מלכת הלבבות8
New member
נמאס לי להעלם ורק בגלל הכאב הזה../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif
אני לא יודעת כמה יודעים את הסיפור שלי, לא אוהבת לדבר על כך כי זה סתם מביא אותי למקומות לא טובים, ההתמודדות היום יומית לא קלה גם, להתמודד שלא להתקל בו בכדי שלא יחזיר אותי אחורה, ולנהל חיים שלווים עד כמה שרק ניתן. אבל כנראה שהעבר הזה תמיד ירדוף אותי בכל פעם, בד"כ אני עוברת את זה דיי בקלות, אבל הפעם היה זה התקף מאוד קשה, יצאתי מביתי כי הייתי חייבת וכעבור כמה דק' הוא הולך מולי וחשבתי שזהו הוא הולך,לפגוע בי ראיתי את המוות מולי,כל מה שחשבתי זה על הבן היקר שלי,שהולך להיות יתום.ואז משום מקום הוא עבר למדרכה השניה , המשכתי בדרכי רגיל אבל,כבר ידעתי שזה ,הולך להיות יום לא קל. חזרתי לביתי וחשתי קשיי נשימה וידעתי שזה הולך,להיות התקף מאוד קשה, חשתי הכל מעורפל הצלחתי להתקשר לפסכיטאר שלי,ובקושי דיברתי הוא אמר ,שאגיע דחוף למיון בקושי עשיתי את זה ,למזלי שהגעתי לשם ניתקלתי ,בפסכיטארית שזכרה אותי מהאשפוז,היא הבינה מייד במצוקה ,שבה אני נמצאת ודאגה שאקבל את הטיפול הנכון לאחר 5 שעות במיון שוחררתי הביתה ,חיכיתי להגיע כמה שיותר מהר לפינה שלי ועכשיו את שואלים מי זה מהעבר שלי שגורם לי כך אז בגיל 14 עברתי אונס קבוצתי סוד ששמרתי במשך,30 שנה ואז לפני שנה עברתי תקיפה נוספת,ואז הכל הציף אותי ,ובנוסף ניתקלתי באחד האנסים ובכן זה היה אחד מהם ובהמלצתו של הפסכיטאר שלי,שאצא לחופשה רחוק ככל רק שניתן,כי אני זקוקה למנוחה לנפשי רחוק כמה שרק אפשר אז נסעתי לדרום לחברה יקרה חזרתי ועדיין כואב לי כי לא אוהבת לדבר על הכאב הזה
אני לא יודעת כמה יודעים את הסיפור שלי, לא אוהבת לדבר על כך כי זה סתם מביא אותי למקומות לא טובים, ההתמודדות היום יומית לא קלה גם, להתמודד שלא להתקל בו בכדי שלא יחזיר אותי אחורה, ולנהל חיים שלווים עד כמה שרק ניתן. אבל כנראה שהעבר הזה תמיד ירדוף אותי בכל פעם, בד"כ אני עוברת את זה דיי בקלות, אבל הפעם היה זה התקף מאוד קשה, יצאתי מביתי כי הייתי חייבת וכעבור כמה דק' הוא הולך מולי וחשבתי שזהו הוא הולך,לפגוע בי ראיתי את המוות מולי,כל מה שחשבתי זה על הבן היקר שלי,שהולך להיות יתום.ואז משום מקום הוא עבר למדרכה השניה , המשכתי בדרכי רגיל אבל,כבר ידעתי שזה ,הולך להיות יום לא קל. חזרתי לביתי וחשתי קשיי נשימה וידעתי שזה הולך,להיות התקף מאוד קשה, חשתי הכל מעורפל הצלחתי להתקשר לפסכיטאר שלי,ובקושי דיברתי הוא אמר ,שאגיע דחוף למיון בקושי עשיתי את זה ,למזלי שהגעתי לשם ניתקלתי ,בפסכיטארית שזכרה אותי מהאשפוז,היא הבינה מייד במצוקה ,שבה אני נמצאת ודאגה שאקבל את הטיפול הנכון לאחר 5 שעות במיון שוחררתי הביתה ,חיכיתי להגיע כמה שיותר מהר לפינה שלי ועכשיו את שואלים מי זה מהעבר שלי שגורם לי כך אז בגיל 14 עברתי אונס קבוצתי סוד ששמרתי במשך,30 שנה ואז לפני שנה עברתי תקיפה נוספת,ואז הכל הציף אותי ,ובנוסף ניתקלתי באחד האנסים ובכן זה היה אחד מהם ובהמלצתו של הפסכיטאר שלי,שאצא לחופשה רחוק ככל רק שניתן,כי אני זקוקה למנוחה לנפשי רחוק כמה שרק אפשר אז נסעתי לדרום לחברה יקרה חזרתי ועדיין כואב לי כי לא אוהבת לדבר על הכאב הזה