יותר טוב מלקחת אחריות על חיים של אדם בתור מישהו שסה"כ מכין אוכל.
לא רוצה לקחת אחריות , אל תכין אוכל. גם כך מי שמכין אוכל לוקח אחריות ומחויב לעמוד בתנאים סניטרים נאותים.
ברור שמדובר כאשר אין כוונת זדון אחרת זה רצח/ניסיון רצח
כפי שציינתי . חוסר הקפדה על תנאים סניטרים אינה ניסיון לרצח, אבל בחלט רשלנות.
זה ההבדל והוא ברור לכולם חוץ מלך,כאן מדובר במקרה נדיר.
הוא כן אחראי להכנת האוכל שתהיה בטיחותית באופן כללי - שהאוכל לא יהיה מקולקל שולא יהיו זיהומים.
אבל זה נוגע לכולם.
לך זה אינו ברור. ברגע שמודיעים לו על רגישות, המוכר יכול להחליט שאינו מסוגל לעמוד בכך ולבטל משלוח.
אם בחר לא לעשות זאת, שיקפיד על מה שהוא מגיש. גם בעל הבית הבין זאת.
זה החוק! ויש הרבה הגיון מאחוריו.
עוד פעם ההגבלות...
אתה נהנה לחיות במקום שיש לו יותר הגבלות מחופש,
נראה לך דרך טובה לחיות את החיים?
לא . אינני נהנה ממקום חסר חופש. מצד שני אינני רוצה שתינתן לאחרים החופש להרוג אותי, או לגרום לי נזק.
חופש אינו פוטר מאחריות!!!!
היום זה פשוט אבל אין סוף למורכבות שיכולה להיות באוכל - לעקבות השומשום וכיו"ב
מורכב, שם הערות אזהרה, או פשוט אל תמכור למי שמודיע על רגישות. כשאתה משתמש במרכיבים להכנת אוכל באופן מסחרי אתה צריך להכיר אותם. זאת בדיוק הכוונה באחריות. תתבגר!
תאונות תמיד קורות ומה אז?
אז זהו, כשישנן תאונות יש תהליך שלם של בדיקת נהלים לבדוק אם ניתן היה למנוע אותן. לאחר מכן גם תהליך הפקת לקחים על מנת ללא יחזרו.
אם לא שמת לב, סגרו לשטראוס את מפעל השוקולד לתקופה בגלל "תאונה".
מנהל תפקידו לפקח. בשביל זה משלמים לו אקסטרא. אם המנהלת משמרת במסעדה אינה מבינה שחלבה וטחינה מכילות שומשום זו בעיה של הבעלים שלא דאג שלהכשרה ובחינה המוודה שיש לה את המידע המקצועי הזה. ממנהל משמרת מצופה לדעת, ואז להקפיד אקסטרא לגבי מנה חריגה עם רגישויות על מנת למנוע טעויות ותאונות.
אני אומר לך את זה מנסיון מהשטח. עבדתי ולמדתי מספיק בחיי בנושא המסעדנות על מנת להגיד לך שישנם מקומות שמה שאני אומר לך אכן מתקיים בפועל.
בצעירותי ניהלתי סניף דומינוס בחו"ל. לא רוצה אפילו להתחיל לספר לך כמה הכשרות להכרת המוצר , בישולו ועיבודו עברתי.
