נהג דן עבריין תנוע ומאיים

מצב
הנושא נעול.

down under

New member
העבריין הוא אתה שבצעת מעקב אחר הנהג

נהג דן עבריין תנוע ומאיים
http://www.youtube.com/watch?v=x7arTBaE-h0
העבריין הוא אתה שבצעת מעקב אחר הנהג
למרות שאינך שוטר ואינך איש שב"כ.
לאדם סתם כך אסור בתכלית האיסור לבצע מעקב, ואתה ביצעת מעקב.

נהג האוטובוס לא נסע בצורה פרועה, במרבית הפעמים אף אותת לפני תחנה ולקראת יציאה מתחנה, לא נסע באין כניסה, עצר במרבית המקרים בתוך המפרץ ולא פנה
לצומת לא פנוי.
לא מבין מה אתה רצית ממנו. התנהגותך היא היא שלא ראויה וגם לא חוקית.
 
פרה פרה

העבריין הוא אתה שבצעת מעקב אחר הנהג
למרות שאינך שוטר ואינך איש שב"כ.
לאדם סתם כך אסור בתכלית האיסור לבצע מעקב, ואתה ביצעת מעקב.

נהג האוטובוס לא נסע בצורה פרועה, במרבית הפעמים אף אותת לפני תחנה ולקראת יציאה מתחנה, לא נסע באין כניסה, עצר במרבית המקרים בתוך המפרץ ולא פנה
לצומת לא פנוי.
לא מבין מה אתה רצית ממנו. התנהגותך היא היא שלא ראויה וגם לא חוקית.
פרה פרה
נהג האוטובוס:
א. בתחנות הראשונות הכביש היה צר, כך שגם אם היה נצמד לאבן השפה, הכביש היה נשאר חסום.
ב. ביתר התחנות נכנס לתחנה
ג. לא ראיתי עבירות בנהיגה
ד. הירידה שלו אל הרכב של המתלונן והיריקה על החלון, אינם עולים בקנה אחד עם נהג ציבורי. כמו כן כמדומני שזה היה ברמזור, ואני בכלל לא בטוח שהוא דומם את המנוע.

המתלונן:
א. אנשים אוהבים להמציא. אין שום איסור בחוק לעקוב אחרי מישהו, פרט למקרה שמדובר בסכסוכי עבודה . כל אחד יכול לעקוב אחרי מי שהוא רוצה.
ב. המתלונן באחת הפעמים העמיד את הרכב באלכסון ללכת לדבר עם הנהג לפי מה שהוא מצהיר. האם דומם את המנוע ? מסופקני.
ג. נראה לפחות פעמיים שהוא עצר את הרכב על הכביש ללא סיבה (לבלום ולהציק לנהג האוטובוס?) אחרי שעקף את האוטובוס.

בשורה התחתונה, עוד נהג פרטית שהתקין מצלמה ברכב, אבל לא כל כך מכיר את החוקים, כאשר הוא עצמו מבצע עבירות, וגם נהג האוטובוס לא טמן ידו בצלחת.
אילו ניידת תנועה הייתה נקלעת להתרחשות, שני הצדדים היו מקבלים דוחות.
 

down under

New member
לגבי מעקב אתה במפורש טועה

פרה פרה
נהג האוטובוס:
א. בתחנות הראשונות הכביש היה צר, כך שגם אם היה נצמד לאבן השפה, הכביש היה נשאר חסום.
ב. ביתר התחנות נכנס לתחנה
ג. לא ראיתי עבירות בנהיגה
ד. הירידה שלו אל הרכב של המתלונן והיריקה על החלון, אינם עולים בקנה אחד עם נהג ציבורי. כמו כן כמדומני שזה היה ברמזור, ואני בכלל לא בטוח שהוא דומם את המנוע.

המתלונן:
א. אנשים אוהבים להמציא. אין שום איסור בחוק לעקוב אחרי מישהו, פרט למקרה שמדובר בסכסוכי עבודה . כל אחד יכול לעקוב אחרי מי שהוא רוצה.
ב. המתלונן באחת הפעמים העמיד את הרכב באלכסון ללכת לדבר עם הנהג לפי מה שהוא מצהיר. האם דומם את המנוע ? מסופקני.
ג. נראה לפחות פעמיים שהוא עצר את הרכב על הכביש ללא סיבה (לבלום ולהציק לנהג האוטובוס?) אחרי שעקף את האוטובוס.

בשורה התחתונה, עוד נהג פרטית שהתקין מצלמה ברכב, אבל לא כל כך מכיר את החוקים, כאשר הוא עצמו מבצע עבירות, וגם נהג האוטובוס לא טמן ידו בצלחת.
אילו ניידת תנועה הייתה נקלעת להתרחשות, שני הצדדים היו מקבלים דוחות.
לגבי מעקב אתה במפורש טועה
חוק הגנת הפרטיות אוסר על מעקב שיש בו משום הפרעה לזה שעוקבים אחריו.

כתוב ממש בסעיף הראשון של החוק להגנת הפרטיות:

1. לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;


שים לב לסעיף 2 סעיף קטן 1 שמפרש את סעיף 1 של החוק. לא סתם זה כתוב בחוק, זה הסעיף הראשון של החוק!
 
אבל צריך לדעת לקרוא חוקים.

לגבי מעקב אתה במפורש טועה
חוק הגנת הפרטיות אוסר על מעקב שיש בו משום הפרעה לזה שעוקבים אחריו.

כתוב ממש בסעיף הראשון של החוק להגנת הפרטיות:

1. לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;


שים לב לסעיף 2 סעיף קטן 1 שמפרש את סעיף 1 של החוק. לא סתם זה כתוב בחוק, זה הסעיף הראשון של החוק!
אבל צריך לדעת לקרוא חוקים.
שאלו כלב ברוסיה :"מה נשמע, במילה אחת?"
ענה:"טוב".
שאלו:"ובשתי מילים?"
ענה:"לא טוב".

מה שעשית היה להוציא את הדברים מהקשרם.
החוק הזה נולד בעייתי ומעולם לא נתבע איש על פיו, כיוון שהחוק הוא חוק מת ולא מעשי.

נתחיל מהבעיה של חוסר הגדרות:
מה זה "בילוש" ? (בחוק , לא בעברית) אף אחד לא יודע.
למה הכוונה ב-"התחקות" ? ללכת אחרי מישהו זה לעקוב אחריו, והמונח הזה "לעקוב" לא מוזכר אפילו פעם אחת בכל החוק. כאשר ל-"התחקות אחרי אדם" (בהיעדר הגדרה בחוק) יש הסברים שונים - החל מ-ללכת אחרי מישהו וכלה ב-לחקור אודות מישהו.
לא יכול להיות חוק שלא ברור למה הוא מתכוון ואיננו חד-משמעי או שהוא דו-משמעי.

המתלונן צריך גם להוכיח שהפעולה הטרידה אותו, וגם כאן לא ברור אם הכוונה להתנהלות אובייקטיבית או סובייקטיבית, כי למשל לי ממש לא איכפת אם מישהו יעקוב אחרי.
לידוענים יש בעיה דו-סיטרית עם ה-"פאפאראצ'י" שמצד אחד הם מרוצים כשמצלמים אותם ומפרסמים את התמונות, אבל לעיתים מתגלעת מריבה כאשר לידוען נמאס (ואני לא מדבר על נושא החדירה לפרטיות, אלא רק על ההתנהלות במקום ציבור).

כל אלו הם מיסודות העבירה, וכאשר יש יסוד לא ברור או נופל, כל העבירה בעצם לא קיימת.

בנוסף לכך, אומר החוק שמדובר בעוולה אזרחית, משמע שאין התערבות חקירתית פלילית בתלונה כזו, אלא המתלונן נגד "החשוד", על כל נטל הראיות
בנוסף לכך, נטען שוב, שכדי שיהיה מדובר בעבירה שיש עליה עונשין, צריך להוכיח שהייתה פה פגיעה במזיד (בכוונה).

אם נתייחס לאירוע המדובר, הרי לא מדובר במעקב אחרי מישהו, ראשית משום שמדובר בשטח ציבורי ומדובר באוטובוס ציבורי (האוטובוס או חברת האוטובוסים אינם יכולים להתלונן, החוק לא כולל חברות אלא רק אנשים פרטיים) , המעקב לא היה אחרי הנהג כי הוא הרי לא הכיר את הנהג, אלא שהוא רצה להתריע על התנהגות איש הציבור בפומבי, ולא משנה כעת שהוא טעה.

כמו כן יש בחוק הגנות שונות שחלקן מגינות עליו לכאורה, גם אם הוא טעה (ותמונתו של הנהג הופיעה באקראי באשמתו) .

המסמר האחרון בארון המתים של החוק הזה - החוק שולל כל זכות לתביעה בשל פגיעה שאין בה ממש.
 

down under

New member
כשלא כתוב בחוק הגדרה למלה כלשהי

אבל צריך לדעת לקרוא חוקים.
שאלו כלב ברוסיה :"מה נשמע, במילה אחת?"
ענה:"טוב".
שאלו:"ובשתי מילים?"
ענה:"לא טוב".

מה שעשית היה להוציא את הדברים מהקשרם.
החוק הזה נולד בעייתי ומעולם לא נתבע איש על פיו, כיוון שהחוק הוא חוק מת ולא מעשי.

נתחיל מהבעיה של חוסר הגדרות:
מה זה "בילוש" ? (בחוק , לא בעברית) אף אחד לא יודע.
למה הכוונה ב-"התחקות" ? ללכת אחרי מישהו זה לעקוב אחריו, והמונח הזה "לעקוב" לא מוזכר אפילו פעם אחת בכל החוק. כאשר ל-"התחקות אחרי אדם" (בהיעדר הגדרה בחוק) יש הסברים שונים - החל מ-ללכת אחרי מישהו וכלה ב-לחקור אודות מישהו.
לא יכול להיות חוק שלא ברור למה הוא מתכוון ואיננו חד-משמעי או שהוא דו-משמעי.

המתלונן צריך גם להוכיח שהפעולה הטרידה אותו, וגם כאן לא ברור אם הכוונה להתנהלות אובייקטיבית או סובייקטיבית, כי למשל לי ממש לא איכפת אם מישהו יעקוב אחרי.
לידוענים יש בעיה דו-סיטרית עם ה-"פאפאראצ'י" שמצד אחד הם מרוצים כשמצלמים אותם ומפרסמים את התמונות, אבל לעיתים מתגלעת מריבה כאשר לידוען נמאס (ואני לא מדבר על נושא החדירה לפרטיות, אלא רק על ההתנהלות במקום ציבור).

כל אלו הם מיסודות העבירה, וכאשר יש יסוד לא ברור או נופל, כל העבירה בעצם לא קיימת.

בנוסף לכך, אומר החוק שמדובר בעוולה אזרחית, משמע שאין התערבות חקירתית פלילית בתלונה כזו, אלא המתלונן נגד "החשוד", על כל נטל הראיות
בנוסף לכך, נטען שוב, שכדי שיהיה מדובר בעבירה שיש עליה עונשין, צריך להוכיח שהייתה פה פגיעה במזיד (בכוונה).

אם נתייחס לאירוע המדובר, הרי לא מדובר במעקב אחרי מישהו, ראשית משום שמדובר בשטח ציבורי ומדובר באוטובוס ציבורי (האוטובוס או חברת האוטובוסים אינם יכולים להתלונן, החוק לא כולל חברות אלא רק אנשים פרטיים) , המעקב לא היה אחרי הנהג כי הוא הרי לא הכיר את הנהג, אלא שהוא רצה להתריע על התנהגות איש הציבור בפומבי, ולא משנה כעת שהוא טעה.

כמו כן יש בחוק הגנות שונות שחלקן מגינות עליו לכאורה, גם אם הוא טעה (ותמונתו של הנהג הופיעה באקראי באשמתו) .

המסמר האחרון בארון המתים של החוק הזה - החוק שולל כל זכות לתביעה בשל פגיעה שאין בה ממש.
כשלא כתוב בחוק הגדרה למלה כלשהי
מפרש אותה בית המשפט על פי שתי אופציות, קל וחומר אם אין סתירה בין
שתי האופציות:
1. כפי שהיא מופיעה במלון בעברית (נניח מלון אבן שושן או ספיר)
2. עפ"י מבחן האדם הסביר

לנסוע סתם כך ללא סיבה במסלול שהוא לא הדרך שלך לעבודה או לבית לאורך
מספר קילומטרים אחרי אוטובוס היא בעליל סוג של מעקב/בילוש/התחקות אחרי
האוטובוס ובעברית בעצם אחרי נהג האוטובוס.


חוץ מחוק הגנת הפרטיות ישנו את החוק האוסר הטרדה (ולא הטרדה מינית אלא כללית):


(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין
השאר, באחד מאלה:
(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל
דרך אחרת;
(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו


בקיצור, לאף אדם אין זכות חוקית וגם לא מוסרית להתחיל לעקוב אחרי נהגים בכלל
ונהגי אוטובוס בפרט.
מילא וניחא אם זה היה לצורך מניעת פשע (עבירה פלילית ומוסרית שעונשה מעל 3 שנות מאסר) שהעוקב יודע כמעט בוודאות שעומד להתבצע.
כולה על עבירת תנועה ועוד קלה יחסית (אי כניסה למפרץ) שהיא בקושי חטא
(אפילו לא עוון) אין לאיש את הזכות לעקוב, נקודה.
 
שוב הכיוון לא נכון

כשלא כתוב בחוק הגדרה למלה כלשהי
מפרש אותה בית המשפט על פי שתי אופציות, קל וחומר אם אין סתירה בין
שתי האופציות:
1. כפי שהיא מופיעה במלון בעברית (נניח מלון אבן שושן או ספיר)
2. עפ"י מבחן האדם הסביר

לנסוע סתם כך ללא סיבה במסלול שהוא לא הדרך שלך לעבודה או לבית לאורך
מספר קילומטרים אחרי אוטובוס היא בעליל סוג של מעקב/בילוש/התחקות אחרי
האוטובוס ובעברית בעצם אחרי נהג האוטובוס.


חוץ מחוק הגנת הפרטיות ישנו את החוק האוסר הטרדה (ולא הטרדה מינית אלא כללית):


(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין
השאר, באחד מאלה:
(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל
דרך אחרת;
(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו


בקיצור, לאף אדם אין זכות חוקית וגם לא מוסרית להתחיל לעקוב אחרי נהגים בכלל
ונהגי אוטובוס בפרט.
מילא וניחא אם זה היה לצורך מניעת פשע (עבירה פלילית ומוסרית שעונשה מעל 3 שנות מאסר) שהעוקב יודע כמעט בוודאות שעומד להתבצע.
כולה על עבירת תנועה ועוד קלה יחסית (אי כניסה למפרץ) שהיא בקושי חטא
(אפילו לא עוון) אין לאיש את הזכות לעקוב, נקודה.
שוב הכיוון לא נכון
אתה לא יכול לקחת חוקים ולעקם אותם שיתאימו למטרות שלך.

אם אני רואה אוטובוס ציבורי שמבצע עבירות, בהחלט קמה לי החובה האזרחית לברר אם זו התנהגות רגילה או טעות מקרית, ואם אפעל בנדון, אחשב כאזרח איכפתי ולא עבריין פלילי, כפי שאתה מציג את זה.

הדרך היא דרך ציבורית, המדינה היא מדינה דמוקרטית ואין לך שום זכות לאמר למישהו לאן מותר לו לנסוע או לאסור עליו לשוטט עם הרכב כאוות חפצו בישוב או מחוצה לו, אחרת הוצאת את כל הרוח ממפרשי הדמוקרטיה ומרגע זה חברים כבר לא יכולים לאמר אחד לשני: "בוא ניקח את הרכב ונצא להסתובב קצת לקחת אויר", ואתה הופך זאת לחשד לקיום עבירה. נסחפת.

כמו כן ברור שחברת האוטובוסים הינה חברה ציבורית והאוטובוס הוא ציבורי והנהג הוא נהג ציבורי, וההתייחסות אליו היא לא ספציפית כאל מוישה זוכמר אלא כאל נהג ציבורי, וחבל שאתה לא מבין את ההבדל.

בנוסף אתה עוסק בהרבה מאוד פרשנויות שאין לענין, כשאתה ממשיך להתייחס לשורות מספר ומוציא אותן מהקשרן.

החוק שאתה מתייחס אליו, לקחת אותו לכיוון אחר מהמטרה המקורית שלו (אם נבדוק את כוונת המחוקק). כאשר הכוונה היתה לחוק להגנת בני משפחה בעיקר בעבירות מין .

החוק אינו "חוק האוסר הטרדה", זו הטעיה. שמו הנכון הוא:"חוק מניעת הטרדה מאיימת 2001".

בכל חוק יש פרשנות אבל החוק כאן לא מפרש את המילה "הטרדה" שיש לה מספר מובנים:
"הצקה" (שהיא התנהגות לא נעימה החוזרת על עצמה),
"שיגוע" (שזה כבר על דרך ההתבדחות),
"ניגון" (מקובל בכלי מיתר, מה שאנחנו קוראים "לצבוט מיתרים" שהיא שיטת נגינה),
"דאגה".
וכך שוב יש בעיה כשהחוק לא מגדיר בדיוק למה הכוונה.

בנוסף לכך, הסיפא של הסעיף אומר במפורש שהנסיבות הן שסביר להניח שהמטריד או המאיים עלול שוב לפגוע וכו. ואם אין נסיבות כאלו, הרי שאין פה עבירה.
וזה מה שהיה במקרה המדובר.
יכולתי להמשיך ולהצביע על נקודות בחוק, שאתה לקחת אותו לכיוון אחר מכוונת המחוקק, (ההמשך הוא הוצאת צו נגד הטרדה וחשד לביצוע פגיעות ועבירות מין וכו וכו) אבל כיוון שבעצם אין במקרה הנ"ל משום הטרדה מאיימת, אין עבירה.

מה זה עבירה מוסרית? אין דבר כזה בחוק.

בשורה התחתונה, אי הבנת חוקים יחד עם מתן פרשנות חופשית, עדיין אינם מהווים חוקים במדינה.

חמור מזה, אתה מנסה לפגוע בזכויות הדמוקרטיות של כל אדם לנסוע לאן שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה בלי לתת הסבר לאף אחד (פרט לאשתו ולשוטר בתפקיד....) בטענה שלך שאסור לו לנסוע ככה סתם.

אם אני אראה נהג אוטובוס נוהג באופן שבעיני יהיה חמור, בהחלט טבעי לעקוב אחריו לראות אם זה ממנהגו כך או שזו מעידה חד פעמית, ורק אז אשקול את צעדיי.
במקרה הנ"ל המתלונן לא ביצע את הפעולה הנכונה והיא לשלוח את הסרט להנהלת החברה ולהתלונן נגד הנהג בקשר לנהיגה ובקשר להתנהגות שלו (יריקה היא תקיפה) שאיננה הולמת עובד ציבור.
משלא עשה כן, הטיעון שלו נראה חלש במקצת.
 

down under

New member
קצת נסחפת

שוב הכיוון לא נכון
אתה לא יכול לקחת חוקים ולעקם אותם שיתאימו למטרות שלך.

אם אני רואה אוטובוס ציבורי שמבצע עבירות, בהחלט קמה לי החובה האזרחית לברר אם זו התנהגות רגילה או טעות מקרית, ואם אפעל בנדון, אחשב כאזרח איכפתי ולא עבריין פלילי, כפי שאתה מציג את זה.

הדרך היא דרך ציבורית, המדינה היא מדינה דמוקרטית ואין לך שום זכות לאמר למישהו לאן מותר לו לנסוע או לאסור עליו לשוטט עם הרכב כאוות חפצו בישוב או מחוצה לו, אחרת הוצאת את כל הרוח ממפרשי הדמוקרטיה ומרגע זה חברים כבר לא יכולים לאמר אחד לשני: "בוא ניקח את הרכב ונצא להסתובב קצת לקחת אויר", ואתה הופך זאת לחשד לקיום עבירה. נסחפת.

כמו כן ברור שחברת האוטובוסים הינה חברה ציבורית והאוטובוס הוא ציבורי והנהג הוא נהג ציבורי, וההתייחסות אליו היא לא ספציפית כאל מוישה זוכמר אלא כאל נהג ציבורי, וחבל שאתה לא מבין את ההבדל.

בנוסף אתה עוסק בהרבה מאוד פרשנויות שאין לענין, כשאתה ממשיך להתייחס לשורות מספר ומוציא אותן מהקשרן.

החוק שאתה מתייחס אליו, לקחת אותו לכיוון אחר מהמטרה המקורית שלו (אם נבדוק את כוונת המחוקק). כאשר הכוונה היתה לחוק להגנת בני משפחה בעיקר בעבירות מין .

החוק אינו "חוק האוסר הטרדה", זו הטעיה. שמו הנכון הוא:"חוק מניעת הטרדה מאיימת 2001".

בכל חוק יש פרשנות אבל החוק כאן לא מפרש את המילה "הטרדה" שיש לה מספר מובנים:
"הצקה" (שהיא התנהגות לא נעימה החוזרת על עצמה),
"שיגוע" (שזה כבר על דרך ההתבדחות),
"ניגון" (מקובל בכלי מיתר, מה שאנחנו קוראים "לצבוט מיתרים" שהיא שיטת נגינה),
"דאגה".
וכך שוב יש בעיה כשהחוק לא מגדיר בדיוק למה הכוונה.

בנוסף לכך, הסיפא של הסעיף אומר במפורש שהנסיבות הן שסביר להניח שהמטריד או המאיים עלול שוב לפגוע וכו. ואם אין נסיבות כאלו, הרי שאין פה עבירה.
וזה מה שהיה במקרה המדובר.
יכולתי להמשיך ולהצביע על נקודות בחוק, שאתה לקחת אותו לכיוון אחר מכוונת המחוקק, (ההמשך הוא הוצאת צו נגד הטרדה וחשד לביצוע פגיעות ועבירות מין וכו וכו) אבל כיוון שבעצם אין במקרה הנ"ל משום הטרדה מאיימת, אין עבירה.

מה זה עבירה מוסרית? אין דבר כזה בחוק.

בשורה התחתונה, אי הבנת חוקים יחד עם מתן פרשנות חופשית, עדיין אינם מהווים חוקים במדינה.

חמור מזה, אתה מנסה לפגוע בזכויות הדמוקרטיות של כל אדם לנסוע לאן שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה בלי לתת הסבר לאף אחד (פרט לאשתו ולשוטר בתפקיד....) בטענה שלך שאסור לו לנסוע ככה סתם.

אם אני אראה נהג אוטובוס נוהג באופן שבעיני יהיה חמור, בהחלט טבעי לעקוב אחריו לראות אם זה ממנהגו כך או שזו מעידה חד פעמית, ורק אז אשקול את צעדיי.
במקרה הנ"ל המתלונן לא ביצע את הפעולה הנכונה והיא לשלוח את הסרט להנהלת החברה ולהתלונן נגד הנהג בקשר לנהיגה ובקשר להתנהגות שלו (יריקה היא תקיפה) שאיננה הולמת עובד ציבור.
משלא עשה כן, הטיעון שלו נראה חלש במקצת.
קצת נסחפת
לא טענתי שאסור לנסוע סתם כך ממקום למקום בלי שום סיבה.
מותר גם מותר ועוד איך שמותר.

אסור לעקוב במוצהר (וזה מה שעשה נושא השרשור
[הנשוא הוא לעקוב המושא הוא האוטובוס ו/או נהג האוטובוס) אחרי מישהו
משום גם ההגיון ובעיקר שני החוקים. חוק שמירת הפרטיות וחוק מניעת הטרדה מאיימת.


לא מתפקידך כאזרח (אני לא מדבר על עת שירתת במשטרה ו/או על מתנדב משא"ז
בעת היותו במשמרת) להתחיל לעקוב אחר מן דהוא.


וכאמור ברגע שחוק לא מגדיר מושג מסויים מפרשים זאת על פי מילוני העברית של האקדמיה ללשון העברית ו/או לפי מבחן האדם הסביר
בטח ובטח כאשר אין סתירה בין מבחן האדם הסביר למילוני האקדמיה.


בכל מקרה אין לאזרח שום זכות לעכב את נהג האוטובוס ולו לדקה אחת על מנת
לנזוף בו או לאיים עליו שיתלונן כנגדו.
רק לשוטר מותר לעכב או לאזרח במקרה של פשע או במקרה של עבירת רכוש
או עבירת אלימות או במקרים שהוא רואה אדם הזועק לעזרה ומצביע על חשוד
בביצוע עבירות אלימות/רכוש/פשע
(סעיף 70 ומשהו או 60 ומשהו בחוק סדר הדין הפלילי, מכונה בעממיקו מעצר אזרחי).

על עבירת תנועה רגילה, לא דריסה של הולך רגל ובריחה, אסור לאזרח אפילו
לחשוב בלב על לעכב את הנהג/ת העבריין/ית.
זכותו ואולי אף חובתו המוסרית היא להתלונן כנגד הנהג העבריין ותו לא.
 
כפי שאמרתי כבר בתגובה הראשונה

קצת נסחפת
לא טענתי שאסור לנסוע סתם כך ממקום למקום בלי שום סיבה.
מותר גם מותר ועוד איך שמותר.

אסור לעקוב במוצהר (וזה מה שעשה נושא השרשור
[הנשוא הוא לעקוב המושא הוא האוטובוס ו/או נהג האוטובוס) אחרי מישהו
משום גם ההגיון ובעיקר שני החוקים. חוק שמירת הפרטיות וחוק מניעת הטרדה מאיימת.


לא מתפקידך כאזרח (אני לא מדבר על עת שירתת במשטרה ו/או על מתנדב משא"ז
בעת היותו במשמרת) להתחיל לעקוב אחר מן דהוא.


וכאמור ברגע שחוק לא מגדיר מושג מסויים מפרשים זאת על פי מילוני העברית של האקדמיה ללשון העברית ו/או לפי מבחן האדם הסביר
בטח ובטח כאשר אין סתירה בין מבחן האדם הסביר למילוני האקדמיה.


בכל מקרה אין לאזרח שום זכות לעכב את נהג האוטובוס ולו לדקה אחת על מנת
לנזוף בו או לאיים עליו שיתלונן כנגדו.
רק לשוטר מותר לעכב או לאזרח במקרה של פשע או במקרה של עבירת רכוש
או עבירת אלימות או במקרים שהוא רואה אדם הזועק לעזרה ומצביע על חשוד
בביצוע עבירות אלימות/רכוש/פשע
(סעיף 70 ומשהו או 60 ומשהו בחוק סדר הדין הפלילי, מכונה בעממיקו מעצר אזרחי).

על עבירת תנועה רגילה, לא דריסה של הולך רגל ובריחה, אסור לאזרח אפילו
לחשוב בלב על לעכב את הנהג/ת העבריין/ית.
זכותו ואולי אף חובתו המוסרית היא להתלונן כנגד הנהג העבריין ותו לא.
כפי שאמרתי כבר בתגובה הראשונה
שניהם אינם טלית שכולה תכלת.

המתלונן פעם אחת עצר באלכסון כדי "לנזוף" בנהג (שעד אז לדעתי לא ביצע עבירה), ויש חשד שלא דומם את המנוע.
ופעם שניה כשביצע בלימות לפני האוטובוס (התנהלות ישראלית אופיינית)

נהג האוטובוס שירד מהאוטובוס ברמזור (נראה שלא דומם, האם היו לו נוסעים?) וניגש למתלונן כדי "להראות לו", וירק עליו כאחרון הפושטקים.

על היתר, אין טעם לחזור שוב ושוב, הגבתי לכל.

ואגב, שוטר רשאי לעכב אפילו בעבירות תנועה. ואפילו בגלל עבירה קלה שבקלות: חוסר אפשרות להזדהות, למשל.
 

down under

New member
מדוע כתבת בכלל את הסיפא?

כפי שאמרתי כבר בתגובה הראשונה
שניהם אינם טלית שכולה תכלת.

המתלונן פעם אחת עצר באלכסון כדי "לנזוף" בנהג (שעד אז לדעתי לא ביצע עבירה), ויש חשד שלא דומם את המנוע.
ופעם שניה כשביצע בלימות לפני האוטובוס (התנהלות ישראלית אופיינית)

נהג האוטובוס שירד מהאוטובוס ברמזור (נראה שלא דומם, האם היו לו נוסעים?) וניגש למתלונן כדי "להראות לו", וירק עליו כאחרון הפושטקים.

על היתר, אין טעם לחזור שוב ושוב, הגבתי לכל.

ואגב, שוטר רשאי לעכב אפילו בעבירות תנועה. ואפילו בגלל עבירה קלה שבקלות: חוסר אפשרות להזדהות, למשל.
מדוע כתבת בכלל את הסיפא?
הרי ברור לאללה, לא סתם ברור אלא ברור מאוד וברור לאללה שלשוטר
מותר לעכב כל אדם על כל חשד או חשש לעבירה הכי קלה, גם לכזו שהיא אפילו
לא חטא (חטא - עבירה פלילית שעונשה המירבי 3 חודשי מאסר).
בסדר, ברור שאין דבר כזה עבירה שהיא אפילו לא חטא, התכוונתי לעבירה פלילית
שאינה נושאת בגינה עונש מאסר כלל אלא אך ורק קנס.
מותר לשוטר כשהוא מבחין באדם המבצע את העבירה הקלילה הזו לעכב אותו.

אם מתנגד האדם לעיכוב, אזי מתווספת אוטומטית סמכות המעצר וסמכות הפעלת
הכוח לשוטר וזכותו לעצור ממש תוך שימוש בכח את האדם.

ברור מאליו שאם שוטר מבחין באדם מבצע עבירת תנועה זכותו לעכב את האדם
ולאדם אין שום זכות אפילו לא לחשוב בלב (טוב, הגזמתי אבל כוונתי ברורה)
על לא להשמע להוראות השוטר.


אני התכוונתי שלאזרח, שוב, אזרח, אסור לעכב אדם בשל עבירת
תנועה. אלא אם כן העבירה היא מאוד מאוד חמורה ומסוג פשע. למשל ביצוע
תאונה מסוג פגע וברח.

אם ראית, כאזרח (או שוטר בדימוס, לשוטר בדימוס למיטב ידיעתי אין יותר סמכויות
של שוטר והוא אזרח ככל האזרחים), אדם שגם נסע בלי חגורת בטיחות, גם פנה
בלי לאותת, גם שם יד על אדן החלון (יש סעיף בתקנות התעבורה שמחייב שתי
ידיים על ההגה), גם אחז בפלאפון וגם היתה לו נורית אור ברקס אחת שרופה,
על כל אלו גם יחד אסור לך בתכלית האיסור לעכב אפילו לרבע שניה את האדם
העבריין.
אם אינני טועה מרבית עבירות התנועה הרגילות הן מסוג או חטא או עוון.
שופט עצבני שחטף ת'ג'ננה יכול להכניס לשנה בכלא נהג שנסע בלי חגורה ופנה
בלי לאותת.

היות ועבירות תנועה רגילות אינן פשע אסור לאזרח לעכב נהג שעבר עבירת תנועה.
פגע וברח זה פשע חמור (וגם עוול מוסרי ממדרגה ראשונה) ולכן אם אזרח מבחין
בנהג שבורח מזירת תאונה כן מותר לו להפעיל כוח סביר ולעכב את החלאה הבזויה
ימ"ש עד להגעת המשטרה (לפי סעיפי 60 או 70 בחוק סדר הדין הפלילי).
 
אתה עיקבי לא להיות בכיוון הנכון

מדוע כתבת בכלל את הסיפא?
הרי ברור לאללה, לא סתם ברור אלא ברור מאוד וברור לאללה שלשוטר
מותר לעכב כל אדם על כל חשד או חשש לעבירה הכי קלה, גם לכזו שהיא אפילו
לא חטא (חטא - עבירה פלילית שעונשה המירבי 3 חודשי מאסר).
בסדר, ברור שאין דבר כזה עבירה שהיא אפילו לא חטא, התכוונתי לעבירה פלילית
שאינה נושאת בגינה עונש מאסר כלל אלא אך ורק קנס.
מותר לשוטר כשהוא מבחין באדם המבצע את העבירה הקלילה הזו לעכב אותו.

אם מתנגד האדם לעיכוב, אזי מתווספת אוטומטית סמכות המעצר וסמכות הפעלת
הכוח לשוטר וזכותו לעצור ממש תוך שימוש בכח את האדם.

ברור מאליו שאם שוטר מבחין באדם מבצע עבירת תנועה זכותו לעכב את האדם
ולאדם אין שום זכות אפילו לא לחשוב בלב (טוב, הגזמתי אבל כוונתי ברורה)
על לא להשמע להוראות השוטר.


אני התכוונתי שלאזרח, שוב, אזרח, אסור לעכב אדם בשל עבירת
תנועה. אלא אם כן העבירה היא מאוד מאוד חמורה ומסוג פשע. למשל ביצוע
תאונה מסוג פגע וברח.

אם ראית, כאזרח (או שוטר בדימוס, לשוטר בדימוס למיטב ידיעתי אין יותר סמכויות
של שוטר והוא אזרח ככל האזרחים), אדם שגם נסע בלי חגורת בטיחות, גם פנה
בלי לאותת, גם שם יד על אדן החלון (יש סעיף בתקנות התעבורה שמחייב שתי
ידיים על ההגה), גם אחז בפלאפון וגם היתה לו נורית אור ברקס אחת שרופה,
על כל אלו גם יחד אסור לך בתכלית האיסור לעכב אפילו לרבע שניה את האדם
העבריין.
אם אינני טועה מרבית עבירות התנועה הרגילות הן מסוג או חטא או עוון.
שופט עצבני שחטף ת'ג'ננה יכול להכניס לשנה בכלא נהג שנסע בלי חגורה ופנה
בלי לאותת.

היות ועבירות תנועה רגילות אינן פשע אסור לאזרח לעכב נהג שעבר עבירת תנועה.
פגע וברח זה פשע חמור (וגם עוול מוסרי ממדרגה ראשונה) ולכן אם אזרח מבחין
בנהג שבורח מזירת תאונה כן מותר לו להפעיל כוח סביר ולעכב את החלאה הבזויה
ימ"ש עד להגעת המשטרה (לפי סעיפי 60 או 70 בחוק סדר הדין הפלילי).
אתה עיקבי לא להיות בכיוון הנכון
התגובה לגבי סמכויות השוטר באו לאמירה שלך בנושא.

ושוב אתה ממציא חוקים שלא קיימים:
ח.ס.ד.פ 1965 עוסק בדיוק כפי ששמו מעיד עליו, בניהול סדר הדין הפלילי בבית המשפט ולא בעבירות על חוקים אלו או אחרים.
סעיף 60 - העברת הסמכויות לפרקליט המדינה
סעיף 70- סייג להבאת ראיות.
ואין לזה שום קשר למה שכתבת.

מבחינתי, תם ענייני בשרשור הזה.
 

down under

New member
לא התכוונתי ל-60 או 70

אתה עיקבי לא להיות בכיוון הנכון
התגובה לגבי סמכויות השוטר באו לאמירה שלך בנושא.

ושוב אתה ממציא חוקים שלא קיימים:
ח.ס.ד.פ 1965 עוסק בדיוק כפי ששמו מעיד עליו, בניהול סדר הדין הפלילי בבית המשפט ולא בעבירות על חוקים אלו או אחרים.
סעיף 60 - העברת הסמכויות לפרקליט המדינה
סעיף 70- סייג להבאת ראיות.
ואין לזה שום קשר למה שכתבת.

מבחינתי, תם ענייני בשרשור הזה.
לא התכוונתי ל-60 או 70
אלא ל-60 ומשהו או 70 ומשהו (ננניח 65 או 75).
אחד הסעיפים המפורשים בחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את הזכות לבצע מעצר אזרחי תחת מספר מגבלות.


מצאתי, סעיף 75 לחוק סדר הדין הפלילי:

עיכוב בידי אדם פרטי

75. (א) כל אדם רשאי לעכב אדם אחר עד לבואו של שוטר אם נתקיים אחד מאלה:

(1) האדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש;

(2) אדם אחר הקורא לעזרה מצביע על אדם החשוד שביצע בפניו עבירה, כאמור בפסקה (1),

והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה.
 

down under

New member
ופארק דה פרנס, מותר לך

אתה עיקבי לא להיות בכיוון הנכון
התגובה לגבי סמכויות השוטר באו לאמירה שלך בנושא.

ושוב אתה ממציא חוקים שלא קיימים:
ח.ס.ד.פ 1965 עוסק בדיוק כפי ששמו מעיד עליו, בניהול סדר הדין הפלילי בבית המשפט ולא בעבירות על חוקים אלו או אחרים.
סעיף 60 - העברת הסמכויות לפרקליט המדינה
סעיף 70- סייג להבאת ראיות.
ואין לזה שום קשר למה שכתבת.

מבחינתי, תם ענייני בשרשור הזה.
ופארק דה פרנס, מותר לך
להתערב בדיון. אני יודע (לא הכחשת) שאתה משפטן (עורך דין או אפילו שופט). אז מן הסתם אתה מתמצא בתחום...
 

alantan

New member
מנסיוני עם עורכי דין, לעולם לא מקבלים ייעוץ

ופארק דה פרנס, מותר לך
להתערב בדיון. אני יודע (לא הכחשת) שאתה משפטן (עורך דין או אפילו שופט). אז מן הסתם אתה מתמצא בתחום...
מנסיוני עם עורכי דין, לעולם לא מקבלים ייעוץ
משפטי כלשהו ללא פרידה מחופן שטרות...
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה