נגישות בתחבורה ציבורית לגנים לאומיים

[EHP12]

לקחתי את קובץ אקסל של הרט"ג עם האתרים הכי מבוקרים. מכיוון שיום שישי הוא גם חופש חופש אני אקח את התדירות בימי ו:
1. פלמחים: הפארק הכי מבוקר בישראל בקרב מקומיים ללא נגישות לתחבורה ציבורית כלל. כל אזור פלמחים סובל מתת תדירות בהתאם לביקוש (קו 12 עם נסיעות ספורות ביום, וגם הוא רק מהכניסה לקיבוץ ולא מהכניסה לגן שזה עוד קילומטר וקצת ללא מדרכה), התחבורה הציבורית הנורמלית (שלא צריך להיות מותאמים אליה) הכי קרובה זה קו 6 ממתחם איקאה ראשון. 7 קילומטרים מהפארק.

2. מצדה: 486 ביום שישי לירושלים עם נסיעה פעם בשעתיים, 421 לתל אביב עם נסיעה בודדת ביום, ו-384 עם נסיעה פעם בשעתיים.

3. בית גוברין: מצב יותר טוב מבעבר, עם תחבורה ציבורית סבירה, למעט 66 כולם על קווי חרדים מבית שמש.

4. קיסריה: אחד הבעייתיים לפופולריות שלו. בערך האופציה היחידה של קו 80 לרכבת בנימינה פעם בשעה וחצי, חלופת בוקר בלבד של קו 9.

5. בניאס: קו 35 מקיבוץ שניר פעם בשעתיים

6. עין גדי: ע"ע מצדה.

7. מתחם תל אפק: סביר על הכביש שמוביל בין פתח תקווה לראש העין על התחצ המקשר בין הערים.

8. גן לאומי עובדת: במרחק סביר מכביש 40 עם השירות שיש בין מצפה רמון לבאר שבע. וגם הצד השני שקרוב למדרשת בן גוריון, נהנה מהאוטובוסים שנכנסים פנימה.

9. גן לאומי אשקלון: רק קו 6א פעם בשעה מגיע ממש עד הכניסה.

10. עין חמד: קרוב למחלף חמד.

11. מערת הנטיפים: אין תחבורה ציבורית במרחק הליכה.

12. עין אפק הסמוכה לקריות: 10 דקות משכונת נאות אפק ובהתאם אוטובוס של 20 דקות 10 דקות מהשמורה.

13. הסחנה: מרחק הליכה סביר מקו 412 מעפולה לבית שאן.

14. חוף דור: פעם לא היה בכלל - היום אוטובוס פעם בשעתיים מבנימינה

15. מעיין חרוד: בין החניון עצמו לכביש 71 יש קילומטר וחצי בלי מדרכה. אפשר להתקדם לקיבוץ גדעונה הסמוך עם 57 פעם בשעתיים

16. המג'רסה: לא נגיש בתחבורה ציבורית

17. ציפורי: שום תחצ במרחק הליכה סביר.

18. נחל תנינים: סביר: מרחק הליכה מהתחצ של ג'סר א זרקא

19. בית שעריים: ממסעף שדה יעקב ממנו יש אוטובוסים לרחבי הארץ ועד לשמורה יש קילומטר ללא מדרכה ברובה.

 

[Ccyclist]

לקחתי את קובץ אקסל של הרט"ג אם האופציות להגעה לגנים לאומיים. מכיוון שיום שישי הוא גם חופש חופש אני אקח את התדירות בימי ו:
1. פלמחים: הפארק הכי מבוקר בישראל בקרב מקומיים ללא נגישות לתחבורה ציבורית כלל. כל אזור פלמחים סובל מתת תדירות בהתאם לביקוש (קו 12 עם נסיעות ספורות ביום, וגם הוא רק מהכניסה לקיבוץ ולא מהכניסה לגן שזה עוד קילומטר וקצת ללא מדרכה), התחבורה הציבורית הנורמלית (שלא צריך להיות מואתמים אליה) הכי קרובה זה קו 6 ממתחם איקאה ראשון. 7 קילומטרים מהפארק.
2. מצדה: 486 ביום שישי לירושלים עם נסיעה פעם בשעתיים, 421 לתל אביב עם נסיעה בודדת ביום, ו-384 עם נסיעה פעם בשעתיים.
3. בית גוברין: מצב יותר טוב מבעבר, עם תחבורה ציבורית סבירה, למעט 66 כולם על קווי חרדים מבית שמש.
4. קיסריה: אחד הבעייתיים לפופולריות שלו. בערך האופציה היחידה של קו 80 לרכבת בנימינה פעם בשעה וחצי, חלופת בוקר בלבד של קו 9.
5. בניאס: תחנת האוטובוס הקרובה היא 2.5 קילומטרים משם, עם אוטובוס פעם בשעתיים, בשביל יותר מזה יש רק במרכזית של קריית שמונה.
6. עין גדי: ע"ע מצדה.
7. מתחם תל אפק: סביר על הכביש שמוביל בין פתח תקווה לראש העין על התחצ המקשר בין הערים.
8. גן לאומי עובדת: במרחק סביר מכביש 40 עם השירות שיש בין מצפה רמון לבאר שבע. וגם הצד השני שקרוב למדרשת בן גוריון, נהנה מהאוטובוסים שנכנסים פנימה.
9. גן לאומי אשקלון: רק קו 6א פעם בשעה מגיע ממש עד הכניסה.
10. עין חמד: קרוב למחלף חמד.
11. מערת הנטיפים: אין תחבורה ציבורית במרחק הליכה.
12. עין אפק הסמוכה לקריות: 10 דקות משכונת נאות אפק ובהתאם אוטובוס של 20 דקות 10 דקות מהשמורה.
13. הסחנה: מרחק הליכה סביר מקו 412 מעפולה לבית שאן.
14. חוף דור: פעם לא היה בכלל - היום אוטובוס פעם בשעתיים מבנימינה
15. מעיין חרוד: בין החניון עצמו לכביש 71 יש קילומטר וחצי בלי מדרכה. אפשר להתקדם לקיבוץ גדעונה הסמוך עם 57 פעם בשעתיים
16. המג'רסה: לא נגיש בתחבורה ציבורית
17. ציפורי: שום תחצ במרחק הליכה סביר.
18. נחל תנינים: סביר: מרחק הליכה מהתחצ של ג'סר א זרקא
19. בית שעריים: ממסעף שדה יעקב ממנו יש אוטובוסים לרחבי הארץ ועד לשמורה יש קילומטר ללא מדרכה ברובה.

רשימה טובה וגם עבודה טובה כי חיפשת לכל מקום, אבל איכשהו חסר לך גן לאומי אפולוניה בהרצליה, קו 31 רוב השבוע, קו 29 הסדיר בשבת מ 5 בערב, קו 729 של נעים בסופ"ש.

לגבי גן לאומי קיסריה - ביררתי על ההגעה במטרה להגיע בתח"צ ויש פתרון לא 100% תח"צי של הגעה לתחנות הרכבת קיסריה - פרדס חנה או בינימינה ומונית משם. לא אידאלי, אבל למשפחה נסיעת מונית של 15 דקות יכולה להשתלם וזה זול בהרבה להגיע הכי קרוב שאפשר בתח"צ ורק את המקטע האחרון לעשות במונית.

באותה מידה את מצדה אפשר לעשות מעין בוקק על שלל הקווים שעוברים בה.

בנוסף יש שלל אתרים עירוניים כמו מוזיאונים וגני חיות שפועלים בשבת במימון ציבורי. באופן מוזר גם מוזיאון ישראל בירושלים וגם מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב פתוחים היום רק במהלך השבת ולא נשארים פתוחים פרק זמן סביר במוצ"ש שיאפשר לאוכלוסיות מסורתיות ודתיות לבקר בהם. הם גם סגורים ביום א' מסיבה כלשהי. גן החיות התנכ"י נסגר היום ב 6 בערב, אבל במקרה כזה אי אפשר להאיר חיות בתאורה מלאכותית בלילה יום בשבוע בלי לשבש להן את מחזור החיים. בתקופתי מנוי לסינימטק היה סמל סטטוס לנוער וצעירים משכבה בורגנית מסויימת שהוריהם רצו שיהיה להם בילוי תרבותי יותר מחוץ למעגל חיי הלילה. אני רואה שהוא מקרין סרטים היום במהלך השבת והערב במוצ"ש.

בנוסף יש מרכזי ערים היסטוריות כמו העיר העתיקה בירושלים, יפו, עכו שפתוחות בשבת משום שיש בהן אוכלוסייה ערבית ואי אפשר להעמיד פנים שהן אינן נגישות בתח"צ במהלך השבוע.

כמי שלא נהג בארץ לפני 2022 - בהחלט אפשר להתנייע בה בתח"צ בימים שהיא פועלת.

 

[EHP12]

רשימה טובה וגם עבודה טובה כי חיפשת לכל מקום, אבל איכשהו חסר לך גן לאומי אפולוניה בהרצליה, קו 31 רוב השבוע, קו 29 הסדיר בשבת מ 5 בערב, קו 729 של נעים בסופ"ש.

לגבי גן לאומי קיסריה - ביררתי על ההגעה במטרה להגיע בתח"צ ויש פתרון לא 100% תח"צי של הגעה לתחנות הרכבת קיסריה - פרדס חנה או בינימינה ומונית משם. לא אידאלי, אבל למשפחה נסיעת מונית של 15 דקות יכולה להשתלם וזה זול בהרבה להגיע הכי קרוב שאפשר בתח"צ ורק את המקטע האחרון לעשות במונית.

באותה מידה את מצדה אפשר לעשות מעין בוקק על שלל הקווים שעוברים בה.

בנוסף יש שלל אתרים עירוניים כמו מוזיאונים וגני חיות שפועלים בשבת במימון ציבורי. באופן מוזר גם מוזיאון ישראל בירושלים וגם מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב פתוחים היום רק במהלך השבת ולא נשארים פתוחים פרק זמן סביר במוצ"ש שיאפשר לאוכלוסיות מסורתיות ודתיות לבקר בהם. הם גם סגורים ביום א' מסיבה כלשהי. גן החיות התנכ"י נסגר היום ב 6 בערב, אבל במקרה כזה אי אפשר להאיר חיות בתאורה מלאכותית בלילה יום בשבוע בלי לשבש להן את מחזור החיים. בתקופתי מנוי לסינימטק היה סמל סטטוס לנוער וצעירים משכבה בורגנית מסויימת שהוריהם רצו שיהיה להם בילוי תרבותי יותר מחוץ למעגל חיי הלילה. אני רואה שהוא מקרין סרטים היום במהלך השבת והערב במוצ"ש.

בנוסף יש מרכזי ערים היסטוריות כמו העיר העתיקה בירושלים, יפו, עכו שפתוחות בשבת משום שיש בהן אוכלוסייה ערבית ואי אפשר להעמיד פנים שהן אינן נגישות בתח"צ במהלך השבוע.

כמי שלא נהג בארץ לפני 2022 - בהחלט אפשר להתנייע בה בתח"צ בימים שהיא פועלת.

בכוונה לקחתי עד אפולוניה כי הוא באמת בפאתי הרצליה ויחסית נגיש (דרך אגב זה תמיד קו אחד: 31 בימים א-ה, 29 בשישי מוצש, ו-729 לפני/אחרי 29). לכל אזור ים המלח: עין בוקק, עין גדי, מצדה. זה אותם קווים אין לך שלל קווים. למעט קו 400 מתחנת להבים למלונות ים המלח פעם בשעה, ללא פעילות בשישי-מוצש.

בגני חיות, הספארי ברמת גן לא נגיש בתחבורה ציבורית מהכניסה לספארי למסוף הטייסים זה קילומטר הליכה. ואיזה זמן סביר תפתח במוצ"ש? בחורף המשמעות היא לפתוח ב-19:00 (עד שהתחצ מגיעה למרכז העיר) ובקיץ ב-22:00. האי פתיחה ביום ראשון זה כדי לתת יום חופש למוזיאון כי הם פתוחים בשבת. זה לא נדיר. גם באירופה מלא מוזיאונים בימי שני סגורים מאותה סיבה.

זה לא לכל אתרי הבילוי בשבת לא נגישים בתח"צ, אבל מלא כן. למשל חופי ים, במרכז תל אביב הם כן נגישים. בהרצליה כן נגישים, ובבת ים כן נגישים. אבל בצפון תל אביב, בנתניה, באשקלון הים לא נגיש בתח"צ גם שהיא עובדת. גם עכו, העדפת באמצע שבוע להגיע עם רכב, מאשר לחכות ברכבת לקווים 3 או 4.

 

[tal#]

באשקלון הים לא נגיש בתח"צ גם שהיא עובדת

הא? קו 3,18 ו9\90 בחודשי הקיץ יחד עם הקו החרדי מאופקים ו252 מקריית גת.

 

[EHP12]

הא? קו 3,18 ו9\90 בחודשי הקיץ יחד עם הקו החרדי מאופקים ו252 מקריית גת.

18 משרת מעט מהעיר, 3 זה טיול שנתי שלא מיועד לנסיעה לים, 90 קו סביר (פעם אחרונה שהייתי בעיר עיר היין עוד לא הייתה) ו-9 מאוד לא תדיר לקו עירוני.

 

[tal#]

18 משרת מעט מהעיר, 3 זה טיול שנתי שלא מיועד לנסיעה לים, 90 קו סביר (פעם אחרונה שהייתי בעיר עיר היין עוד לא הייתה) ו-9 מאוד לא תדיר לקו עירוני.

אם משרת מעט זה לא טוב, אם משרת הרבה זה "טיול שנתי", אין שום בעיה להחליף במרכזית. זה אם נתעלם מהקווים שמסיימים במסוף חופית שסמוך לים.

 

[EHP12]

אם משרת מעט זה לא טוב, אם משרת הרבה זה "טיול שנתי", אין שום בעיה להחליף במרכזית. זה אם נתעלם מהקווים שמסיימים במסוף חופית שסמוך לים.

השאלה היא האם אנשים מכירים את הקווים העונתיים האלה. מודה שפעם אחרונה שראיתי תח"צ בעיר זה היה לפני יותר מעשור, שרק קו 2 הגיע למרחק סביר כלשהו מהים.

 

[Ccyclist]

בכוונה לקחתי עד אפולוניה כי הוא באמת בפאתי הרצליה ויחסית נגיש (דרך אגב זה תמיד קו אחד: 31 בימים א-ה, 29 בשישי מוצש, ו-729 לפני/אחרי 29). לכל אזור ים המלח: עין בוקק, עין גדי, מצדה. זה אותם קווים אין לך שלל קווים. למעט קו 400 מתחנת להבים למלונות ים המלח פעם בשעה, ללא פעילות בשישי-מוצש.

בגני חיות, הספארי ברמת גן לא נגיש בתחבורה ציבורית מהכניסה לספארי למסוף הטייסים זה קילומטר הליכה. ואיזה זמן סביר תפתח במוצ"ש? בחורף המשמעות היא לפתוח ב-19:00 (עד שהתחצ מגיעה למרכז העיר) ובקיץ ב-22:00. האי פתיחה ביום ראשון זה כדי לתת יום חופש למוזיאון כי הם פתוחים בשבת. זה לא נדיר. גם באירופה מלא מוזיאונים בימי שני סגורים מאותה סיבה.

זה לא לכל אתרי הבילוי בשבת לא נגישים בתח"צ, אבל מלא כן. למשל חופי ים, במרכז תל אביב הם כן נגישים. בהרצליה כן נגישים, ובבת ים כן נגישים. אבל בצפון תל אביב, בנתניה, באשקלון הים לא נגיש בתח"צ גם שהיא עובדת. גם עכו, העדפת באמצע שבוע להגיע עם רכב, מאשר לחכות ברכבת לקווים 3 או 4.

הרעיון שחוף סירונית והחוף שלמרגלות כיכר העצמאות בנתניה לא נגישים בתח"צ מופרך. יש קווים לאזור, אם כי המדרחוב הופך גישה ישירה לבלתי אפשרית.

בכל מקרה הרעיון שבגלל אי אפשר להגיע לקבר רחב בתח"צ אין סיבה להפעיל אותה 7 ימים בשבוע עבור מי שמשתמשים בה לכל או רוב התניידותם כולל לצרכי פנאי וחברה הוא מופרך.

 

[ohadg09]

בצפון תל אביב, בנתניה, באשקלון הים לא נגיש בתח"צ גם שהיא עובדת

בנתניה חלק גדול מאוד מרצועת החוף נגיש לתח"צ, אומר מניסיון

 

[EHP12]

בנתניה חלק גדול מאוד מרצועת החוף נגיש לתח"צ, אומר מניסיון

מודה על טעותי. זכרתי את המערכת שלפני 2022 שהייתה בלי נגישות לים. עדיין מגיע לישובים כמו תל מונד, קדימה ואבן יהודה קו לחוף פולג. גם מרכזית נתניה במרחק הליכה סביר מהים.

 

[הנוסע הצפוני]

הבעיה שאתה מתאר היא חלק מבעיה גדולה יותר והיא היחס של מדינת ישראל לתיירות באופן כללי. הן תיירות פנים והן תיירות נכנסת. במשך שנים המדינה לא חשבה שתיירות זה משאב ששווה לפתח אותו, כל תשומת הלב הוקדשה רק לתיירות צליינית מתוך נקודת הנחה שזה ''חלון השיווק'' שלנו לעולם הנוצרי ושזה פלח שוק שגם בתקופת משבר עוזב אחרון וחוזר ראשון. התיירות הצליינית מתבססת ברובה על קבוצות מאורגנות שיש להן תחבורה כך שלא צריך לדאוג לתח''צ שיגיע למקומות החשובים.
בהקשר לתיירות הפנים, היום החזק ביותר לטיולים הוא שבת וחגים. אם אתה לא מספק תח''צ ביום החזק ביותר בטח שאין מה להתאמץ ולהשקיע בשאר הימים. ככה אתה מקבל את המצב שרב אתריי התיירות בארץ, בין אם דתיים או גנים לאומיים או סתם אזורי טבע לא נגישים בתח''צ.

מה ניתן ללמוד מאירופה בהקשר הזה:
קווי אוטובוס עונתיים שמתאימים למסלולי ביקוש תיירותים (ראה דוגמה שוויץ)
שירות שאטלים במקומות בהם לא ניתן להנגיש קו תח''צ רגיל (הר תבור, אתר החרמון)
קווי אוטובוס שמשרתים מלונות באזורים תיירותיים
ניתן להעביר חלק מהפעילות הזאת לאוטובוסים של המועצות האזוריות כדי שכל מועצה תחזק את תחום התיירות בשטחה

 

[EHP12]

הבעיה שאתה מתאר היא חלק מבעיה גדולה יותר והיא היחס של מדינת ישראל לתיירות באופן כללי. הן תיירות פנים והן תיירות נכנסת. במשך שנים המדינה לא חשבה שתיירות זה משאב ששווה לפתח אותו, כל תשומת הלב הוקדשה רק לתיירות צליינית מתוך נקודת הנחה שזה ''חלון השיווק'' שלנו לעולם הנוצרי ושזה פלח שוק שגם בתקופת משבר עוזב אחרון וחוזר ראשון. התיירות הצליינית מתבססת ברובה על קבוצות מאורגנות שיש להן תחבורה כך שלא צריך לדאוג לתח''צ שיגיע למקומות החשובים.
בהקשר לתיירות הפנים, היום החזק ביותר לטיולים הוא שבת וחגים. אם אתה לא מספק תח''צ ביום החזק ביותר בטח שאין מה להתאמץ ולהשקיע בשאר הימים. ככה אתה מקבל את המצב שרב אתריי התיירות בארץ, בין אם דתיים או גנים לאומיים או סתם אזורי טבע לא נגישים בתח''צ.

מה ניתן ללמוד מאירופה בהקשר הזה:
קווי אוטובוס עונתיים שמתאימים למסלולי ביקוש תיירותים (ראה דוגמה שוויץ)
שירות שאטלים במקומות בהם לא ניתן להנגיש קו תח''צ רגיל (הר תבור, אתר החרמון)
קווי אוטובוס שמשרתים מלונות באזורים תיירותיים
ניתן להעביר חלק מהפעילות הזאת לאוטובוסים של המועצות האזוריות כדי שכל מועצה תחזק את תחום התיירות בשטחה

עיקר העומס בשבתות זה כאלה שמחפשים מה לעשות עם הילדים בשבת. דווקא הקהל שיותר מבוסס תח"צ שהוא פחות משפחות מטייל בימים אחרים, כמו יום שישי. בחול המועד שהוא באמת הימים הכי עמוסים כי הם כוללים את כל הסוגים של האוכלוסייה משרד התחבורה מנסה להנגיש אתרי טבע וגנים לאומיים ברחבי הארץ שיש בהם תחנת אוטובוס מסודרת.

הוכח במחקרים של משרד התיירות שתייר צלייני הוא הקהל שמשאיר הכי הרבה כסף. כי הוא צורך את כל החבילה מלונות, מדריכים, אוטובוסים, מזכרות. וגם יחסית לתייר לא דתי, יותר קל (בדגש על היחסית) למשוך אותו במצבים פוליטים מורכבים לעומת תיירים "רגילים".

 

[הנוסע הצפוני]

עיקר העומס בשבתות זה כאלה שמחפשים מה לעשות עם הילדים בשבת. דווקא הקהל שיותר מבוסס תח"צ שהוא פחות משפחות מטייל בימים אחרים, כמו יום שישי. בחול המועד שהוא באמת הימים הכי עמוסים כי הם כוללים את כל הסוגים של האוכלוסייה משרד התחבורה מנסה להנגיש אתרי טבע וגנים לאומיים ברחבי הארץ שיש בהם תחנת אוטובוס מסודרת.

הוכח במחקרים של משרד התיירות שתייר צלייני הוא הקהל שמשאיר הכי הרבה כסף. כי הוא צורך את כל החבילה מלונות, מדריכים, אוטובוסים, מזכרות. וגם יחסית לתייר לא דתי, יותר קל (בדגש על היחסית) למשוך אותו במצבים פוליטים מורכבים לעומת תיירים "רגילים".

בתיירות אתה לא יכול להפריד בין סופ''ש לאמצע השבוע. מה שלא יעבוד טוב בסופ''ש גם לא יעבוד במהלך השבוע, זה המוצר. לגבי הנגשה בחול המועד, שזה בעצם רק 3 שבועות בשנה, אני לא ראיתי שום דבר כזה. לפחות לא באזור הצפון שם ממילא ברב האתרים אין תחנת אוטובוס נגישה בכניסה לאתר.

זה שתיירים צליינים משאירים הרבה כסף לא אומר שלא צריך לפתח פלחי שוק אחרים, בדובאי, יוון, קפריסין ועוד יודעים לעשות הרבה כסף גם מתיירים לא צליינים.
בארץ הפוטנציאל קיים אלה שאף אחד לא יודע לעשות עם זה משהו, לא ברמת מדיניות ולא ברמת תפעול. תח''צ היא בהחלט חלק מזה.

 

[EHP12]

בתיירות אתה לא יכול להפריד בין סופ''ש לאמצע השבוע. מה שלא יעבוד טוב בסופ''ש גם לא יעבוד במהלך השבוע, זה המוצר. לגבי הנגשה בחול המועד, שזה בעצם רק 3 שבועות בשנה, אני לא ראיתי שום דבר כזה. לפחות לא באזור הצפון שם ממילא ברב האתרים אין תחנת אוטובוס נגישה בכניסה לאתר.

זה שתיירים צליינים משאירים הרבה כסף לא אומר שלא צריך לפתח פלחי שוק אחרים, בדובאי, יוון, קפריסין ועוד יודעים לעשות הרבה כסף גם מתיירים לא צליינים.
בארץ הפוטנציאל קיים אלה שאף אחד לא יודע לעשות עם זה משהו, לא ברמת מדיניות ולא ברמת תפעול. תח''צ היא בהחלט חלק מזה.

משרד התחבורה איפה שיש תחנת אוטובוס (איפה שאין, הוא לא יכול) היה פותח "קווי חול מועד". באתרים שבהם אין תחנות רשות התמרור עם זאת נת"י (שלוקח לה זמן להזיז משהו), או הרשות המקומית, יכולה להקים תחנות אוטובוס שייכנסו לרישוי וככה להכניס אליהם קווים. בישראל כן צריך להפריד, כי שליש מהישראלים שומרי שבת, ועוד יותר אם לוקחים משקי בית שתלויים בתח"צ, ואלו לא יטיילו בסופי שבוע.

בארץ כרגע אין שום פוטנציאל כי צריכים להשתנות דברים שהרבה הרבה מעל אנשי ענף התיירות שיהיה אפשר לחזור ולשווק את ישראל לקהלים לא דתיים.

עכשיו מספרים מסקרי התיירות: אלו שמגיעים בטיול מאורגן מוציאים 2400$, בעוד אלו שלא (כולל VFR) 1100$. צליינים מוציאים בממוצע ליום טיול 300$, לעומת מטיילים 200$, יוצא מסקר של תחילת 2023. טיול מאורגן מוציא 280$ ליום לביקור לעומת מטייל שלא בטיול מאורגן שמוציא 160$ ליום. מאותו סקר עשיתי השוואה בין תיירים הולנדיים כמדינה שבה הרוב המוחלט מטיילים עצמאית ולא "תיירים שבויים" (שלא מגיעים כי מכירים מישהו שגר כאן), ותיירים מקסינים שרובם צליינים בטיול מאורגן: הולנדים: 71% ביקרו בירושלים, 76% בתל אביב, 35% בים המלח, 25% בכנרת, ו-15% בחיפה. ממקסיקו: 98% ביקרו בירושלים, 65% בתל אביב, 78% בים המלח, 57% בכנרת, ו-38% בחיפה. כלומר רק רבע מהתיירים העצמאיים ביקרו בצפון, לעומת רוב המאורגנים. הולנדים הוציאו 130$ ליום, מקסיקניים 250$ ליום. כסף לא עושים מתייר שמתנייד בתח"צ בינעירוני.

כלומר רוב התיירים העצמאיים שהיו כאן עשו בעיקר ירושלים תל אביב, ואפילו לא הגיעו למקומות שנגישים בתח"צ כמו חיפה עכו ונצרת. יש לציין שמדובר במגמה גלובלית, למעט מקומות כמו איטליה או אוסטריה רוב התיירים הזרים, באים או לערים הגדולות שלא יוצאים מהם, או למלונות נופש שלא יוצאים מהם. אנשים לא באמת מטיילים ברחבי המדינה. גם בשגרה מחצית מביקורי התיירים באתרי רט"ג זה בשלושה אתרים בלבד: מצדה, קיסריה, וקומראן. מצדה עם תדירות תח"צ סבירה בימי חול מירושלים אותו דבר לגבי קומראן.

 

[Ccyclist]

עיקר העומס בשבתות זה כאלה שמחפשים מה לעשות עם הילדים בשבת. דווקא הקהל שיותר מבוסס תח"צ שהוא פחות משפחות מטייל בימים אחרים, כמו יום שישי. בחול המועד שהוא באמת הימים הכי עמוסים כי הם כוללים את כל הסוגים של האוכלוסייה משרד התחבורה מנסה להנגיש אתרי טבע וגנים לאומיים ברחבי הארץ שיש בהם תחנת אוטובוס מסודרת.

הוכח במחקרים של משרד התיירות שתייר צלייני הוא הקהל שמשאיר הכי הרבה כסף. כי הוא צורך את כל החבילה מלונות, מדריכים, אוטובוסים, מזכרות. וגם יחסית לתייר לא דתי, יותר קל (בדגש על היחסית) למשוך אותו במצבים פוליטים מורכבים לעומת תיירים "רגילים".

מהיכרות בחו"ל, הצליין בא רק פעם אחת, קרוב המשפחה של העולים בא כמה וכמה פעמים. אני מכיר מצד אחד קרובים שביקרו בארץ פעמים רבות ומצד שני צליינים שראו בביקור שלהם חוויה של פעם בחיים.

כמו כן עידן תיירות הקבוצות בנפילה ואנשים ממעמד הביניים שמכבדים את עצמם לא נוהרים בימינו אחרי סמרטוט על מקל. ב 20 השנים האחרונות הייתי רק בטיול יום מודרך אחד לפומפיי. הסיור הוצע דרך המלון.

החישוב שהבאת לגבי הוצאה לתייר דומה לטענה שפלאפונים היו רווחיים יותר במחירי העתק של שנות השמונים. טכנית זה נכון למכשיר בודד, אבל כתחום כלכלי ענף הסלולר המודרני גדול פי כמה וכמה ממה שהיה אז. ב 1990 רק לאחוז אחד מתושבי המדינה היה פלאפון, כיום האחוז הוא 98%. כך גם תיירות ההמונים של עידן הטיסות הזולות.

התיירות העצמאית היא כ 70%-75% מהתיירות בישראל. להבנתי זו סטטיסטיקה של מחזיקי ויזות תיירים שמקנות פטור ממע"מ בתחומים שונים כמו השכרת רכב ומלונות. אינני חושב שביקורים בארץ של אזרחי ישראל נספרים כתיירות ולכן הפלח העצמאי גדול יותר. על כל תייר מאורגן יש כ 3 עצמאיים, יותר אם סופרים את הישראלים תושבי חוץ, כך שכלכלית הכמות מניבה למדינה לפחות פי 2 מה"איכות" המדומה שרק הולכת ומצטמצמת.

מדינת ישראל מוכרת את עצמה כ
" Tel Aviv, Jerusalem - two cities one break. "

החוויה של ביקור שהוא ברובו בירושלים עם גיחה לתל אביב מוכרת לי משנות האלפיים.

לדעתי כדי לקדם את שאר המדינה בעידן שיש תחבורה מסילתית בשלושת הערים הגדולות אפשר לתלות מפות של רכבת ישראל בתחנות הרק"ל והכרמלית כפי שברכבת הפרברית בלונדון תולים מפות של דרום מזרח אנגליה במקביל למפות הרשת בתוך העיר. מפה היא נכס שנותן לציבור לדעת לאן אפשר להגיע. את המפה הנוכחית הייתי משפר לדיאגרמה ברורה יותר במקום הבלגן שמדרום לתל אביב והייתי מוסיף בה קווי אוטובוס מרכזיים ליעדי מפתח כמו ים המלח ואילת כפי שבמפות הרכבת בדרום מזרח אנגליה מצויינים כמה קווי מפתח המגשרים בין תחנות רכבת לשדות תעופה או סימון קווי רכבות חובבים היסטוריות. ידע הוא כוח והפצת מידע תחבורתי תשפר את היכולת להשתמש בו.

כמו כן - הרשימות בתחנות האוטובוס אינן כוללות מידע בא"ב הלטיני ולכן תייר לא יכול להשתמש בהן. הן צריכות לעבור לפורמט תלת לשוני כמקובל בארץ ולעבור לתצורה של תרשימי זרימה כך שיהיה אפשר לראות אילו קווים נוסעים במקטעים מקבילים.

מבחינת הטענות על המצב הבטחוני - ע"ע התיירות בקרואטיה בשנות התשעים. כשהמצב נרגע התיירות זורמת.

 

[EHP12]

מהיכרות בחו"ל, הצליין בא רק פעם אחת, קרוב המשפחה של העולים בא כמה וכמה פעמים. אני מכיר מצד אחד קרובים שביקרו בארץ פעמים רבות ומצד שני צליינים שראו בביקור שלהם חוויה של פעם בחיים.

כמו כן עידן תיירות הקבוצות בנפילה ואנשים ממעמד הביניים שמכבדים את עצמם לא נוהרים בימינו אחרי סמרטוט על מקל. ב 20 השנים האחרונות הייתי רק בטיול יום מודרך אחד לפומפיי. הסיור הוצע דרך המלון.

החישוב שהבאת לגבי הוצאה לתייר דומה לטענה שפלאפונים היו רווחיים יותר במחירי העתק של שנות השמונים. טכנית זה נכון למכשיר בודד, אבל כתחום כלכלי ענף הסלולר המודרני גדול פי כמה וכמה ממה שהיה אז. ב 1990 רק לאחוז אחד מתושבי המדינה היה פלאפון, כיום האחוז הוא 98%. כך גם תיירות ההמונים של עידן הטיסות הזולות.

התיירות העצמאית היא כ 70%-75% מהתיירות בישראל. להבנתי זו סטטיסטיקה של מחזיקי ויזות תיירים שמקנות פטור ממע"מ בתחומים שונים כמו השכרת רכב ומלונות. אינני חושב שביקורים בארץ של אזרחי ישראל נספרים כתיירות ולכן הפלח העצמאי גדול יותר. על כל תייר מאורגן יש כ 3 עצמאיים, יותר אם סופרים את הישראלים תושבי חוץ, כך שכלכלית הכמות מניבה למדינה לפחות פי 2 מה"איכות" המדומה שרק הולכת ומצטמצמת.

מדינת ישראל מוכרת את עצמה כ
" Tel Aviv, Jerusalem - two cities one break. "

החוויה של ביקור שהוא ברובו בירושלים עם גיחה לתל אביב מוכרת לי משנות האלפיים.

לדעתי כדי לקדם את שאר המדינה בעידן שיש תחבורה מסילתית בשלושת הערים הגדולות אפשר לתלות מפות של רכבת ישראל בתחנות הרק"ל והכרמלית כפי שברכבת הפרברית בלונדון תולים מפות של דרום מזרח אנגליה במקביל למפות הרשת בתוך העיר. מפה היא נכס שנותן לציבור לדעת לאן אפשר להגיע. את המפה הנוכחית הייתי משפר לדיאגרמה ברורה יותר במקום הבלגן שמדרום לתל אביב והייתי מוסיף בה קווי אוטובוס מרכזיים ליעדי מפתח כמו ים המלח ואילת כפי שבמפות הרכבת בדרום מזרח אנגליה מצויינים כמה קווי מפתח המגשרים בין תחנות רכבת לשדות תעופה או סימון קווי רכבות חובבים היסטוריות. ידע הוא כוח והפצת מידע תחבורתי תשפר את היכולת להשתמש בו.

כמו כן - הרשימות בתחנות האוטובוס אינן כוללות מידע בא"ב הלטיני ולכן תייר לא יכול להשתמש בהן. הן צריכות לעבור לפורמט תלת לשוני כמקובל בארץ ולעבור לתצורה של תרשימי זרימה כך שיהיה אפשר לראות אילו קווים נוסעים במקטעים מקבילים.

מבחינת הטענות על המצב הבטחוני - ע"ע התיירות בקרואטיה בשנות התשעים. כשהמצב נרגע התיירות זורמת.

נכון, מטיילים בישראל פחות מאורגן מאשר במאה ה-20, אבל עדיין מטיילים. בעיקר כי טיולי צליינות זה עדיין בקבוצות, של "משלחות" מכנסיות מקומיות. וכן צליינים, במיוחד אלו שמוציאים כסף, זה קהל שגיל החציוני שלו הוא 55, ועדיין זה קהל שמאוד נוח לו מאורגן. גם ישראל זה יעד שיש בה אתרים, כמו העיר העתיקה בירושלים וקיסריה שאתה לא מבין באמת מה אתה רואה בלי הדרכה. ה-70% תיירים עצמאיים חלקם הגדול לא "תיירים" בכלל: אנשים שבאים לבקר קרובי משפחה וחברים שלהם כאן, ישנים אצלם בבית או באייר bnb. כלומר לא עוזרים לפרנסה של מקומות לינה, לא עוזרים לענף המסעדות יותר ממקומיים במקרה הטוב, ולא מטיילים בארץ. מבין העצמאיים בתשעת החודשים הראשונים של 2023: 35% באו לבקר קרובים, ועוד 14% עסקים. כלומר חצי הם לא תיירים "טהורים".

ההוצאה הכי חשובה היא לינה: מבין העצמאיים: רק חצי לנו במקומות שמתפרנסים מלינה, השאר זה לינה אצל המארחים שלהם 17% air bnb ועוד 3% בדירות נופש בבעלותם. לעומת תיירות מאורגנת שיותר מ-90% לנים במקומות המתפרנסים מלינה. כלומר 45% מלינות תיירים בבתי מלון באותם 9 חודשים ראשונים זה תיירים מאורגנים.

תיירות ההמונים של עידן הלואו-קוסט לא חזרה לישראל בכמויות גדולות אפילו אחרי 2022. ישראל לא מתאימה לה: בעיקר יקרה מאוד בתחום הלינה, נחשבת בגלל המורכבות הפוליטית שלה גם לפני 2023 תמיד ליעד "אקסטרה", ומחירי הטיסות לישראל בעקבות שינויים גלוגבלים ב-2022/23 הן לא מחירי 2019, כך שפחות משתלם כלכלית לעצמאיים להגיע לפה. וההאשמות השווא המאורגנים שמאשימים את ישראל לא עוזרים בלשון המעטה למשוך לפה קהל שאין לו קשר לכאן. כל שיווק של ישראל מלווה בצבאות של בוטים שמטרתם להכפיש. במיוחד כשיש משברים הקהל שיותר קל להביא זה קבוצות דתיות, שסוכנים עובדים עם כנסיות כדי להביא אותם. וישראל היא לא קרואטיה ורואים זאת מניסיון העבר, הניסיון אומר שאתה צריך כמה שנים יציבות כדי רק לחזור לאיפה שהיית לפני, מבלי להתחשב בגידול בתיירות העולמית. מסע ההכפשות שיש נגד ישראל שבעיקר מגיע לקהלים האלה הלא דתיים ולא משוייכים, לא עוזר.

צריך שילוט ברור באנגלית, פחות לתיירים שהם באמת קהל זניח, אלא יותר לעובדים זרים שהם קהל משתמשים כבד בתחבורה ציבורית פה כבר שלושה עשורים.

 

[Ccyclist]

נכון, מטיילים בישראל פחות מאורגן מאשר במאה ה-20, אבל עדיין מטיילים. בעיקר כי טיולי צליינות זה עדיין בקבוצות, של "משלחות" מכנסיות מקומיות. וכן צליינים, במיוחד אלו שמוציאים כסף, זה קהל שגיל החציוני שלו הוא 55, ועדיין זה קהל שמאוד נוח לו מאורגן. גם ישראל זה יעד שיש בה אתרים, כמו העיר העתיקה בירושלים וקיסריה שאתה לא מבין באמת מה אתה רואה בלי הדרכה. ה-70% תיירים עצמאיים חלקם הגדול לא "תיירים" בכלל: אנשים שבאים לבקר קרובי משפחה וחברים שלהם כאן, ישנים אצלם בבית או באייר bnb. כלומר לא עוזרים לפרנסה של מקומות לינה, לא עוזרים לענף המסעדות יותר ממקומיים במקרה הטוב, ולא מטיילים בארץ. מבין העצמאיים בתשעת החודשים הראשונים של 2023: 35% באו לבקר קרובים, ועוד 14% עסקים. כלומר חצי הם לא תיירים "טהורים".

ההוצאה הכי חשובה היא לינה: מבין העצמאיים: רק חצי לנו במקומות שמתפרנסים מלינה, השאר זה לינה אצל המארחים שלהם 17% air bnb ועוד 3% בדירות נופש בבעלותם. לעומת תיירות מאורגנת שיותר מ-90% לנים במקומות המתפרנסים מלינה. כלומר 45% מלינות תיירים בבתי מלון באותם 9 חודשים ראשונים זה תיירים מאורגנים.

תיירות ההמונים של עידן הלואו-קוסט לא חזרה לישראל בכמויות גדולות אפילו אחרי 2022. ישראל לא מתאימה לה: בעיקר יקרה מאוד בתחום הלינה, נחשבת בגלל המורכבות הפוליטית שלה גם לפני 2023 תמיד ליעד "אקסטרה", ומחירי הטיסות לישראל בעקבות שינויים גלוגבלים ב-2022/23 הן לא מחירי 2019, כך שפחות משתלם כלכלית לעצמאיים להגיע לפה. וההאשמות השווא המאורגנים שמאשימים את ישראל לא עוזרים בלשון המעטה למשוך לפה קהל שאין לו קשר לכאן. כל שיווק של ישראל מלווה בצבאות של בוטים שמטרתם להכפיש. במיוחד כשיש משברים הקהל שיותר קל להביא זה קבוצות דתיות, שסוכנים עובדים עם כנסיות כדי להביא אותם. וישראל היא לא קרואטיה ורואים זאת מניסיון העבר, הניסיון אומר שאתה צריך כמה שנים יציבות כדי רק לחזור לאיפה שהיית לפני, מבלי להתחשב בגידול בתיירות העולמית. מסע ההכפשות שיש נגד ישראל שבעיקר מגיע לקהלים האלה הלא דתיים ולא משוייכים, לא עוזר.

צריך שילוט ברור באנגלית, פחות לתיירים שהם באמת קהל זניח, אלא יותר לעובדים זרים שהם קהל משתמשים כבד בתחבורה ציבורית פה כבר שלושה עשורים.

מלחמת העצמאות הקרואטית התרחשה בין 1991 ל 1995 והיתה קשורה גם למלחמה בבוסניה שהעיבה על החצי הראשון של שנות התשעים. ההתאוששות המהירה של התיירות שם בשנות התשעים המאוחרות מראה כמה מהר התיירים יכולים לחזור כשהמצב מתייצב.

לגבי הצליינים, במקרים רבים אלו אוכלוסיות חלשות שמוציאות כסף על חוויה של פעם בחיים. כשהמארגנים מאד רוצים לחסוך הם מתאחסנים בכלל ברשות הפלשתינית או בירדן למשך רוב הטיול ומצמצמים את הלינה בישראל למינימום ההכרחי.

כתייר עצמאי אני לא יכול לומר בדיוק כמה הוצאתי ואני יכול לומר שאיש לא שאל אותי אי פעם. אני לא מחוייב לנהל חשבון מדוייק של כמה הוצאתי על אוכל, קניות, דלק וכו'. אם היו שואלים אותי יכול מאד שהייתי נותן תשובה לא נכונה על בסיס ההוצאות העיקריות שלי כמו המלון והרכב, לא ההוצאות השוטפות. זה נכון אגב לכל המדינות שביקרתי בהן.

כמי שרוב משפחתו המורחבת אינה ישראלית יש לי פרספקטיבה מחו"ל על מי שמבקרים בארץ. הקרובים שלי וחברי משפחה לרוב שהו במלונות, עם אחוז מסויים של התארחות. מדובר באנשים שביקרו בארץ פעמים רבות.

מאירופה ישראל אולי רחוקה יותר מספרד ואיטליה, אבל היא קרובה יותר מהקריבים והמזרח הרחוק. היא גם מפותחת יותר והכרתי אנשים לא יהודים מהקהילה הגאה שביקרו בה. התחבורה הציבורית מפותחת יחסית, גם אם יש מה לשפר, ומתאימה לתיירות עצמאית גם מבחינת השילוט התלת לשוני וגם מבחינת הביטחון האישי. אם התח"צ היה פועל בסופי השבוע המדינה היתה הופכת לרלבנטית לתיירות סופי השבוע לפחות עבור נוסעים ממרכז אירופה שנמצאת כ 3 שעות טיסה מישראל.

 

[EHP12]

מלחמת העצמאות הקרואטית התרחשה בין 1991 ל 1995 והיתה קשורה גם למלחמה בבוסניה שהעיבה על החצי הראשון של שנות התשעים. ההתאוששות המהירה של התיירות שם בשנות התשעים המאוחרות מראה כמה מהר התיירים יכולים לחזור כשהמצב מתייצב.

לגבי הצליינים, במקרים רבים אלו אוכלוסיות חלשות שמוציאות כסף על חוויה של פעם בחיים. כשהמארגנים מאד רוצים לחסוך הם מתאחסנים בכלל ברשות הפלשתינית או בירדן למשך רוב הטיול ומצמצמים את הלינה בישראל למינימום ההכרחי.

כתייר עצמאי אני לא יכול לומר בדיוק כמה הוצאתי ואני יכול לומר שאיש לא שאל אותי אי פעם. אני לא מחוייב לנהל חשבון מדוייק של כמה הוצאתי על אוכל, קניות, דלק וכו'. אם היו שואלים אותי יכול מאד שהייתי נותן תשובה לא נכונה על בסיס ההוצאות העיקריות שלי כמו המלון והרכב, לא ההוצאות השוטפות. זה נכון אגב לכל המדינות שביקרתי בהן.

כמי שרוב משפחתו המורחבת אינה ישראלית יש לי פרספקטיבה מחו"ל על מי שמבקרים בארץ. הקרובים שלי וחברי משפחה לרוב שהו במלונות, עם אחוז מסויים של התארחות. מדובר באנשים שביקרו בארץ פעמים רבות.

מאירופה ישראל אולי רחוקה יותר מספרד ואיטליה, אבל היא קרובה יותר מהקריבים והמזרח הרחוק. היא גם מפותחת יותר והכרתי אנשים לא יהודים מהקהילה הגאה שביקרו בה. התחבורה הציבורית מפותחת יחסית, גם אם יש מה לשפר, ומתאימה לתיירות עצמאית גם מבחינת השילוט התלת לשוני וגם מבחינת הביטחון האישי. אם היא התח"צ היה פועל בסופי השבוע המדינה היתה הופכת לרלבנטית לתיירות סופי השבוע לפחות עבור נוסעים ממרכז אירופה שנמצאת כ 3 שעות טיסה מישראל.

מסכים יש צליינים ויש צליינים. יש צליינים מפולין ורומניה שהם באמת קהל עני יחסית שחוסך בכל דבר. ויש צליינים עשירים ממקומות כמו ארצות הברית, מקסיקו וברזיל שהם אוכלוסייה מבוססת שיש להם את ה-3000 דולר לטיול הזה.

אבל ישראל לא מתחרה במי טורקיז ולשבת על החוף, מה שהיא נותנת זה יעד "כבד" של היסטוריה ודת, שהאטרקציה התיירותית המרכזית שלך היא אחד המקומות הכי מיועדים לפורענות. גם שישראל פתחה את עצמה לתיירות ב-2022 המספרים לא חזרו לאלו שלפני, וכאשר לוקחים מדינות מהסוג שאתה מושך אליהם כמו גרמניה הולנד וסקנדינביה רואים ירידה של עשרות אחוזים (יש טבלה בויקיפדיה), מלונות פה גם (מסיבות של יוקר מחיה כללי) מאוד יקרים. מלון 3 כוכבים פה זה 250 דולר ללילה, ומלון 5 כוכבים זה כבר 600/700. זה לא מחירים לתיירות של 48 שעות. בנוסף, התדמית השלילית שיש לישראל בעולם, לא עוזרת בלשון המעטה למשוך לפה אנשים.

קרואטיה זה יעד שהצליח לבסס את עצמו עם עשרות שנים של שקט כיעד שמש שמאוד קרוב לארצות דוברות גרמנית ברמה של נוסעים 6 שעות באוטו ומגיעים. גם מרוקו וטוניסיה הן שעתיים מאירופה, ועדיין למרות מאמצים ממשלתיים אלו לא הפכו להיות יעדים של קפיצה לסופ"ש. כי נוצרה להן תדמית של יעד כבד ומסובך. ישראל גם כן כבר עשרות שנים מזוהה יותר עם טרור, מלחמות ועימותים מאשר עם יעד לטיולים. ומי שכן הגיע ולא מכיר ישראלים בעיקר כאלה שמיצו את היעדים הקלאסיים ורצו לראות משהו אחר.

ואין לך הרבה יעדים שהם פחות מ-4 שעות טיסה. רומא ווינה הן 3.5 שעות. בודפשט זה 3 שעות. שאר אירופה זה באמת לכיוון ה-4 שעות טיסה. וענף המלונאות בארץ בעיקר בירושלים ותל אביב, לא רוצים תיירי סופ"ש, למשל מלונות אטלס שיש לה מלונות אורבניים ברחבי תל אביב, מדווחת שהמצב שאין תיירות יוצר מצב שהיא חמישי-שבת 95% תפוסה, שבת-חמישי 20% תפוסה. ולשם הם רוצים את התיירים.

 

[Ccyclist]

מסכים יש צליינים ויש צליינים. יש צליינים מפולין ורומניה שהם באמת קהל עני יחסית שחוסך בכל דבר. ויש צליינים עשירים ממקומות כמו ארצות הברית, מקסיקו וברזיל שהם אוכלוסייה מבוססת שיש להם את ה-3000 דולר לטיול הזה.

אבל ישראל לא מתחרה במי טורקיז ולשבת על החוף, מה שהיא נותנת זה יעד "כבד" של היסטוריה ודת, שהאטרקציה התיירותית המרכזית שלך היא אחד המקומות הכי מיועדים לפורענות. גם שישראל פתחה את עצמה לתיירות ב-2022 המספרים לא חזרו לאלו שלפני, וכאשר לוקחים מדינות מהסוג שאתה מושך אליהם כמו גרמניה הולנד וסקנדינביה רואים ירידה של עשרות אחוזים (יש טבלה בויקיפדיה), מלונות פה גם (מסיבות של יוקר מחיה כללי) מאוד יקרים. מלון 3 כוכבים פה זה 250 דולר ללילה, ומלון 5 כוכבים זה כבר 600/700. זה לא מחירים לתיירות של 48 שעות. בנוסף, התדמית השלילית שיש לישראל בעולם, לא עוזרת בלשון המעטה למשוך לפה אנשים.

קרואטיה זה יעד שהצליח לבסס את עצמו עם עשרות שנים של שקט כיעד שמש שמאוד קרוב לארצות דוברות גרמנית ברמה של נוסעים 6 שעות באוטו ומגיעים. גם מרוקו וטוניסיה הן שעתיים מאירופה, ועדיין למרות מאמצים ממשלתיים אלו לא הפכו להיות יעדים של קפיצה לסופ"ש. כי נוצרה להן תדמית של יעד כבד ומסובך. ישראל גם כן כבר עשרות שנים מזוהה יותר עם טרור, מלחמות ועימותים מאשר עם יעד לטיולים. ומי שכן הגיע ולא מכיר ישראלים בעיקר כאלה שמיצו את היעדים הקלאסיים ורצו לראות משהו אחר.

ואין לך הרבה יעדים שהם פחות מ-4 שעות טיסה. רומא ווינה הן 3.5 שעות. בודפשט זה 3 שעות. שאר אירופה זה באמת לכיוון ה-4 שעות טיסה. וענף המלונאות בארץ בעיקר בירושלים ותל אביב, לא רוצים תיירי סופ"ש, למשל מלונות אטלס שיש לה מלונות אורבניים ברחבי תל אביב, מדווחת שהמצב שאין תיירות יוצר מצב שהיא חמישי-שבת 95% תפוסה, שבת-חמישי 20% תפוסה. ולשם הם רוצים את התיירים.

הנה הצליינים שלך, או "אחוז הנוכחות בכנסיות בבריטניה". המספרים בצניחה חופשית ואלו סקרים המשקפים את כל זרמי הכנסיות. רק אחוזים בודדים הולכים לכנסייה ביום א' והם נופלים באופן עקבי. להסתמך על מיעוט מתוכם שיוציא סכומים נוספים ויהיה הבסיס לתיירות בארץ זה הימור על סוס קורס.

בקשר לשיווק: בעיתון המקומי של הקוסטה דל סול הם תמיד טופחים לעצמם על השכם על הצלחתה של המשלחת האנדלוסית ביריד התיירות הבינלאומי FITUR במדריד וביריד דומה בלונדון. זה עצוב כי עולם סוכנויות הנסיעות שהירידים האלו שירתו כמעט ואינו קיים. בשנות התשעים היה צריך ללכת למשרדים פיזיים כדי לקנות כרטיסי טיסה והזמנות למלונות. סטודנטים היו הולכים ל ISTA בארץ / STA בבריטניה כדי לקנות הוסטלים ואינטר-רייל. כבר למעלה מ 20 שנה שהתייר העצמאי פותח טאב חדש ומזמין לעצמו טיסה ולינה, לעיתים גם רכב. במציאות של ימינו פרסומת היא סתם הפרעה לתהליך שמנסים לבצע (ע"ע הביקורת הרבה בפורום על מוביט) וההשפעה שלה מינורית עד לא קיימת.

בלמעלה מ 20 שנה הייתי רק בשתי חופשות שהיה מעורב בהן סוכן, וגם זה נעשה דרך הרשת. אחת החופשות לא ידענו שזה חבילה אבל מסתבר שהאתר שדרכו רכשנו את הטיסות והמלון קנה אותן כחבילה. השני היה דרך מרכז התיירות השוויצרי שתיכנן לנו מסע של 4 יעדים שונים בשוויץ, טיסות, מלונות, רכבות עם מקומות שמורים ואפילו הפלגה אחת בנהר.

בעבר היו טוענים בפורום ש"לתיירים יש אוטובוס תיירים". העובדה ש 70%-75% מהתיירות לישראל עצמאית מפריכה את זה. הציבור בחו"ל אינו חסר אונים ברמה המצריכה ארגון תמידי וליווי.

אם תסתכל על התיירות מישראל לחו"ל תראה דפוסים דומים של מעבר לתיירות עצמאית והזמנה ברשת.

הימים של Carry on Abroad
פסו מהעולם.

 

[EHP12]

צפה בקובץ המצורף 149771
הנה הצליינים שלך, או "אחוז הנוכחות בכנסיות בבריטניה". המספרים בצניחה חופשית ואלו סקרים המשקפים את כל זרמי הכנסיות. רק אחוזים בודדים הולכים לכנסייה ביום א' והם נופלים באופן עקבי. להסתמך על מיעוט מתוכם שיוציא סכומים נוספים ויהיה הבסיס לתיירות בארץ זה הימור על סוס קורס.

הפעם אני איתך, המגזר הצלייני אכן מאוד מבוגר. מאותו סקר 23% מהם מעל גיל 65, ורק 18% מתחת לגיל 35. ידוע שבקרב אלו שנולדו אחרי שנות ה-70 במערב אירופה ובאמריקה כבר לא באים לכנסייה כל שבוע, וידוע שהקהל הזה של גם אדיקות דתית, וגם הכנסה גבוהה הולך ונעלם כי אין להם דור המשך. כי גם הקהלים שכן באו לרוב מדובר בגמלאים עם זמן וכסף.

הבעיה היא שמה שמעצבן אותי שכאשר התקשורת רוצה לדעת "מה הדופק" בענף התיירות, תמיד פונים ליוסי פתאל שהוא בעצם מייצג את הסוכנויות המקומיות שמארגנות קבוצות תיירות. הוא האינטרס שלו זה אוטובוסים של אמריקאים מבוגרים, שמטייילים בכל הארץ מהבוקר עד הערב לשבוע וחצי, ולכן הוא טוען שהתיירות זאת ההסברה של ישראל (שזה כמובן לא נכון) כי הוא רואה בראשו מדריך שמספר סיפורים לתיירים מהבוקר עד הערב. הוא גם יטען בראיונות שתייר לא יכול להסתדר פה עם תחבורה ציבורית והוא יצטרך 669 (היחידה. לא קו) כדי לצאת מרמלה. לא כי זה נכון, אלא שיש לו אינטרס לתיירות מאורגנת. והתחבורה הציבורית לתיירים באמת בסדר. השירות לאזור ים המלח סביר מינוס (486 בימי חול). אפילו למגידו יש אוטובוס כל שעה לחיפה.

הדור שהוא גם עם אדיקות דתית, וגם עם כסף הולך ונעלם. אז מבחינת הסיטונאים מעדיפים להתמקד איפה שיש נוצרים אדוקים, גם אם אין להם ערך כלכלי. והאחוז המאורגנים הרבה יותר גבוה, אם אתה משמיט אנשים שבאים לא לטייל אלא ל"סידורים": שהיום זה רוב הביקורים, אם זה כאלה שבאים לנסיעות עבודה, או לאירוע משפחתי. כמובן שהם לא בטיול מאורגן, אבל הם כן נכנסים ב-70% עצמאיים. אז צריך לקחת את זה בחשבון.