נכתב ע"י דודה או חבר
"בישראל של המאה ה-21 גברים יכולים לעשות כמעט הכל. הם יכולים להיות בנאים, מרצים, רופאים, עורכי-דין, עם קצת מאמץ הם יכולים אפילו להיות מלצרים, עם עוד קצת מאמץ הם יכולים להיות מזכירים (יהיו כאלה שיגידו "מזכירות") ועם עוד קצת מאמץ הם יכולים להיות ספרנים (יהיו כאלה שיגידו "ספרניות"). אבל עם כל הקידמה והנאורות, יש עדיין דבר אחד שאסור לגברים להיות: אבות. אתה רוצה להיות אבא? המשטרה תעצור אותך! אמא יכולה להיות מזניחה, מתעללת, אגואיסטית ברמות מטורפות ועדיין כשיום אחד מתחשק לה לקחת את הילדה - היא פשוט לוקחת אותה. לקחו לך טלויזיה, תתקשר למשטרה. לקחו לך את המכשיר הסלולרי, תתקשר למשטרה. לקחו לך את הדבר שיקר לך בעולם כולו, שהשתעבדת לו בשנים האחרונות בשמחה גדולה, תתקשר למשטרה. מה תגיד לך המשטרה? "תשמע, בחור, הילדה שלה. אין לך מה לעשות." "למה היא שלה?" לא תשאל. "מה העוון הנורא שלי? שאני XYבמקום XX? תוציאו חוק נגד הטבע, אל תוציאו חוק נגדי! איך- אפשר לקבוע את נחיתותו של אדם רק בגלל הרכב הכרומוזומים? אז בערך חצי מהאוכלוסיה למעשה לא כשירים להיות הורים? ומה יהיה אם נגיד אני אגיד שנשים לא יכולות להיות רופאות, או מהנדסות? זה בסדר? אם אני אוציא חוק שמותר רק לגברים להיות מורים, זה יעבור?" "אבל תשמע, אדוני. אמא זה אמא." "אמא שלא מניקה, אמא שאדישה לילדה, אמא שנזכרת בקיום הילדה רק כשצריך לצאת עם גבר אחר ולשים איקס על האקס, כמו איזו מין נקמה. על מה? על השנים שהיא בעצמה בזבזה לעצמה?" "אדוני, כל הדברים האלה לא באמת נוגעים לטובת הילדה." "נכון, זה מה שעצוב. שכל הדברים האלה במת לא נוגעים לטובת הילדה. כי טובת הילדה לא נשקלת." "אתה יודע מה, לך לבית משפט, תשיג הסדרי משמורת. השופטים לפעמים מקבלים טענות כמו שלך." "כן, אני כבר רואה איך זה הולך להיות. אני מרושש את כל כספי, עד שלא ישאר לי כסף לדאוג לילדה, כשתוך המשפט היא מפיצה עלי שקרים שאין לי איך להוכיח שאינם נכונים והדברים האמיתיים שאני אומר נראים כמתאזנים אל מול השקרים שלה." "אתה פרנואיד." "אני מכיר אותה מספיק טוב." "אז תתאבד." "אני לא אתאבד, כל עוד אני יכול לראות את הילדה, אפילו פעם בשנה." "תאשים את המדינה." "אני מאשים את המדינה."
"בישראל של המאה ה-21 גברים יכולים לעשות כמעט הכל. הם יכולים להיות בנאים, מרצים, רופאים, עורכי-דין, עם קצת מאמץ הם יכולים אפילו להיות מלצרים, עם עוד קצת מאמץ הם יכולים להיות מזכירים (יהיו כאלה שיגידו "מזכירות") ועם עוד קצת מאמץ הם יכולים להיות ספרנים (יהיו כאלה שיגידו "ספרניות"). אבל עם כל הקידמה והנאורות, יש עדיין דבר אחד שאסור לגברים להיות: אבות. אתה רוצה להיות אבא? המשטרה תעצור אותך! אמא יכולה להיות מזניחה, מתעללת, אגואיסטית ברמות מטורפות ועדיין כשיום אחד מתחשק לה לקחת את הילדה - היא פשוט לוקחת אותה. לקחו לך טלויזיה, תתקשר למשטרה. לקחו לך את המכשיר הסלולרי, תתקשר למשטרה. לקחו לך את הדבר שיקר לך בעולם כולו, שהשתעבדת לו בשנים האחרונות בשמחה גדולה, תתקשר למשטרה. מה תגיד לך המשטרה? "תשמע, בחור, הילדה שלה. אין לך מה לעשות." "למה היא שלה?" לא תשאל. "מה העוון הנורא שלי? שאני XYבמקום XX? תוציאו חוק נגד הטבע, אל תוציאו חוק נגדי! איך- אפשר לקבוע את נחיתותו של אדם רק בגלל הרכב הכרומוזומים? אז בערך חצי מהאוכלוסיה למעשה לא כשירים להיות הורים? ומה יהיה אם נגיד אני אגיד שנשים לא יכולות להיות רופאות, או מהנדסות? זה בסדר? אם אני אוציא חוק שמותר רק לגברים להיות מורים, זה יעבור?" "אבל תשמע, אדוני. אמא זה אמא." "אמא שלא מניקה, אמא שאדישה לילדה, אמא שנזכרת בקיום הילדה רק כשצריך לצאת עם גבר אחר ולשים איקס על האקס, כמו איזו מין נקמה. על מה? על השנים שהיא בעצמה בזבזה לעצמה?" "אדוני, כל הדברים האלה לא באמת נוגעים לטובת הילדה." "נכון, זה מה שעצוב. שכל הדברים האלה במת לא נוגעים לטובת הילדה. כי טובת הילדה לא נשקלת." "אתה יודע מה, לך לבית משפט, תשיג הסדרי משמורת. השופטים לפעמים מקבלים טענות כמו שלך." "כן, אני כבר רואה איך זה הולך להיות. אני מרושש את כל כספי, עד שלא ישאר לי כסף לדאוג לילדה, כשתוך המשפט היא מפיצה עלי שקרים שאין לי איך להוכיח שאינם נכונים והדברים האמיתיים שאני אומר נראים כמתאזנים אל מול השקרים שלה." "אתה פרנואיד." "אני מכיר אותה מספיק טוב." "אז תתאבד." "אני לא אתאבד, כל עוד אני יכול לראות את הילדה, אפילו פעם בשנה." "תאשים את המדינה." "אני מאשים את המדינה."