ניהול הנקה ודפוסי הנקה

מצב
הנושא נעול.

michal@gal

Active member
מנהל
צד אחד או שניים – זו השאלה!?
מאת: רוני טל, BA, IBCLC יועצת הנקה מוסמכת

מזל טוב!!! נולד לך תינוק :-): והחלטת שאת רוצה להיניק את תינוקך.... אבל מסביב את מקבלת כל כך הרבה עיצות, מכל כך הרבה גורמים, וכל כך קשה להחליט מה מתאים לך ולתינוקך ואילו עיצות כדאי לדחות על הסף.... אחת השאלות שחוזרות על עצמן שוב ושוב בפורום הנקה ובפגישות שלי עם אמהות היא – האם צריך לתת לתינוק לינוק משד אחד בכל הנקה, או לתת לו גם את הצד השני? זו אכן שאלה מצויינת וחשובה! הנה סקירה היסטורית של הנושא והמסקנות בסופה:

איך הכל התחיל?

במהלך השנים השתנו מאוד ההמלצות לגבי הנקה - לפני אלפי שנים לא היו חוקים. תינוקות היו יונקים לפי דרישתם, מאיזה צד שהם רצו ולפי האינטואיציה של אמם. כשהתינוק בכה או לא היה מרוצה, הוא היה עובר לשד השני או מפסיק לפי רצונו. במאה השנים האחרונות עברנו לאט לאט לתרבות של בקבוקים, כמויות, ומספרים. כך גם על האכלת תינוקות והנקתם התחילו לשים כל מיני חוקים ותנאים.

5 דקות מכל צד ותו לא!

בעבר המליצו לתת כל צד למשך 5 דקות או 10 דקות, וגם אם התינוק עדיין ינק באופן פעיל היו מנתקים אותו ומעבירים לאחר שעבר הזמן.... תינוקות אלו היו סובלים מכאבי בטן וגזים רבים, ולא תמיד קיבלו מספיק חלב. לאחר מכן גילו במחקרים כי הרכב החלב משתנה במהלך ההנקה, וכי ככל שהשד מתרוקן יותר כך עולים אחוזי השומן שבו ויורדים אחוזי החלבון והסוכרים (=לקטוז), והסיקו כי כאשר מנתקים את התינוק מוקדם מידי הוא לא מצליח לרוקן את השד ולהגיע לשכבות החלב של סוף ההנקה. לאחר שזה התגלה, השתנו ההנחיות שקיבלו אמהות מיניקות...

צד אחד בלבד בכל הנקה ויהי מה!

כעת החלו להמליץ לאמהות להיניק את התינוקות שלהן רק מצד אחד בכל הנקה, כדי שיגיעו לחלב השמן של הסוף. תינוקות שרצו לעבור לאחר מכן גם לשד השני לא קיבלו זאת - הם הוחזרו שוב ושוב לאותו הצד, ויצא שהיו הרבה תינוקות שפשוט לא עלו טוב במשקל כי הם לא קיבלו את הכמות שהם צריכים (אותה כמות שהיו יכולים לקבל לו נתנו להם לינוק גם מהשד השני).

והיום? – התינוק מוביל!

היום ישנה מגמה של חזרה למקורות... לאחר תלאות ומחקרים רבים, מצאו שבעצם, כל תינוק וכל אמא הם קצת אחרים! מה שמתאים לתינוק אחד, לא בהכרח יתאים לשני ולכן צריך קודם כל לאפשר לתינוק לינוק לפי דרישתו, ולא להציב לו תנאים ושעות ודקות מסויימות. יש תינוקות שצריכים לינוק לעתים יותר תכופות, ואחרים פחות. יש תינוקות שצריכים לינוק 5 דקות, ותינוקות שצריכים חצי שעה.... מה שהיום ממליצים לעשות זה להתחיל את ההנקה מהשד הראשון ולתת לתינוק לסיים אותו בעצמו, בלי לספור לו דקות או זמנים. כשהתינוק מסיים את הראשון (כלומר מתנתק בעצמו, או נרדם, או מאט מאוד את הקצב וכבר לא יונק ביעילות) אפשר להציע לו לעשות גרעפס, להחליף חיתול אם צריך (וזה גם מעורר את התינוק מעט), ולאחר מכן להציע לו את השד השני. אם התינוק מעוניין בו, הוא יינק. אם אינו רוצה, זכותו! הוא לא חייב, והוא יכול לינוק ממנו בפעם הבאה.

המפתח כאן הוא – תני לתינוק להוביל את ההנקה ופעלי לפי איתותיו. תינוק שמסיים צד אחד ומציעים לו את השני, יקבל את ההזדמנות לקחת או לא לקחת לפי בחירתו, ויווסת כך את הכמויות שהוא זקוק להן. אם מגבילים מס' דקות על כל שד, או מתקבעים רק על שד אחד בכל הנקה למרות איתותי התינוק שמראים לנו אחרת, זה עלול לפגוע בגדילתו והתפתחותו של התינוק ובהתנהגותו, ולגרום לו לסבל מיותר.

מצבים מיוחדים


ישנם מצבים מסויימים בהם ניהול הנקה נורמלי כמו שמתואר בכתבה הזו אינו מספיק וצריך לשנות משהו. למשל, לאמהות הסובלות מייצור עודף של חלב, ממליצים לעתים להגביל את ההנקה לשד אחד בלבד בכל האכלה או למשך מס' שעות מסויים. המלצה דומה נותנים לעתים כאשר התינוק סובל מריפלוקס. בכל מקרה בו את מרגישה שניהול ההנקה שלך לא מסתדר, או שהתינוק שלך סובל ומתפתל או איננו עולה במשקל למרות שאת מגיבה לאיתותיו ונענית להם, פני לפגישה אישית עם יועצת הנקה מוסמכת שתבחן את המצב ותעזור לך למצוא את שביל הזהב.
 

michal@gal

Active member
מנהל
קפיצות גדילה - מה זה ומה עושים עם זה?
מאת: יעל של תום


מהי קפיצת גדילה?
קפיצת גדילה היא תקופה של יניקה מוגברת של היונק, שמטרתה לאותת לגוף האם לייצר יותר חלב, על מנת להתאים את כמות החלב לצרכיו הגדלים של היונק.
קפיצת גדילה אפיינית נמשכת כ-48 שעות, אם כי יש יונקים ש"קופצים" רק בלילה ועל פני יותר זמן, או שדפוס הקפיצה שלהם שונה.
קפיצות הגדילה ה"סטנדרטיות" הן בגילאים 14-10 ימים, 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים ו-6 חודשים, אך גם כאן, יש יונקים שלא קראו את הספר ;-), וקופצים בזמנים קצת שונים.
אימהות מסוימות אינן מרגישות בקפיצות הגדילה, וגם זה בסדר, כל עוד התינוק יונק לפי דרישה, וכל הסימנים המצביעים על הנקה תקינה קיימים.

מה לעשות בזמן קפיצת גדילה?
• במידת האפשר – היכנסי עם תינוקך למיטה למשך ימי הקפיצה. קחי איתך ספר טוב / סרט שמזמן רצית לראות / טלפון לשיחות עם חברות שמזמן לא דיברת איתן וכו´. חשוב שתנוחי הרבה, כי זה מעייף.
• נסי לישון או לפחות לנוח בשעות בהן תינוקך ישן.
• הניחי למטלות השוטפות שסובלות דיחוי.
• שתי הרבה.
• היניקי לפי דרישת התינוק, מבלי לבדוק מתי ינק לאחרונה. ייתכן שתרגישי שהוא יונק ללא הפסקה 48 שעות, אך זכרי שהקפיצה תיגמר עוד מעט ותוכלו לחזור לשגרה.

מה לא לעשות בזמן קפיצת גדילה
לא לתת בקבוק תמ"ל.
אמנם נדמה שהתינוק רעב ושההנקה לא מספקת את צרכיו, אך אין זה באמת כך. יניקתו מוגברת משום שהוא צריך לאותת לגופך לייצר עוד חלב, ואם תתני לו תוספת במקום לינוק, התוצאה עלולה להיות מחסור בחלב, שעלול להוביל בסופו של דבר לסיום ההנקה. לכן גם אם את מרגישה שאין כלום בשד ושהתינוק יונק "על ריק", המשיכי לתת לו לינוק.


חשוב מאוד - מתי זו אינה קפיצת גדילה?

לעיתים יניקה מוגברת, בעיקר בימים הראשונים, אינה נובעת מקפיצת גדילה, אלא עשויה להעיד על בעיה בתפיסה.

* אם היניקות הן ארוכות ותכופות כבר מהלידה (ולא התחילו פתאום)

* אם במקביל ליניקות הארוכות מופיעים פצעים וסדקים

* אם היניקות המוגברות נמשכות יותר מיומיים-שלושה

כדאי לפנות לעזרה מקצועית (יועצת הנקה מוסמכת או מדריכת הנקה) על מנת לתקן את התפיסה ולהחזיר את ההנקה למסלול.
 

michal@gal

Active member
מנהל
שביתת הנקה
מה פירוש המושג?
שביתת הנקה היא מצב בו לפתע תינוק קטן מסרב לינוק. לעיתים רק נושך את הפטמה, לעיתים מסרב לינוק, לעיתים יונק רק מהזרם המהיר (בהתחלה) ולא בהמשך, כשהזרם נהיה איטי.

שביתת הנקה פירושו של דבר שיש משהו לא תקין בהנקה. אין פירוש הדבר כי ההנקה הסתיימה! האם יכולה לבחור לעודד את תינוקה לחזור לינוק. במאמר זה אתאר מקרים קלים של שביתת הנקה. במקרה בו הפעולות המתוארות לא עוזרות, או עוברים יותר מיום-יומיים, מומלץ לפנות ליועצת הנקה.

כמובן שכדי להחזיר את היונק להנקה יש צורך בסבלנות רבה, אמונה בעצמך, עקביות ונחישות.

גורמים
בלבול פטמות
בלבול פטמות עלול להיגרם מכך שלתינוק ניתן בקבוק\מוצץ לפני שההנקה התבססה (גיל 4-6 שבועות). תופעה זו עלולה להתרחש גם כאשר האם חוזרת לעבודה והתינוק מקבל בקבוק פעמים רבות יותר במשך היום.

מה עושים?
להניק כל עת שהאם במחיצת התינוק. להשתמש בפטמה 0 המיועדת לפגים (פטמה עם זרימה איטית).

כאב \מחלה אצל התינוק
  • דלקת אוזניים עלולה לגרום לכאב בעת הבליעה
  • פצעים בפה
  • צמיחת שיניים
  • אף סתום שמקשה על הנשימה בעת ההנקה
פרידה ארוכה מהאם
לעיתים בעקבות פרידה ארוכה מהאם התינוק שובת. גם כאן יש צורך בסבלנות והצמדה. ראי פירוש בהמשך.

סיבות הקשורות לאם\משפחה
  • שינוי קיצוני בחיי המשפחה
  • הנקה לפי לוח זמנים נוקשה ולא לפי דרישת התינוק
  • הסחה\קולות רמים או פעולה דומה בעת ההנקה
  • אי מתן אפשרות לתינוק לינוק כרצונו, או אי התיחסות לבכי התינוק, באופן חוזר ונשנה.
  • רגישות לתרופות\מזון חדש שהאם נטלה\אכלה
  • שינוי בריח האם (לעיתים בגלל תכשיר קוסמטי, סבון וכיו"ב)
  • שינוי בטעם החלב בגלל שינויים הורמונליים: הריון\התחלת נטילת גלולות\וסת\ביוץ
התמודדות עם השביתה
כאמור, התמודדות עם שביתת הנקה דורשת הרבה עקביות, נחישות ורצון. מצב זה אינו קל לאם ולא לתינוק. האם מאוכזבת, לעיתים חוששת ש"נגמר לה החלב" או שמשהו אחר לא תקין בה. היא עלולה לחוש רגשי אשם. התינוק לא רגוע ולא מרוצה.

  • לשמור על רמת יצור החלב- גם אם תינוקך לא יונק, מומלץ לשאוב כמספר הפעמים שתינוקך נהג לאכול.
  • לספק לתינוק מזון - גם אם תינוקך לא יונק ישירות יש לוודא שיש לו די חיתולים רטובים ושהוא מקבל מזון.
  • מומלץ להאכיל את התינוק מכוס בלתי נשפכת או מזרק. בקבוק עלול להחמיר את המצב. אם אין ברירה, השתמשי בבקבוק עם פטמה של זרימה איטית ביותר.
  • לנסות להניק את התינוק כשהוא מנומנם
  • לנסות תנוחת הנקה שונה. לעיתים הנקה לא תצליח בשיבה אך כן בשכיבה, בתנוחת הפוטבול או בעמידה תוך ניענוע (עובד כמו קסם! אל תדאגי, זה רק ליום יומיים).
  • להיניק בחדר שקט ללא רעשים והסחות.
  • להצמיד את התינוק לחזך הערום כדי לספק לו מגע של עור אל עור ולתת לו להריח אותך (מגיל כמה שעות תינוק מזהה את ריח החזה של אימו). כמו כן להתקלח יחד.
  • לתת לו למצוץ את הפטמה גם בזמנים שאינו רעב.
  • לבקש עזרה, כדי שתוכלי לנוח ולהתמקד בתינוקך. בקשי עזרה מבעלך, מסבא\סבתא ממתנדבות עלמ"ה וממי שאפשר .
חומר קריאה נוסף: http://www.lalecheleague.org/NB/NBstrikes.html
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה