נמאס לי מהחופש הגדול.

[אלמונית הפעם]

נמאס לי מהחופש הגדול.

זהו די שיחזרו ללימודים. היה נחמד ונעים אבל די. רוצה בחזרה את השקט של הבוקר בבית עם השעות שלי לעשות מה שאני רוצה. נמאס לי להיות קצינת בידור שלהם, לדאוג כל הזמן לעשיה בשבילם, למה הם לא יכולים להעסיק קצת את עצמם לשם שינוי בלעדי. הכי נמאס לי מהמריבות שלהם: היא לקחה לי, תגידי לה, היא צבטה אותי, היא נשכה אותי, היא גירשה אותי מהחדר. די........ כשנמאס להם מהטלויזיה (ונמאס להם) צריך למצוא עיסוקים ומה לעשות כאשר יש לך 3 טרולים בבית וכל אחד מושך לכיוון אחר של עיסוק זה מתיש. אוף. שיגמר כבר החופש הזה.

 

[אמאורית]

עוד שבוע ונגמר, עוד שבוע...

 

[עדי 4]

למה אלמונית? זה כל כך הגיוני מה

שכתבת. גם אני מרגישה שאני עוד מעט יוצאת מדעתי . שעוד קצת ואני מתאשפזת באיזה מחלקה סגורה. צוות בידור זה קטן עלי, נהייתי גם מלצרית-מגישה ארוחות כל שעה, במקרה הטוב. אבל עוד מעט וזה נגמר. תחזיקי מעמד, אנחנו פה ורובנו באותו מצב.

 

[אמא של דפנה]

אצלנו למזלי הם מגישים לעצמם

והגדולים עוזרים לדפנה לקחת אוכל שהיא אוהבת. אני מכינה הרבה דברים קרים במקרר והם לוקחות לעצמן = הגשה עצמית. ככה אפשר להרוויח עוד כמה דקות על הספה עם רגליים למעלה. אתם יודעים שיש שמועות שרצות על שביתת מורים - מזה אני הכי פוחדת להתקע עוד כמה ימים עם הילדים בבית. אני מקווה שלא בנעמ"ת ולא בחינוך המיוחד יהיו שביתות. אחרת החופש ממשיך. וכל כך קיוותי כבר לחזור לעצמי.

 

[עדי 4]

אני מאמינה שחינוך מיוחד יחזרו

כרגיל. השביתות לא כוללות אותם כמעט אף פעם. אתמול שמעתי שתיתכן שביתה ביסודי. על יסודי וחטיבות יתחילו כרגיל.

 

[veredain]

../images/Emo23.gifחופשה עם הילדים- כיף אמיתי

אמנם החופשה ארוכה ומייגעת אבל תכנון נכון וחלוקת הזמן לעיבוד החוויות מאפשר קצת מרחב נשימה. אם מסתכלים על הצד המלא של הכוס - הזמן המשותף היה חשוב מאוד. משך השנה יש שיגרה והרגלים קבועים. בחופשה הסתכלתי על ילדיי אחרת. היה לי זמן לראות דברים , להיות עמם יותר ולהנות מהם יותר. הזמן הרי טס כרכבת הרים במורד וכהרף עין הם גדלים ופורחים מהבית אז לפחות להנות מהם כל עוד אפשר (עם קצת קשיים). הרי אחר כך, כשיצאו לבלות לבד-נתרפק על הזכרונות. עדיף לצבור את החוויות יחד עימם

 

[רותי ע]

על זה להיות אלמונית? ../images/Emo8.gif

אז אני כותבת בגלוי : נשבר לי !!! ועידן דווקא ממש ילד טוב. לא מעיק ולא מציק. אבל אני כל כך עסוקה שאין לי זמן לבדר אותו כל יום כל היום. מחכה לשבוע הבא ובינתיים לא נורא שיראה קצת (הרבה.....) טלביזיה.

 

[מימי]

מה עם המורים?

הגיע הזמן שההורים יעריכו יותר את המורים ! זה נכון שהמורים בחרו לעצמם את המקצוע.אבל אין ממש הערכה מצד הציבור כלפי המורים. המורים דואגים כל הזמן עבור ילדכם-אם לשלומו ,ואם ללימודיו. גם המורים נתקלים באותם אמירות בכתה -הוא לקח לי ,תגידי לה, וכו.. אבל המורים מתמודדים עם 35 ילדים בכתה ולא עם3,4 . והתמודדות זו ראויה ליותר ,תאמינו לי . מורה אלמונית .

 

[Kalla]

יכולה להרגיע אותך.

אני מאוד מעריכה מורים (את הטובים, כמובן). ואפילו שבכיתה של בני היו רק כ- 20 תלמידים, מאוד אהבתי והערכתי את מורתו ולדעתי היא הייתה פשוט מדהימה.

 

[אמא בריבוע]

אני חושבת שרוב ההורים כן מעריכים

את המורים של הילדים שלהם. בכיתות של הילדות שלי ההורים כל כך אוהבים את המחנכות וחלק נכבד מהמורות המקצועיות. ההערכה שלנו התבטאה בעזרה מצד ועד ההורים וחלק מההורים שלא בועד בכל מיני דברים שהמורות היו צריכות. אם זה בליווי בטיולים ויציאות שונות מבית הספר, אם זה בארגון אירועים שונים בכיתה ובבית הספר בחגים. זה לא נכון לומר שרוב ההורים לא מעריכים את המורים. כמו שיש אסוציאציה שלילית על כלל החד-הוריות, על כלל ברוכות הילדים וכן הלאה, יש גם אסוציאציה שלילית על כלל המורים. לא הוגן, אבל ככה זה ישראלים. (אופס, עוד הכללה)

 

[יעל11כהן]

שלא יגמר לעולם...

אני מורה ונהנית מאד מהבילוי בצוותא עם יורשת העצר. פשוט, אחרי העבודה - היא כבר באמצע היום, מעט עייפה וכו' וכו' - ואני כל כך נהנית ממנה בבקרים - כשהיא ערנית. אני אוהבת את עבודתי - אבל מאד מאד מאד אוהבת להיות בביתי עם בתי.

 

[אדישה]

מי הרגיש את זה בכלל?

שבועיים ראשונים בקייטנה בגן..אח"כ שבוע בבית בריכה ים וכיופים ואז 3 שבועות קייטנה פרטית..שבוע אצל הסבתא במושב..והופ תיכף מתחילה שנת הלימודים

 

[אמא בריבוע]

אני כבר שבועיים מסתובבת עם התחושה

הזאת של "די, מיציתי, שילכו לבית הספר ולגן" אין לי כוח יותר. רוצה את הבוקר לעצמי, בלי ילדים צועקים, משתוללים, רבים, לוקחים לי את השלט. הייתי בסופ"ש בים המלח ואני חייבת להגיד שפשוט לא התגעגעתי אל הילדות. ידעתי שהן בידיים טובות (של אבא שלהן) ושכיף להן (דאגו לעדכן אותי) אני צלצלתי פעם אחת הביתה במהלך הסופ"ש והם צלצלו אליי פעמיים. זה הכל. במלון שהייתי היו המון משפחות עם ילדים ואני נהניתי להסתכל על כל המשפחות האלה שרודפים אחרי עוללים, צועקים על ילדים קצת יותר גדולים ואיך שהילדים רבים ביניהם. ממש לא הצטערתי שבאתי בלי הילדות כי הייתי צריכה קצת מנוחה מהבית והילדות. בחופשה הבאה כבר אקח אותן איתי