נמצאה הסיבה (ARFID), למה אינפנטילים אוהבים אוכל מתועש וג'אנק כמו מקדונלד'ס

[רוב הזמן נח]

זה החינוך של ההורים שלימד את הילד לאכול ככה.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

שתי סטירות והילד אוכל הכל

אסור כבר ולא מומלץ.

 

[ai27]

ילדים שסובלים מארפיד יאכלו בעיקר אוכל מתועש, ויש לכך סיבה. המזון המתועש מוכר וצפוי.

יש לי ילדה שסובלת מזה. זאת עם iq 140

לפעמים היא מתעקשת על מזון מתועש, ותמיד זה נתקל בסירוב: דווקא בגלל המגבלות אין סיכוי שהיא תקבל לחם לבן במקום מלא למשל.
או שבכריך לבית ספר לא תהיה גבינה

כדי למנוע חוסר בברזל מבשלים את הפירה שלה בפוייקה ברזל,
אבל אם נוסיף תבלינים היא פשוט תישאר רעבה

בדיוק בשבת גילינו שהפוביה שלה מסלק מתחילה להתרכך.
צריך הרבה אהבה וסבלנות

 

[רוב הזמן נח]

יש לי ילדה שסובלת מזה. זאת עם iq 140

לפעמים היא מתעקשת על מזון מתועש, ותמיד זה נתקל בסירוב: דווקא בגלל המגבלות אין סיכוי שהיא תקבל לחם לבן במקום מלא למשל.
או שבכריך לבית ספר לא תהיה גבינה

כדי למנוע חוסר בברזל מבשלים את הפירה שלה בפוייקה ברזל,
אבל אם נוסיף תבלינים היא פשוט תישאר רעבה

בדיוק בשבת גילינו שהפוביה שלה מסלק מתחילה להתרכך.
צריך הרבה אהבה וסבלנות

איך זה אפשרי? הרי יותר IQ זה אומר יותר הבנה. היא לא יכולה להבין וללמוד קצת על תזונה ובריאות ולשנות בהתאם לזה את האכילה שלה?

 

[ai27]

איך זה אפשרי? הרי יותר IQ זה אומר יותר הבנה. היא לא יכולה להבין וללמוד קצת על תזונה ובריאות ולשנות בהתאם לזה את האכילה שלה?

אתה מתבלבל בין הבנה [תהליך חשיבתי, אונה פרונטלית] לעניינים רגשיים [אמיגדלה]
אתה יכול להבין למשל - שחוויה קיצונית שעברת בצבא לא יכולה לפגוע בך היום, ולכן להבין שאפשר לוותר על הפוסט-טראומה כל פעם שיש רעשים חזקים,
וההבנה הזו - חסרת משמעות,
כי האותות שגורמים לאמיגדלה לשחרר הורמונים של פאניקה [או כל רגש אחר] - מקדימים את היכולת של האונה הפרונטלית לייצר הבנה ולגבש פיתרון לוגי


היא למדה על תזונה ובריאות, מבינה את העקרונות ומנסה לפעול לפיהן [לאכול מספיק חלבון, פירות/ירקות, ומוצרים עתירי סידן],
אבל מאכלים מסויימים מעוררים בה פחד עמוק, שהיא פשוט לא יכולה להתנער ממנו.
אם מנסים יותר מדי, היא תעדיף לברוח ולהישאר רעבה

אני מנסה לטפטף, בהדרגה

למשל היא אוהבת נקניק תה, אז אחרי שוידאתי הרבה פעמים שהיא ממש אוהבת [ואפילו הבאתי לה לארוחת צהריים בבית הספר]
ביקשתי ממנה לקרוא מה המרכיבים [סלק]
בהתחלה היא ממש זעמה עלי, סרבה לטעום נקניק תה במשך חודשיים
וכל פעם שהיא חשבה על זה, רצתה לטעום, נתקפה בפחד וכעסה עלי, ש"הרסתי לה"
עכשיו היא כבר חזרה לאכול,
ואפילו כשמזכירים לה, היא מתגברת על הפחד, כי זה ממש טעים לה.
זאת נקודת התחלה

ההורים שלי החדירו לה לפירה ביצים. ניסיתי כמה פעמים,עד שפעם אחת המלשינה הקטנה שלי סיפרה לה
היא זעמה עלי, סירבה לאכול והפסקתי [ראה בהמשך]
אבל אני צריך לברר - האם היא עדיין מחרימה את הפירה אצלם
או שגם שם - בהדרגה היא מצליחה להתמודד עם הפוביה

בגלל הסרבנות שלה לקחת ברזל בצורת טבליות או אפילו דובוני ג'לי עם ברזל,
התחלתי להכין את הפירה שלה בפוייקה מברזל.
זה הזניק את ערכי הברזל בדם [וגם רואים - היא כבר לא חיוורת וחלושה], וגם לא ממש מפריע לה

 

[hrpbiiapnrpeltework]

יש לי ילדה שסובלת מזה.

אתה לא יכול לקבוע את זה אלא אם כן היא עברה אבחון מתאים על-ידי איש מקצוע.

זאת עם iq 140

מעניין מה האיי-קיו האמיתי שלה. הטעות המותרת בפסיכולוגיה היא 5% אבל הטעות במבחני האינטליגנציה המודרניים היא עד 15%, אז האיי-קיו האמיתי שלה יכול להיות נמוך עד לכדי 119 או גבוה עד לכדי 161.

לפעמים היא מתעקשת על מזון מתועש, ותמיד זה נתקל בסירוב: דווקא בגלל המגבלות אין סיכוי שהיא תקבל לחם לבן במקום מלא למשל.
או שבכריך לבית ספר לא תהיה גבינה

תנסו להאכיל אותה במזון מתועש איכותי יחסית, לפחות בהשוואה למזונות מתועשים אחרים, כמו המזונות המתועשים שאני אוכל.

בדיוק בשבת גילינו שהפוביה שלה מסלק מתחילה להתרכך.
צריך הרבה אהבה וסבלנות

סלק? אני לא אוכל סלק, אבל אני שותה מיץ סלק.

אתה מתבלבל בין הבנה [תהליך חשיבתי, אונה פרונטלית] לעניינים רגשיים [אמיגדלה]
אתה יכול להבין למשל - שחוויה קיצונית שעברת בצבא לא יכולה לפגוע בך היום, ולכן להבין שאפשר לוותר על הפוסט-טראומה כל פעם שיש רעשים חזקים,
וההבנה הזו - חסרת משמעות,
כי האותות שגורמים לאמיגדלה לשחרר הורמונים של פאניקה [או כל רגש אחר] - מקדימים את היכולת של האונה הפרונטלית לייצר הבנה ולגבש פיתרון לוגי


היא למדה על תזונה ובריאות, מבינה את העקרונות ומנסה לפעול לפיהן [לאכול מספיק חלבון, פירות/ירקות, ומוצרים עתירי סידן],
אבל מאכלים מסויימים מעוררים בה פחד עמוק, שהיא פשוט לא יכולה להתנער ממנו.
אם מנסים יותר מדי, היא תעדיף לברוח ולהישאר רעבה

בוא לא נגזים. זה לא פחד. היא סתם מפונקת של אוכל, גם אם מדובר בפינוק קיצוני. בינינו? "הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה"? לא באמת יש דבר כזה.

אני מנסה לטפטף, בהדרגה

למשל היא אוהבת נקניק תה,

אני אוהב סרוולד של זוגלובק.

200 שקל לקילו.

הנקניק הכי יקר בסופר

אבל מה אני אעשה? זה מה שאני אוהב והרגילו אותי מהבית, כבר מאז גיל 3

 

[hrpbiiapnrpeltework]

זה החינוך של ההורים שלימד את הילד לאכול ככה.

אני יכול להבין את הקושי ואת הרתיעה מחלק מההפרעות הנפשיות.

זה קורה גם להכי טובים כולל מטפלים. אז מה המטפל עושה? אם באמת מאוד קשה לו, אז הוא מפנה למטפל אחר שיש לו פחות רגישות.

בספרו המבריק, היפיפה והמרגש, הפסיכיאטר דוקטור אילן רבינוביץ' מספר לנו שמה שקשה לו זה הורים שנטשו את הילדים שלהם, והוא מספר על מקרה של שני הורים שנטשו את הילד שלהם בבית חולים בגלל שהוא נולד עם פגמים מסוימים, והוא מספר שהוא מיד העביר אותם למישהו אחר, כי הוא לא היה יכול לעזור להם עם כל הרגישות שלו למה שהם עשו, כי הוא עצמו, נולדו לו שני ילדים אוטיסטים, והוא מעולם לא העז לנטוש אותם.

בשבילי אישית, בתור פסיכולוג קליני של מבוגרים לעתיד, מה שאני מניח שלי קשה, זה אכן, וכפי מה שאתם מדברים עליו, כל הנושא הזה של הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה.

אז עכשיו, מה הבעיה שלי עם ההפרעה הזאת ומה קשה לי איתה?

אז ככה: אני והמשפחה שלי מגיעים מהמעמד הסוציו-אקונומי הגבוה, ודווקא בגלל זה תמיד רציתי והיה לי חשוב להיות אדם מאוד מודע, כי תמיד היה לי חשוב שלא להיות עוד אחד מהעשירים המנותקים האלו שלא רואים מעבר לקצה האף של עצמם ושלא אכפת להם שום דבר ואף אחד כי בסופו של דבר, זה חשוב להיות בן-אדם טוב וכל זה, נכון?

אז...אתה יודע. אני קורא הרבה. אני רואה הרבה חדשות. אני קורא הרבה במאקו, עיתון "הארץ"...

אז למרות המעמד הגבוה, אני מודע לבעיות האמיתיות של העולם, וכמה העולם מכוער. לפחות ברמה הא-פריוריות, אתה יודע?

ואחד מהדברים שאני יודע עליהם ומודע אליהם זה כמה רעב יש בעולם, וזה עצוב שיש רעב, וזה כואב שיש רעב.

ואני מה? יושב בבית שלי ואוכל ארוחות בוקר ב-80 שקל כמו שרמוטה, ועוד אוכל של הגבוה.

הכול אפילו מכסף שלא עשיתי אותו בעצמי.

אז באיזשהו מקום ברור שגם יש תחושת אשמה אישית, כי למה אני יושב פה ואוכל טוב ויקר, בזמן שאחרים אין להם אפילו לא לחם ומים?

אז אם יש משהו שקשה לי איתו, ושבתור פסיכולוג קליני אני לא ארצה לטפל בו (ומכיוון שבתור פסיכולוג קליני של מבוגרים אני מניח שזאת באמת לא תהיה בעיה, כי למבוגרים יש את זה הרבה פחות), זה-זה.

כי בסופו של דבר, מה זה "הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה"?

בתור התחלה, זאת הפרעת אכילה איכשהו כמעט רק של המערב, כמעט רק של ילדים, וכמעט רק של המעמד הבינוני ומעלה מכך.

כל זה מעיד בבוטות, שזאת לא הפרעת אכילה אמיתית, אלא זאת הפרעת אכילה מומצאת ודמיונית לחלוטין, של מיליוני ילדים לבנים ומפונקים מהמערב, אמריקאים-אירופאיים, מהמעמד הבינוני לפחות, עם מקרר מפוצץ באוכל בזמן שבאפריקה, במזרח הרחוק, וגם לא רק בהן, יש אנשים שגוועים ברעב, ושאותם ילדים לא מוכנים לאכול כמעט שום דבר כי הם סתם מפונקים וכי "לא יאה להם" ו"לא נאה בעיניהם האוכל".

שעם כל הכבוד, ואני, כאדם מודע, רוצה להבהיר בקול רם וברור שאני מגנה את הדבר הזה, ולדעתי זה פינוק שאינו במקומו (ותאמין לי שאני מאמין גדול בלפנק את הילדים) וזאת עליבות נפש.

הייתי רוצה לראות ילד מהמעמד הנמוך עם הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה. זה מה שהייתי רוצה לראות.

הייתי רוצה לראות בגיר, מגיל 18 ומעלה, עם הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה. זה מה שהייתי רוצה לראות.

הייתי רוצה לראות ילד אפריקאי, עם הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה. זה מה שהייתי רוצה לראות.

האמת היא, שזאת פשוט לא הפרעת אכילה אמיתית. כמו כשבעשור הקודם גילו והחליטו, בהרבה מאוד צדק אם יותר לי לציין, שאין דבר כזה "אספרגר", אלא "אספרגר", זה בסה"כ אוטיזם בתפקוד גבוה. זאת פשוט לא הפרעת אכילה אמיתית. וכשזה מגיע ממני, שאני גדול בני-האדם בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה, תאמין לי שזה אומר הרבה מאוד.

לסיכום, ובשורה התחתונה, אני מסכים איתך שזה בסה"כ חינוך לקוי של ההורים.

זה בסדר גמור אם יש מאכלים שהילד לא אוהב, וזה בסדר גמור גם אם יש הרבה כאלו, אבל עד לרמה של "הפרעה" כביכול? שם זה כבר פשוט ההורים שפישלו.

ואם אני, העשיר, הפריבילג, נרתע מהדבר הזה, בסה"כ בגלל מודעות גבוהה, אני לא רוצה לדעת איך מרגישים אנשים כמו דיברגנט, שלפני שעלה לארץ באמצע החיים, הוא היה ילד שחור ועני בן 10 באתיופיה שפשוט גווע מרעב עד עלייתו ארצה.

רק היום המסכן התפוצץ עד השמיים מרוב כאב וקנאה והתפרץ במטח של קללות ובדיות כאשר נתקל במקרה בתמונה שהעליתי של הנעליים הזולות שלי ב-500 שקל כי ai27 פתח שרשור על המותג של הנעליים אז הראיתי לו את הנעליים שלי מהמותג הזה, ובתחתית התמונה הציצו במקרה נעלי הדולצ'ה וגבאנה הישנות שלי ב-3,000 שקל שאני כבר לא נועל כי מאז כבר עברתי לנעלי דולצ'ה וגבאנה חדשות ב-6,000 שקל.

טוב, נו, בטח שיתפוצץ. ילד אתיופי מטומטם שגדל בלי אוכל, התגורר בתוך בקתה קטנה עשויה זרדים וצמחים, אם לא תחת כיפת השמיים, גדל בעוני נורא, אם רצה לשתות מים היה צריך ללכת ברגל 3 קילומטר עד הבאר הקרובה לכפר שלו.

פתאום בא אני. ילד שמנת מפונק אירופאי-רוסי זין מניאק אשכנזי לבן פריבילגי אליטיסטי ובורגני מהאריסטוקרטיה שמגיע ממשפחה עם כסף שנמצאת כבר דורות באקדמיה; בלונדיני בהיר עיניים, נצר לשושלת ארוכה של אנשי החברה הגבוהה, גיבורי מלחמה, רופאים, אנשי עסקים מולטי-מיליונרים וספורטאים בינלאומיים זוכי פרסים שכתבו עליהם בעיתונים בכל העולם, שרק הנעליים שלו, הישנות שהוא כבר לא נועל, הן מותג-על והן עלו 3,000 שקל.

בטח שיתפוצץ. יקנא. ימציא סיפורים ובדיות עליי, על הדירה, ועוד כל מיני.

היה כואב לרמות את רמת הקנאה, השריפה וההתפוצצות.

כמה שליבי יצא אליו באותם רגעים

איך זה אפשרי? הרי יותר IQ זה אומר יותר הבנה. היא לא יכולה להבין וללמוד קצת על תזונה ובריאות ולשנות בהתאם לזה את האכילה שלה?

IQ אומר יותר אינטליגנציה (נמדדת לפחות). יותר אינטליגנציה אומרת כל מיני דברים, אבל לא בהכרח יותר הבנה, וזה גם תלוי במה. בכל מקרה, זה ממש לא פשטני כפי מה שאתה עושה את זה.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

בשבת גילינו שהפוביה שלה מסלק מתחילה להתרכך

פוביה איזה היסחפות.

סלק זה טעם מאוד ספציפי.

אני עד היום לא אוהב.

מן הסתם אוכל יותר למבוגרים.

כדי למנוע חוסר בברזל מבשלים את הפירה שלה בפוייקה ברזל,
אבל אם נוסיף תבלינים היא פשוט תישאר רעבה

אני לא אכלתי המון דברים שהייתי קטן.

שהייתי בן שנה - שנתיים - אכלתי הכל ובגיל 3 הפסקתי לאכול הרבה דברים,

בעיקר ירקות ופירות.

לדעתי על רקע של מאבק שליטה סמוי ביני להורים.

עם הזמן חזרתי לאכול הרוב רוב חוץ מירקות חיים(למעט פטרוזיליה וכוזברה שאני אוכל גם חי),

חצילים(כמות קטנטנה זה בסדר),סלק,עגבניות מבושלות(שעדיין מרגישים שזה עגבניה חמוצה ולא רסק),

שום ובצל אני משתדל להימנע כמה שיותר(שונא),

יש אסכולה אצל חלק מההודים שטוענת(לדעתי בצדק)

שאלה צמחי מרפא ולא מאכל.ועוד פה שם ירקות ופירות יותר נדירים כמו דלורית.

לגבי תבלינים לפירה(למה לא תפו"א עם קליפה? הכי כיף ובריא לאכול עם קליפה) זה די טבעי לדעתי

ולא מצביע על בעיה.

ההפך למבוגרים זה משעמם הפירה אז הם מוסיפים...

אני חושב שחוש הטעם של הילדים יותר מפותח אז כל טעם זה פיצוץ בשבילם עם התבלינים.

אגב אנקדוטה נחמדה לא אוהב סחוג אבל אוהב פלפל שאטה גרוס/טחון שמוסיפים.

יתכן שבגלל שהסחוג "חי".

אח שלי היה במצב דומה לשלי אבל חברה שלו דאז הצילה אותו ולימדה אותו(בגיל 20 בערך) לאכול אבוקדו בהתחלה

כי זה בעצם סוג של אגוז רטוב אז יותר קל מירקות,ואח"כ ירקות אחרים חיים שאני לא אוכל,עכשיו הוא אוכל הכל.

אם זה מעניין אותך איך היא עשתה את זה אני אשאל אותו.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

אין סיכוי שהיא תקבל לחם לבן במקום מלא למשל.
או שבכריך לבית ספר לא תהיה גבינה

אל תהיו רעים,ילד גם צריך פינוקים לא רק דברים רציניים.

אגב אם אוכלים מקמח מלא צריך להקפיד על מספיק לימון לפרק

החומצה הפיטית.

הכול על חומצה אוקסלית וחומצה פיטית - יפעת שר טוב

מאמר בנושא חומצה פיטית וחומצה אוקסלית, היתרונות התזונתיים של השריה והנבטה

yifat-sartov.co.il

אתה חושב שהלחם המלא יותר בריא - אבל אם לא מנטרלים את החומצה הפיטית הוא מזיק יותר!!!

 

[hrpbiiapnrpeltework]

פוביה איזה היסחפות.

סלק זה טעם מאוד ספציפי.

אני עד היום לא אוהב.

מן הסתם אוכל יותר למבוגרים.

גם אני לא אוכל סלק. מה שכן, אני שותה את זה כמיץ.

אני לא אכלתי המון דברים שהייתי קטן.

שהייתי בן שנה - שנתיים - אכלתי הכל ובגיל 3 הפסקתי לאכול הרבה דברים,

בעיקר ירקות ופירות.

לדעתי על רקע של מאבק שליטה סמוי ביני להורים.

והנה התגלה למה אתה מאשים אותי במאבק שליטה סמוי ביני לבין ההורים, למרות העובדה שגידלו אותי בהורות מתירנית מופלגת וההורים שלי עושים כל מה שאני רוצה ואומר, כולל לתת לי את כל הקומה השנייה של הבית, עם השירותים, המקלחת והמרפסת הפרטיים המסופחים לה. אתה פשוט משליך עליי דברים שלך, כמו כשהאתיופי המטומטם מאשים את הסובבים אותו במוגבלות שכלית, כאשר הוא זה ש-12 גולשים שונים העידו עליו כמוגבל בשכלו.

אל תהיו רעים,ילד גם צריך פינוקים לא רק דברים רציניים.

כל החיים ההורים מפנקים אותי כמעט עד שיוצאת לי הנשמה, וזאת מתוך שיטת ההורות המתירנית המופלגת שלהם. זאת אחת הסיבות למה יצאתי כזה נהדר

 

[lemner40]

יש לי ילדה שסובלת מזה. זאת עם iq 140

לפעמים היא מתעקשת על מזון מתועש, ותמיד זה נתקל בסירוב: דווקא בגלל המגבלות אין סיכוי שהיא תקבל לחם לבן במקום מלא למשל.
או שבכריך לבית ספר לא תהיה גבינה

כדי למנוע חוסר בברזל מבשלים את הפירה שלה בפוייקה ברזל,
אבל אם נוסיף תבלינים היא פשוט תישאר רעבה

בדיוק בשבת גילינו שהפוביה שלה מסלק מתחילה להתרכך.
צריך הרבה אהבה וסבלנות

עד גיל 18 לא אכלתי שורה ארוכה של דברים שהגעילו אותי
בגלל הריח, המרקם, הטעם
היו דברים שאם היו מבשלים, היתי הולך מהבית
אבל אכלתי מספיק דברים אחרים
כשגדלתי למדתי להתמודד איתם, את רובם אני אוכל היום רגיל

 

[DANIAVNI]

ילדים שסובלים מארפיד יאכלו בעיקר אוכל מתועש, ויש לכך סיבה. המזון המתועש מוכר וצפוי.

"איכס, לא רוצה!": כל מה שצריך לדעת על בררנות אכילה אצל ילדים

נעם מתרחקת מהמבורגר כמו מאש. דור מוכן לאכול סוג אחד בלבד של קורנפלקס. ילדים בררני אכילה זו תופעה מוכרת ומעצבנת, אולם לפעמים היא הופכת להפרעה של ממש עם השלכות פיזיות ונפשיות. מה מאפיין את ההפרעה הזו, מאיפה היא מגיעה וכיצד מטפלים בה?

www.ynet.co.il

אבא שלי ז"ל לא סבל מARFID כי היו עניים ואכלו מה שהיה
כמו למשל חובזה שעשו ממנה קציצות ( אומרים שזה טעים, לא בדקתי )
או מה שתרמו להם .

תסלחו לי אבל מרוב הרצון לגדל ילדים בריאים לנפשם
לא מקיימים את הפסוק "חוסך שבטו שונא בנו "
והילדים גדלים פשוט להיות מוזרים ופסיכים חסרי נימוסים וחינוך
והגלישה בנייד בכלל מטרללת אותם לחלוטין .

ילד צריך משמעת וגבולות .
לדעתי אם ילד לא רוצה לאכול משהו צריך לאמר לו
זה מה שיש לאכול, לא רוצה על תאכל ולא להתחנן
יעבור זמן, יהיה רעב ואז יאכל מה שיתנו לו .
תינוקות רעבים אוכלים גם סיד מהקירות .

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

ילד צריך משמעת וגבולות .
לדעתי אם ילד לא רוצה לאכול משהו צריך לאמר לו
זה מה שיש לאכול, לא רוצה על תאכל ולא להתחנן
יעבור זמן, יהיה רעב ואז יאכל מה שיתנו לו .

נכון.

תינוקות רעבים אוכלים גם סיד מהקירות .

מחסור בסידן?

 

[lemner40]

נכון.


מחסור בסידן?

כבר 40 שנה אין סיד בקירות
זה צבע פלסטי

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

כבר 40 שנה אין סיד בקירות
זה צבע פלסטי

מי שרוצה לחסוך שם סיד.

 

[ai27]

הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה – ויקיפדיה

he.m.wikipedia.org

 

[רוב הזמן נח]

הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה – ויקיפדיה

he.m.wikipedia.org

לי מאז ומעולם היתה רק בעיה עם סוג אחד של ירק שאני לא מסוגל לאכול ולא רוצה לאכול ובמצב מסויים אני יכול לקבל בחילה רק מלהריח אותו.

 

[ai27]

לי מאז ומעולם היתה רק בעיה עם סוג אחד של ירק שאני לא מסוגל לאכול ולא רוצה לאכול ובמצב מסויים אני יכול לקבל בחילה רק מלהריח אותו.

נשמע שאנחנו שותפים לבחילה

 

[פולגאר]

נשמע שאנחנו שותפים לבחילה

איך אפשר בלי סביח חציל בלאדי? בלי מוקפץ סיני של בקר וחצילים? בלי מוסקה?

מתכון: סביח חציל באלדי

3 חציל באלאדי, 6 ביצים קשות, 6 לימקווט כבוש, כוס טחינה ביתית, כוס טחינה גולמית, שמן זית בנדיבות, מלח אטלנטי

www.haaretz.co.il

מתכון: מוקפץ סיני של בקר וחצילים

***

www.haaretz.co.il

קרב מוחות: המוסקה של אייל שני

***

www.haaretz.co.il

 

[ai27]

איך אפשר בלי סביח חציל בלאדי? בלי מוקפץ סיני של בקר וחצילים? בלי מוסקה?

מתכון: סביח חציל באלדי

3 חציל באלאדי, 6 ביצים קשות, 6 לימקווט כבוש, כוס טחינה ביתית, כוס טחינה גולמית, שמן זית בנדיבות, מלח אטלנטי

www.haaretz.co.il

מתכון: מוקפץ סיני של בקר וחצילים

***

www.haaretz.co.il

קרב מוחות: המוסקה של אייל שני

***

www.haaretz.co.il

אפשר להקיא פחות
זה עניין של בחירה ויכולת לסרב