A n a t o o s h
New member
נמאס לי לבכות כבר...
פשוט נמאס... זה בא לי טבעי אני אפילו לא מצליחה לשלוט בדמעות שלי... כל כך כואב לי... כל יום אני מגלה מחדש דברים על אנשים...וכמה שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים מישו...ובעצם אנחנו לא באמת מכירים אותו... כל אחד דואג רק לעצמו... אני כל כך פגועה....חברים שחשבתי שהם חברים שלי והייתי מוכנה לעשות הכל בשבילהם...הועילו בטובם (!!!) להראות לי עד כמה שאני תמימה ...וכמה שהם היו בעצם אינטרסנטים... כל הזמןם שאני לבד אני חושבת על מה יהיה ומה עכשיו...איפה אני נמצאת מה מו מה למה... ואני לא מצליחה להבין...הכל משגע אותי כל פעם אני מופתעת מחדשד מהדברים הכי לא צפוייםםם ואני אומרת לעמייי fuck it עד מתי זה יימשך!? מיום ליום אני מגלה יותר ויותר דברים כאובים שגורמים לי רק לתהות עוד יותר ועוד יותר מה קורה סביבי... וההורים שלי לא מוסיפים לזה...א ת כל התסכולים שלהם הם מוציאים עלי...כן אבא, אני זונה נרקומנית, אני אפס, אני זבל, אני חרא, אני מגעילה, ואתה נגעל להתסכל עלי ואתה שונא אותי ולא רוצה לראות את הפרצוף המזוין שלי בבית שלך...הבנתי כבר...אתה אומר לי את זה כל יום זה בסדר אני לא מצפה ליותר... כל כךך רע לי שאנשים שאני אוהבת לא מחזירים לי אהבה...כל כךך כואב לי להיות במצב הזה...פשוט דיכאון...לדעת שאין מישהו שבאמת מבין אותך..ושאתה צריך להתמודד עם הכל לבד... רע רע רע רע רע לי... סליחה על ההתפרצות הזאת פשוט הייתי חייבת להוציא את זה בדרך כלשהי...
פשוט נמאס... זה בא לי טבעי אני אפילו לא מצליחה לשלוט בדמעות שלי... כל כך כואב לי... כל יום אני מגלה מחדש דברים על אנשים...וכמה שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים מישו...ובעצם אנחנו לא באמת מכירים אותו... כל אחד דואג רק לעצמו... אני כל כך פגועה....חברים שחשבתי שהם חברים שלי והייתי מוכנה לעשות הכל בשבילהם...הועילו בטובם (!!!) להראות לי עד כמה שאני תמימה ...וכמה שהם היו בעצם אינטרסנטים... כל הזמןם שאני לבד אני חושבת על מה יהיה ומה עכשיו...איפה אני נמצאת מה מו מה למה... ואני לא מצליחה להבין...הכל משגע אותי כל פעם אני מופתעת מחדשד מהדברים הכי לא צפוייםםם ואני אומרת לעמייי fuck it עד מתי זה יימשך!? מיום ליום אני מגלה יותר ויותר דברים כאובים שגורמים לי רק לתהות עוד יותר ועוד יותר מה קורה סביבי... וההורים שלי לא מוסיפים לזה...א ת כל התסכולים שלהם הם מוציאים עלי...כן אבא, אני זונה נרקומנית, אני אפס, אני זבל, אני חרא, אני מגעילה, ואתה נגעל להתסכל עלי ואתה שונא אותי ולא רוצה לראות את הפרצוף המזוין שלי בבית שלך...הבנתי כבר...אתה אומר לי את זה כל יום זה בסדר אני לא מצפה ליותר... כל כךך רע לי שאנשים שאני אוהבת לא מחזירים לי אהבה...כל כךך כואב לי להיות במצב הזה...פשוט דיכאון...לדעת שאין מישהו שבאמת מבין אותך..ושאתה צריך להתמודד עם הכל לבד... רע רע רע רע רע לי... סליחה על ההתפרצות הזאת פשוט הייתי חייבת להוציא את זה בדרך כלשהי...