לאנשים כמוני אין נפילות כואבות. אני כמו ביל גייטס. הנפילה פשוט לא תבוא. החיים שלי מושלמים. חוץ מהעיניין של הררי הכסף אבל גם זה יבוא.
כשלהורים שלך ימאס לשרת אותך.
זה לא יקרה
הם מתחרטים שגידלו אותך ככה
כן, בערך כמו מה שהשב"כ מצוטט לכל שיחת טלפון, קורא כל אימייל ורואה כל תמונה והודעת וואטסאפ של כל גבר, אישה וילד במדינה כמו מה שקורה בארצות הברית
אבל תמשיך להמציא דברים בתוך הראש שלך ולחשוב שזאת המציאות
וממשיכים לאפשר לך את התנאים האלה רק כי הם מרחמים עליך.
לא. הם מאפשרים לי את התנאים האלו היום מאותה הסיבה שהם איפשרו לי אותם כל חיי-כי אני מלך, וכי כשאתה מלך, אתה חי ככה, ואתה מקבל תנאים כאלו.
אתה פשוט מקנא כי אתה לא מלך
זה רק עניין של זמן עד שיפסיקו ויכריחו אותך לצאת לעצמאות
הם לא יפסיקו והם לא צריכים להכריח אותי לצאת לעצמאות. אני עושה את זה לבד
וזה במקרה הטוב ביותר, כי אם לא יעשו כן, אחרי שימותו, אתה לא תוכל לדאוג לעצמך מכיוון שאתה לא עצמאי ולא יודע להתנהל. אתה לא מודע עד כמה אתה מסכן.
ברור שזה מה שאתה רוצה להאמין בו בתור מישהו שלא הלך לו בחיים ושכל החיים היה צריך לדאוג לעצמו כאשר אתה רואה מלך כמוני שדאגו לו כל חייו, אבל מה לעשות? העובדות הפשוטות הן שכל האנשים הכי מדהימים בהיסטוריה גדלו בעושר, מותרות ופינוקים, כמו ביל גייטס, יוליוס קיסר, נפוליאון, לאונרדו דה וינצ'י ועוד ועוד.
כנראה שעדיף להיות עם התחלה רכה בחיים כמוני וכמוהם כדי שיהיה זמן להשקיע בעצמך ואז לצאת לחיים מצויד בכל מה שצריך במקום להתחיל בחיים ממקום לא טוב, להפוך לחתול רחוב רחוב ולצבור כמה כישורי רחוב מועילים, אבל להיות בלי השכל והכישרונות שחיי מותרות מאפשרים לאדם לפתח ברגע שהוא לא צריך לדאוג לכלום ברמת הקיום הבסיסי.
המסכן זה אתה כפרה
אם אתה עדיין לא מאמין, אז תנסה לעצור לרגע ולחשוב מי מאיתנו כיף לו בחיים ומי נהנה ומי מאושר מחייו ומי בן-אדם שקם בבוקר, הולך לעבודה שהוא לא רוצה לעבוד בה, עושה דברים שהוא לא רוצה לעשות ויש לו פרצוף מריר וחמוץ כל היום
הנה, עכשיו נפל לך האסימון במצב של מי עדיף להיות, שלי או שלך?
על החתום,
המלך.
