אהבתי את הסגנון...
"המצב המנטאלי שבו נמצא לוחם הווינג-צון הוא התקפי (בדומה לחתול אשר נידחק לפינה). עיניו עוקבות במבט הנשר אחר תנועת הרגליים של הבריון המתקרב והמודעות היא לטווח התוקף ממנו. עם כניסתו ל”מעגל המגנטי” – מונח שימושי בווינג-צון הבא לתאר את הטווח בו נהפך התוקף ליעיל, מוכנותו לתקיפה היא מיידית והמטרה כבר סומנה במדויק, כל רמז נוסף להתדרדרות יביא עימו תגובה מיידית, מהירה מאד, מדוייקת והחלטית."
אני מזהה השפעות של קרל מאי ויד הנפץ?