ניפוח חזה

תכונה אנושית מעוררת רחמים היא ניפוח חזה.
לרוב היא מתרחשת כשהענינים מסתדרים יפה,
את היופי קובעת הסביבה,
וניפוח החזה קורה לפי מידת הפסיכוזה.
אם למשל תמרות עשן בעברים ועתיד לא ברור,
הסביבה מנתחת לטובתה;
מסדרים תפאורה, נצנצים, ניצבים ומוסיקה,
מתזמנים, מנפחים חזה,
ואף אחד לא מרגיש מטומטם.

מעבר להפשטה החומלת הזאת,
יש סיבה אחת אמיתית לניפוח חזה;
המוסר.
כחברה יש בנו ציפיה למשהו נקי
שיטפל לנו בענינים.
כשאין, מגיעים סדקים.
משהו בתוכנו לא יוכל לבלוע.
היינו רוצים שבלחיצת כפתור במחשב,
יקרו כל הדברים הנכונים,
כמו שאנחנו רגילים,
אבל נופלים לדרמה אנושית.

האכזריות הכבושה שבנו מזינה אותה;
ממקום של צדקנות פיון לא זז ?
לכן כשיגיע ניפוח החזה,
הוא מעורר רחמים...
 
לדעתי צריך להבין ברמה אנושית. למשל בפוליטיקה, קיים מצב תוקע, שנצמדים לאותו אחד בכל מחיר. (מניירות מביכות זה לא סיבה בפוליטיקה). אז מהבחינה האנושית זה מובן על אנשים שחונכו והתבגרו רק ברגשות קיפוח ומעמדות. והם הגיעו לפסגה. למה שירדו מהסוס המנצח ? מה מחכה על הקרקע ?
 
למעלה