביש). נהג צריך לאכול כמו בן אדם, לנוח כמו בן אדם, לשתות כמו בן אדם, לא לאכול באוטובוס כמו איזה כלב שאין לו מקום מסודר לאכול, לעיתים אין להם זמן לעשות את הצרכים שלהם.
4) כלי הרכב - לא פעם ולא פעמיים נתקעו אוטובוסים במהלך הנסיעה, מעבר לזעמם של הנוסעים הנהגים פשוט מתוסכלים ולא יודעים מה לעשות. "הרכבים ישנים" אחד מהם אמר לי, "החברה לא רוצה להחליף אותם, כיוון שהם מחכים לחוזה ממשרד התחבורה - בינתיים הנוסעים והנהגים סובלים מהאוטובוסים הישנים והלא תקינים".
פניתי לשר התחבורה מר ישראל כץ דרך דף הפייסבוק שלו, פנייה שלא נענתה ע"י כבוד השר ואפילו לא קיבלה במה בדף הפייסבוק של מי שאמור לדאוג לזכויות של הנהגים. הבעיה כפי שאני רואה אותה מאוד פשוטה, לחברות (מטרופולין , מטרודן) יש כח עצום: אלו החברות החזקות באיזור, המסיעות הבלעדיות ללא תחרות ולכן מה שקורה שם הוא בזיון. כמובן שאין עם מי לדבר. לאחר ששאלתי את הנהגים מדוע הם לא מתלוננים קיבלתי תשובות כמו: "לא מתייחסים אלינו מילא" , "אין לנו ועד שידאג לדברים האלה, זה משרד התחבורה צריך אבל הוא מפחד מהכוח של החברה", "מי שידבר ילך הביתה"- בקיצור שוררת שם אווירה של פחד, הנהגים מפחדים לדבר, כי הראשון שידבר, דינו בבית. בתור אחד ששומע את התכנית שלכם די הרבה (באוטובוס בחזור), אני חושב שאולי אתם תעשו את מה שהגורמים הרלוונטיים לא עושים.