מים מינרלים אמור לקצר את אורך החיים של המכונה, אבל הם עדיין עדיפים בעיני על פני הטעם החמוץ של מי בריטה. אפשרויות אחרות לוקות עוד יותר בחסר או שנמצאות מחוץ לתקציב שלי.
מספיק שתעשה השוואה אחד-לאחד בין קפה שהכנת עם מי בריטה לבין קפה מבוסס מים מינרלים כדי שתוכל להרגיש מיד בהבדל. כדי למנוע חמיצות, כדאי גם להקפיד שראש המכונה יהיה חם מספיק. אספרסו שהוכן זמן קצר אחרי שהתרמוסטט כבה, הוא כמעט תמיד אספרסו חמוץ.
תכולת החמצן במים יורדת והם אינם טובים לחליטת קפה (או תה). קנו מרכך נורמלי או השתמשו במי ברז. מים מינרלים כשמם כן הוא - טובים מאוד לקפה, גרועים למכונה (אבנית).
פילטר בריטה מחליף את יוני הסידן והמגנזיום (מקור האבנית) ביוני מימן ובכך הופך את המים לחומציים. האם זה לא ממיס את המתכת של הדוד? ואנו עוסקים בפליז, אלומיניום ופלב"ם שמכילה ניקל. מה דעתכם על ניטרול החומציות עם קמצוץ של סודה לשתיה? משהו כמו רבע כפית בתוך כוס מים ושימוש בכפית מים כאלה לניטרול החומציות. כמובן שהאופציה שערן מציע היא יותר מושלמת אך יותר יקרה. מרכך מים מחליף את יוני הסידן והמגנזיום בנתרן, שמקורו בשרף מחליף יונים רווי בנתרן. האם יש במרכך גם מרכיב האמור לנטרל את הכלור כמו פחם פעיל? אשמח לתגובתכם. אדי קט
אך אין שום מניעה להוסיפו, ועלות החלפתו (אחת לשנה) אינה גדולה. אני משתמש במרכך מים ביתי ולאחריו במערכת אוסמוזה הפוכה המוציאה את הכלור ואת שאר "הצרות" הנמצאות במי השתיה שלנו. קצת יקר, אבל כדאי (לדעתי). צביקה.
עד עכשיו בריטה בלבד ואני אוכל את הלב על המסת המתכת בתהליך החימום. אבל עכשיו לאור הדיון אנסה את האופציה של סודה לשתיה או אפילו נחרץ יותר: שטיפת פילטר הבריטה בתמיסת מלח מרוכזת (3 כפות בכוס מים) ואמיר את יוני המימן בנתרן כך שלא יהיו עוד משקעים ולא המסה קורוזיבית של הדוד.
לקחתי את המילה שלי ברצינות וביצעתי שטיפת הפילטר של הבריטה עם 3 כפות מלח בכוס מים, ולאחרין שני ליטר מים לשטיפת עודפי מלח. הקפה יצא פחות חמוץ ואני משוכנע שהקורוזיה למכונה יותר קטנה עכשיו. למעשה זה הפך להיות מרכך כמו המסחרי רק יותר קטן. בברכה אדי קט
בוודאי לא חששת שכמות הנתרן שמחליפה את הסידן בכוס אםפרםו היא מזיקה, ובטח שלא סמכת על הסידן שהיה במים האלא שיספק את תצרוכת הסידן היומית. כך שאין לך מה לדאוג.