נצל"ש.../images/Emo72.gif../images/Emo177.gif
לא מצפה מכם לכלום. באמת שאתם לא צריכים ולא חייבים להגיב. סתם לפרוק קצת רגשות. לא הזיק לאף אחד. ------ הכל נהרס. כל ההרגשה הטובה הזאת שבניתי במשך כמה ימים. כל התסביכים האלה חוזרים אליי. שוב לחיים אין משמעות, ושוב הזכרונות הכואבים מציפים אותי. ושוב אני מפחדת להסתכל במראה. שוב אני שונאת אנשים. אני רוצה להתמוטט ולבכות. פשוט לברוח, או לישון. למרות שהמרחב כל כך פתוח, אני מרגישה כלואה, כאילו אני לא יכולה לזוז. ושוב אני לבד. תמיד תמיד לבד. לאף אחד מהם לא אכפת באמת. והכי גרוע שגם לי לא אכפת. שום דבר כבר לא משנה לי. כאילו העולם נצבע באפור. ובאמת שניסיתי, ניסיתי לצאת, לעשות דברים שאני אוהבת, להיפגש עם אנשים, לחייך, לרוץ, לצחוק. אבל הכל כל כך מזוייף. חמש צלקות חדשות. החתול, כמובן.