נימאס לי

3>

עכשיו כשעברו כמה שעות אני פשוט צוחקת על המצב. אחרת אני אבכה! ולא רוצה לבכות! זה עושה כאב ראש וזה לא נעים. חוץ מזה, ברגע שהתחיל לרדת גשם הכל נהיה מושלם
תודה שאת פה, באמת שזה עוזר לי :)
 
העתק הדבק מהפורום השכן~

במקום שאני אכתוב שוב ואבכה שוב העתק הדבק~ אוי אוי אוי אוווווווווווווווווווווווווווווי נימאס לי כל כך......... וכבר חפרתי למליון אנשים עם זה................ זהו זה..... ההודעה הזאת פה היא בשביל עצמי......... מעירה אותי........ בשביל מה? שאני ארד עם הכלב? איך אם כל הבית מוצף? איך אם לא שטפתי פנים? הכל מגעיל עכשיו. הפנים מגעילות אותי, מלכלכות ת'משקפיים....... ואני שוב מסתגרת בחדר מחכה שהיא מסיים עם זה...... חושבת בצד הראש כמה מסכן הכלב שלא ייצא החוצה עד 2...... מתכוננת נפשית לצעקות שהולכות לבוא........ לבאלאגן הנוראי....... לסבל....... לבכי המוסתר הזה....... כשאני מחכה פה.......... שהיא תסיים עם זה....... שיהיה בטוח לצאת מהחדר.... שאני אוכל לשטוף פנים כבר........ לחטא את המשקפיים "שנהרסו"....... מנסה שלא לבכות כבר עכשיו מהעובדה שאני מוגבלת........ מחכה לנס שיוציא אותי מזה....... שהיא לא תהיה פה.......... עוד יום רביעי.............. עוד בכי...... צער.......כאב......... והעדפה למות מאשר לעבור עוד יום נוראי כזה................. בשביל זה היא העירה אותי....... בשביל לבכות ולהיכנס לפאניקה....... ממש תודה........ תירו בי.... בחייטת....... רק לא לעבור את כל זה שוב......... כבר אין לי כוח לימים כאלה........... כמה אפשר לשתוק?....... וכשאני מדברת אני חוטפת על הראש........ אז מה לכל הרוחות....... מה ו! אני צורחת עליה תוך כדי בכי "אני חולה את לא מבינה?" היא אומרת לי "את לא חולה" "הכנסת לך לראש שאת חולה" ............... בסדר.... אם אני לא חולה היא החולה. אעלק לא חולה XD בורחת מזבובים ברחוב xD סוף~ :)
 
היי

היא מנקה, זה מה שמפחד אותך? אני חושבת שאחד הדברים הכי קשים באוסידי זה התחושה של המוגבלות, שיש דברים שאי-אפשר לעשות, שזה מפחיד מידי. והתחושה ששברים הופכים טמאים, מטמאים אחד את השני, את נשארת כלואה בתוך הפחד שלך, לא יכולה לגעת בכלום, לא יכולה לצאת מהחדר, לא יכולה הגלל שהפחד על-כך חזק. נורא נורא מכעיס מה שאמא שלך אמרה, זה שהיא לא רואה כמה את סובלת. עושה להרגיש נורא לבד. אני מבינה למה קשה כל-כך לחשוב אפילו על לדבר עם ההורים במצב כזה, זה כאילו שלא משנה מה תגידי זה לא יעזור. עדי, אני יודעת כמה את סובלת, כמה קשה לך. אני חושבת שזה כל-כך כדאי שתלכי לטיפול, את לא צריכה להמשיך ככה בתוך הסיוט הזה. תקחי תרופה במינון מתאים, תלכי לטיפול, כדי שלא תצטרכי להרגיש את הכאב והפחד האיומים האלה כל הזמן, כדי שלא תצטרכי לברוח, ולהסתגר ולהיות מוגבלת במה שאת יכולה לעשות.
 
זה שהיא מנקה זה נורא

כי היא רוצה לנקות בכל מקום... להזיז דברים! ואני אוהבת כשהכל במקום שלו. תחושת שליטה אני מניחה. חוץ מזה, על הבוקר לפני שאני שמה משקפיים אני חייבת לשטוף את הפנים אחרת ממש ממש מגעיל לי והמשקפיים מגעילות אחרי זה. ואני לא ממציאה, השומן של העור מהלילה עולה עליהם והן מתלכלכות- זה דוווקא דבר אמיתי לשם שינוי. איך אני אלך? XD שמעת מה היא אמרה! הכל בראש שלי. ניראה לך שהיא תקח אותי לפסיכולוג? לפסיכיאטר? באמת את חושבת שהיא תסכים?
 
היי

אני חושבת שזה יכול באמת להיות בעייתי, אבל יכול גם להיות שלא. יכול להיות שהיא כן תסכים, אפילו שהיא אומרת שאת לא חולה. נראה לי שקודם כל מה שהכי חשוב זה שאת תרצי, שתרגישי שאת רוצה ומוכנה לטפל בעצמך. את חושבת שהיית רוצה לנסות ללכת לטיפול? לגבי ההורים, אני חושבת שלמרות מה שהחיא אומרת היא יכולה אולי כן להסכים, כי בסופו של דבר גם אם היא לא קוראת לזה מחלה וגם אם היא אמרה שהכל בראש שלך, היא עדיין רואה שקשה ושהמצב לא טוב (בלי קשר לאיך היא קוראת לזה). תנסי להגיד לה שאת רוצה טיפול, תראי איך היא תגיב... אם זה לא עובד, את יכולה לנסות לדבר עם היועצת בביה"ס, אולי היא תוכל לעזור עם זה.
 
אני לא יודעת \=

אחרי מה שהכניסו לי לראש במקרה שאם אני אספר למישהו אני באמת שלא הולכת לספר ליועצת
 
היי

מי הכניס לך לראש? ההורים? מה הכניסו לך לראש שיקרה? בכל מקרה, גם אם לא להגיע לטיפול היועצת, אולי תוכלי דרך ההורים. תנסי. תראי איך יגיבו...
 
העי

כן ההורים הכניסו לי לראש שאז ידעו עלי אני לא אמתא עבודה כולם יחשבו שאני משוגעת לא יהיה לי עתיד ואני אסבול המון מעדיפה שלא...... גם ככה לא מאמינים לי בבית הזה........ אגב.... איך יועצת אם אין בצפר...... ובכלל.... היא לא ניראית סימפטית
 
היי

נשמע שאת לא יכולה לדבר עם אף אחד כמעט על מה שקורה לך. זה נשמע לי נורא קשה. אני חושבת שזה משהו שטיפול יוכל לתת לך, מקום לדבר על הדברים ולשתף, והרבה יותר חשוב - כלים להתגבר על הפחד. מה נראה לך יהיה אם תגידי להורים שאת רוצה טיפול? אני יודעת שזה קשה לדבר איתם כשהם לא מבינים, אבל אולי אם פשוט תגידי שאת רוצה טיפול, בלי להכנס ליותר מידי פירוט, זה יוכל לעזור?
 
למה לא?

אני חושבת שכן כדאי שתהיי בטיפול, ותלמדי כלים להתגבר על האוסידי. ואם הדרך להגיע לטיפול היא דרך זה שתגידי להורים שאת רוצה טיפול, אני חושבת שזה שווה את זה. אני יודעת כמה לא פשוט לך לבוא ולהגיד להם כזה דבר כשאת מרגישה שהם לא מבינים אותך, אבל נראה לי שלמרות הקושי כן שווה לנסות, כי יש הרבה מה להרוויח מזה...
 
אני חושבת

שיש לי מספיק כלים..... ושאם אני יכולה לעבור את זה לבד אז אין טעם להגיע למצב כזה
 
היי

גם כשיש כלים, בטיפול נותנים כל כך הרבה כלים נוספים, או אפילו מחדדים ומייעלים כלים שיש כבר וזה יכול לקצר את הזמן שנדרש להתמודד עם זה... אני חושבת ששווה לך לשקול את זה כי נשמע שאת הרצון והיכולת בהחלט יש לך...
 
למעלה