שגית המקורית
New member
ניפגשנו לפני 14שנים...(ארוךךך)
אני הייתי בת 16 הוא בן 18 חייל הוא גר בשכונה של החבר הראשון שלי, ככה הכרנו, הפכנו לחברים טובים עם שיחות שגלשו לתוך הלילה בזמן ששמר במוצב ברפיח שיחות תמימות מאוד. כשניפרדתי מהחבר הלכתי אליו בכיתי המון, אווו כשאני נזכרת בשנים ההם הוא "ביבז" עלי הרבה טישו ותמיד דאג לנגב לי את הדמעות, להצחיק אותי והכי חשוב לעמוד לצידי. יום אחד קיבלתי ממנו מכתב מהבסיס בו הוא מתוודא בפעם הראשונה אחרי שנה וחצי של הכירות על אהבתו אלי הייתי בהלם, לא חשבתי שכך הוא מרגיש, הייתי בטוחה שהוא מרגיש כמוני...אני ראיתי בו אח גדול והוא, הוא אהב אותי באמת... החזרתי לו עוד באותו יום מכתב שבו אמרתי שאני מצטערת אבל אני לא מרגישה כמוהו אני אוהבת אותך אבל לא אהבה כמו שאתה מתאר. "תמיד אמרת לי שאין לך אחות קטנה ואני בשבילך אחות...." אחרי 3 ימים קיבתי מכתב בו הוא מבקש לנתק את הקשר כי הוא לא מסוגל יותר להיות איתי, לראות אותי ולא לגעת בי... "כבר שנה וחצי שאני מקשיב לך, שמח איתך, כואב איתך אוהב ודואג לך אני לא יכול יותר כל פעם כשאת באה לספר לי שיש לך אהבה חדשה אני שמח בשבילך אבל נישרף מבפנים..." (ציטוט מהמכתב ששמור אצלי עד היום) כשקראתי את הבקשה שלו לניתוק הקשר היה לי מאוד קשה ולא הייתי מוכנה לקבל את זה, ידעתי שהוא צריך לחזור מהבסיס אפיתי לו עוגה שהוא אוהב וכתבתי לו שיר... הוא נישבר חיבק אותי חזק ואמר ידעתי שאני לא יכול להוציא אותך מהחיים שלי ידעתי... הקשר שלנו המשיך בדיוק באותו כיוון שהיה לא סטה אף פעם מהדרך הזו הוא הכיר מישהי חמודה מאוד התאהב והתחתן, כל כך שמחתי לא הפסקתי להשתולל בחתונה שלהם, הייתי מאושרת בשבילו מאוד!!! הייתי אה אליהם המון והם אלי, היינו יוצאים יחד ושמחתי שנישארנו חברים כאלו טובים. יום אחד (לפני 5 שנים)הוא התקשר אלי בואי לקפה, אמרתי כבר מגיעה, כשהגעתי שאלתי "איפה אישתך" אמר לי שהיא אצל ההורים שלה ליומיים טוב שתינו קפה ופתאום הוא הביט בי במבט שלא ראיתי אף עם ואמר "אני לא מפסיק לחשוב עלייך" חייכתי במבוכה זו הפעם הראשונה שהרגשתי מובכת על ידו, הוא ניסה לנשק אותי ואני קפאתי במקום והתחלתי לבכות, אמרתי לו אני הולכת לקחתי את התיק ויצאתי, הוא קרא לי רצה להקפיץ אותי כי כבר היה מאוחר אבל אני העדפתי ללכת ברגל... הקשר שלנו נותק... עברה שנה 29/3/01 יום ההולדת שלו, אני 3 חודשים לפני חתונה כל כך רוצה לספר לו, לשתף אותו... התקשרתי אליו אמרתי מזל טוב, הוא שתק ושאל שגית? אמרתי כן שמח לשמוע אותי ואמר לי שמגיע לו מזל טוב פעמיים נולדה לו בת לפני 10 ימים אווו אתה אבא איזה יופי הבריתה עוד שבועיים אני רוצה שתבואי, תבאו תקנתי אותו אני מתחתנת, והוא כל כך שמח יוו כמה רצית להיות כבר כלה אני מחכה ליום הזה לראות אותך בשימל הלבנה... יום החתונה הגיע, אבל הוא לא בא חמו ניפטר באותו היום, היה אצלינו אחרי ראה את הקלטת וזהו הקשר נותק שוב...דיברנו אולי עוד פעמיים אחרי שנולד לו גם בן בזמן האחרון יצא לי לחשוב עליו אולי בגלל כל המצב ואולי בגלל שאמא שלי דווקא הזכירה לי לאחרונה כמה הוא אהב ורצה אותי... היום יצאתי לסידורים ובדרך הביתה מצאתי את עצמי עומד מתחת לבניין שלהם רוצה לעלות לדפוק בדלת לחייך ולהגיד הפתעה... אבל החלטתי להתקשר לפלא שהיה שמור תמיד בזיכרון הפון שלי למרות שמאז החלפתי כמה מכשירים..."המס' אינו פועל זמנית"אוףףףף אולי זה סימן שאני צריכה להרפות??? משהו בתוכי אמר לי לא לוותר, התקשרתי להורים שלו, אמא שלו ענתה לי והיתה מופתעת מאוד לשמוע אותי חשבתי שהיית בחו"ל אמרה לי לא אני בארץ אני מנסה לתפוס את______ ואת______ הטלפון שיש לי לא מעודכן הם עדיין באותה דירה? באמת הרבה זמן לא הייתם בקשר, לא מאז הם עברו למודיעין אבל הוא כבר לא שם הוא כאן כרגע...הוא התגרש----דממה אוו אני מצטערת לשמוע ובאותה נשימה אני אומרת לה גם אני בדרך.... היא נתנה לי את הפון שלו לא חיכתי התקשרתי באותו רגע, הוא עונה בוקר טוב ואני אומרת _____ ? בוקר טוב והוא משתתק לשנייה ושואל שגית??? כן שגית אני לא מאמין לאן נעלמת אני מנסה להשיג אותך כבר הרבה זמן, מה קורה איתך אני מרגיש אותך ויודע שמשהו לא בסדר.... אתה גרוש אני יודעת, מאיפה את יודעת? אמא שלך סיפרה לי עכשיו, ואני, אני הולכת בדרך שלך אני מתגרשת... טוב כמובן שלא יכולנו להמשיך את השיחה הזו בטלפון, הוא בא אלי בצהריים ישבנו על קפה ודיברנו במשך 3 שעות לא הזכרנו במילה את נושא הנשואים/גרושים שלנו את זה נשאיר פעם אחרת ... ואיך אני מרגיש עכשיו? אני שמחה שמצאתי את החבר האמית שלי...
אני הייתי בת 16 הוא בן 18 חייל הוא גר בשכונה של החבר הראשון שלי, ככה הכרנו, הפכנו לחברים טובים עם שיחות שגלשו לתוך הלילה בזמן ששמר במוצב ברפיח שיחות תמימות מאוד. כשניפרדתי מהחבר הלכתי אליו בכיתי המון, אווו כשאני נזכרת בשנים ההם הוא "ביבז" עלי הרבה טישו ותמיד דאג לנגב לי את הדמעות, להצחיק אותי והכי חשוב לעמוד לצידי. יום אחד קיבלתי ממנו מכתב מהבסיס בו הוא מתוודא בפעם הראשונה אחרי שנה וחצי של הכירות על אהבתו אלי הייתי בהלם, לא חשבתי שכך הוא מרגיש, הייתי בטוחה שהוא מרגיש כמוני...אני ראיתי בו אח גדול והוא, הוא אהב אותי באמת... החזרתי לו עוד באותו יום מכתב שבו אמרתי שאני מצטערת אבל אני לא מרגישה כמוהו אני אוהבת אותך אבל לא אהבה כמו שאתה מתאר. "תמיד אמרת לי שאין לך אחות קטנה ואני בשבילך אחות...." אחרי 3 ימים קיבתי מכתב בו הוא מבקש לנתק את הקשר כי הוא לא מסוגל יותר להיות איתי, לראות אותי ולא לגעת בי... "כבר שנה וחצי שאני מקשיב לך, שמח איתך, כואב איתך אוהב ודואג לך אני לא יכול יותר כל פעם כשאת באה לספר לי שיש לך אהבה חדשה אני שמח בשבילך אבל נישרף מבפנים..." (ציטוט מהמכתב ששמור אצלי עד היום) כשקראתי את הבקשה שלו לניתוק הקשר היה לי מאוד קשה ולא הייתי מוכנה לקבל את זה, ידעתי שהוא צריך לחזור מהבסיס אפיתי לו עוגה שהוא אוהב וכתבתי לו שיר... הוא נישבר חיבק אותי חזק ואמר ידעתי שאני לא יכול להוציא אותך מהחיים שלי ידעתי... הקשר שלנו המשיך בדיוק באותו כיוון שהיה לא סטה אף פעם מהדרך הזו הוא הכיר מישהי חמודה מאוד התאהב והתחתן, כל כך שמחתי לא הפסקתי להשתולל בחתונה שלהם, הייתי מאושרת בשבילו מאוד!!! הייתי אה אליהם המון והם אלי, היינו יוצאים יחד ושמחתי שנישארנו חברים כאלו טובים. יום אחד (לפני 5 שנים)הוא התקשר אלי בואי לקפה, אמרתי כבר מגיעה, כשהגעתי שאלתי "איפה אישתך" אמר לי שהיא אצל ההורים שלה ליומיים טוב שתינו קפה ופתאום הוא הביט בי במבט שלא ראיתי אף עם ואמר "אני לא מפסיק לחשוב עלייך" חייכתי במבוכה זו הפעם הראשונה שהרגשתי מובכת על ידו, הוא ניסה לנשק אותי ואני קפאתי במקום והתחלתי לבכות, אמרתי לו אני הולכת לקחתי את התיק ויצאתי, הוא קרא לי רצה להקפיץ אותי כי כבר היה מאוחר אבל אני העדפתי ללכת ברגל... הקשר שלנו נותק... עברה שנה 29/3/01 יום ההולדת שלו, אני 3 חודשים לפני חתונה כל כך רוצה לספר לו, לשתף אותו... התקשרתי אליו אמרתי מזל טוב, הוא שתק ושאל שגית? אמרתי כן שמח לשמוע אותי ואמר לי שמגיע לו מזל טוב פעמיים נולדה לו בת לפני 10 ימים אווו אתה אבא איזה יופי הבריתה עוד שבועיים אני רוצה שתבואי, תבאו תקנתי אותו אני מתחתנת, והוא כל כך שמח יוו כמה רצית להיות כבר כלה אני מחכה ליום הזה לראות אותך בשימל הלבנה... יום החתונה הגיע, אבל הוא לא בא חמו ניפטר באותו היום, היה אצלינו אחרי ראה את הקלטת וזהו הקשר נותק שוב...דיברנו אולי עוד פעמיים אחרי שנולד לו גם בן בזמן האחרון יצא לי לחשוב עליו אולי בגלל כל המצב ואולי בגלל שאמא שלי דווקא הזכירה לי לאחרונה כמה הוא אהב ורצה אותי... היום יצאתי לסידורים ובדרך הביתה מצאתי את עצמי עומד מתחת לבניין שלהם רוצה לעלות לדפוק בדלת לחייך ולהגיד הפתעה... אבל החלטתי להתקשר לפלא שהיה שמור תמיד בזיכרון הפון שלי למרות שמאז החלפתי כמה מכשירים..."המס' אינו פועל זמנית"אוףףףף אולי זה סימן שאני צריכה להרפות??? משהו בתוכי אמר לי לא לוותר, התקשרתי להורים שלו, אמא שלו ענתה לי והיתה מופתעת מאוד לשמוע אותי חשבתי שהיית בחו"ל אמרה לי לא אני בארץ אני מנסה לתפוס את______ ואת______ הטלפון שיש לי לא מעודכן הם עדיין באותה דירה? באמת הרבה זמן לא הייתם בקשר, לא מאז הם עברו למודיעין אבל הוא כבר לא שם הוא כאן כרגע...הוא התגרש----דממה אוו אני מצטערת לשמוע ובאותה נשימה אני אומרת לה גם אני בדרך.... היא נתנה לי את הפון שלו לא חיכתי התקשרתי באותו רגע, הוא עונה בוקר טוב ואני אומרת _____ ? בוקר טוב והוא משתתק לשנייה ושואל שגית??? כן שגית אני לא מאמין לאן נעלמת אני מנסה להשיג אותך כבר הרבה זמן, מה קורה איתך אני מרגיש אותך ויודע שמשהו לא בסדר.... אתה גרוש אני יודעת, מאיפה את יודעת? אמא שלך סיפרה לי עכשיו, ואני, אני הולכת בדרך שלך אני מתגרשת... טוב כמובן שלא יכולנו להמשיך את השיחה הזו בטלפון, הוא בא אלי בצהריים ישבנו על קפה ודיברנו במשך 3 שעות לא הזכרנו במילה את נושא הנשואים/גרושים שלנו את זה נשאיר פעם אחרת ... ואיך אני מרגיש עכשיו? אני שמחה שמצאתי את החבר האמית שלי...
